את האופנוע המיוחד הזה טל סיילס חזה במוחו הקודח. תוך כדי צפייה בעשרות ומאות פרויקטים מרחבי העולם הוא הלך ובנה את אופנוע חלומותיו בראשו, וככל שעבר הזמן הוא הלך והבין בדיוק כיצד הוא רוצה שהאופנוע ייקרא. תוך כדי החזיונות טל גם נתן לו שם – Psycho Killer – מה שמעיד על כמות התשוקה לפרויקט כבר משלב התכנון בראש.
הבסיס ליצירה הוא ב.מ.וו R 80 RT משנות ה-80, שבמקור הוא בכלל אופנוע תיור עם פיירינג עצום. אבל את טל עניינה רק הפלטפורמה של המנוע, השלדה והגלגלים. את השאר הוא כבר תכנן בראשו. הוא מצא אופנוע ישן כאן בישראל, רכש אותו, והתחיל להפוך את החזון למציאות. את העבודה כולה הוא ביצע בסדנת 'טל מערכות' שבבעלותו – בית עסק אשדודי להתקנת ווי-גרירה והתקנות שונות לרכבים פרטיים, לטנדרים ול-4X4. כאן המקום לציין שטל אמנם עוסק למחייתו בתחום הרכב, אבל הוא אופנוען בלב ובנשמה, רוכב אנדורו ותיק, וגם ילדיו רוכבים, כשכל הזמן יש כמה אופנועים מסביב.
צפו בווידאו – Psycho Killer – הב.מ.וו R 80 של טל סיילס:
עריכה: אביעד אברהמי
בשלב הראשון האופנוע שנרכש פורק לגורמים אצל טל בסדנה, והפלסטיקה העצומה נזרקה לפח. המנוע עבר שיפוץ מקיף – מבפנים ומבחוץ, והמתין להרכבתו על האופנוע. בינתיים נבנתה מערכת פליטה של אקרפוביץ, עם צינורות סעפות פליטה מייצור עצמי של טל – אצלו בסדנה.
השלדה נוקתה לגמרי, ושלדת הזנב נחתכה כולה מהשלדה הראשית. השלדה עברה ניקוי חול ואז צביעה מקצועית, ואת שלדת הזנב החליף – כתושבת למושב החדש – וו-גרירה שטל לקח מהסדנה. המושב המיוחד בבנייה עצמית של טל, עם ציפוי מעור שהוזמן במיוחד מסדנה הולנדית לפי המידות המדויקות שטל שלח.
הגלגלים נשארו מקוריים, והם עברו ניקוי וצביעה מחדש וקיבלו צמיגים חדשים. גם הזרוע האחורית עם גל ההינע נשארה מקורית, ורק הבולם האחורי הוחלף לאחד איכותי מתוצרת אוהלינס. הפרונט המקורי נזרק לפח האשפה והוחלף בפרונט מלא של אופנוע ספורט – כולל מזלג ומערכת בלימה קדמית. כל אלו הותאמו לציר ההיגוי ולגלגל הקדמי עם צמד הדיסקים החדשים שעליו. המשולשים יוצרו בהזמנה אישית לפי הספציפיקציות שטל סיפק, ועליהם הותקנו קליפ-אונים ייעודיים שיסדרו את תנוחת הרכיבה שטל רצה לקבל, יחד עם ריר-סט ייעודי שהוזמן במיוחד במקום הרגליות המקוריות – ושלוקח את הרגליים הרבה אחורנית.
מערכת החשמל נבנתה מחדש – בעזרת קיטים של חברת מוטו גאדג'ט. היא כוללת מפתח קירבה, שממוקם מתחת למושב, וכולל מיתוג ספציפי למפתח לפי הזמנה מיוחדת, וכן לוח שעונים מיוחד ואת בתי המתגים והמתגים – כולם אלקטרוניים בעיצוב מינימליסטי ונקי. גם מערכת התאורה והמאותתים – LED כמובן – הם חלק מהמערכת החדשה, כשכל החוטים והכבלים מוסתרים היטב לקבלת מראה נקי. מערכת החשמל הזו עולה לבדה כ-3,000 אירו, והיא איכותית ומושקעת עד לפרט האחרון – כמו כל האופנוע.
וזה אחד המאפיינים העיקריים של הפסייקו קילר – העיצוב המיוחד וההקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. רק כשבוחנים את האופנוע מקרוב מבינים עד לאיזו רזולוציה טל ירד באופנוע הזה, וכמה השקעה הוא נתן גם לפרטים הקטנים ביותר שאותם רואים בכל מקום באופנוע. שילוב נדיר של מוח אומנותי קודח שבנה את האופנוע בראש מתוך השראה ממאות אופנועים אחרים, עם ידיים ויכולות טכניות גבוהות שהפכו את החזון למציאות – וברמה גבוהה ביותר. מדהים!
הפסייקו קילר הוא לא אופנוע פרקטי, והשימוש בו הוא רק בשביל הרוח והנשמה – לטעון מצברים. זוהי יצירת אומנות שנרקחה במוחו הקודח של הבונה, ויצאה לפועל בזכות יכולות טכניות גבוהות שלקחו את החזון שטל בנה במוחו הקודח והפכו אותו למציאות. עבודה נדירה ומדהימה שאי-אפשר להפסיק להתבונן עליה.
כותבים באנגלית "פסייקו" אבל לא מבטאים את ה P, אלא מבטאים "סייקו".
זה כמו להגיד קנייף במקוo נייף (סכין – Knife)
העבודות של טל יותר ממושלמות, תעשו כתבה על ה CR500 שהוא שיפץ, זו חתיכת עבודה!!!
אחרי הגשמים הראשונים נצלם גם את ה-CRF500R שלו (ולא, זו לא טעות. זה אכן CRF500R).
בס"ד
האם יש לטל סיילס קשר לדני סיילס מחשמל רכב האחים באשדוד?
זאת לא אומנות במובן הרגיל של "פסל". זאת הפגנת אומנות טכנית של יכולת ביצוע. בחשיפת המנוע החגבי והמגושם של BMW אין כל עידון אומנותי או יופי, זה העוצמה של הכיעור הגרמני במלוא תפארתו. מערכת הפליטה היא לא של אקרפוביץ (רק העמם, עמם זה לא "מערכת"), כל הצנרת מייצור עצמי – עבודת אומן!!! אבל לא אומנות. מה שמוערך כאן זאת היכולת הטכנית, שהיא ברמה מאוד מאוד גבוהה. ומוערך היכולת המרשימה לעשות את זה בישראל, כי בישראל אין הרבה מומחים וסדנאות לעבודות המשנה, והנה את הכיסא טל הזמין מהולנד…יפה. תחביב ענק! ביצוע מושלם! ושאלה: זה עובר טסט בלי מגני בוץ לגלגלים? או שרק לתענוג ולנשמה(לא לשימוש) ואז לא צריך טסט?
עובר טסט, ונוסע תמיד עם טסט וביטוח חובה בתוקף.
זה CR500AF ליתר דיוק……..