אופנועי מערכת: הק.ט.מ של אביעד חוזר לשטח

• הק.ט.מ 125EXC של אביעד – הגניבה
• הק.ט.מ 125EXC של אביעד – מוצאים את האופנוע
• הק.ט.מ 125EXC של אביעד – המלחמה המשפטית
• הק.ט.מ 125EXC של אביעד – האופנוע חוזר הביתה
• הק.ט.מ 125EXC של אביעד – תחילת השיקום

*     *     *     *     *

תשעה חודשים עברו מאז שעדכנתי בפעם האחרונה על הק.ט.מ 125EXC שלי. בזמן הזה הספקתי להיפצע, להחלים כמעט לגמרי, וגם להתעסק בלא מעט דברים אחרים, כך שעל הק.ט.מ שלי עבדתי בטפטופים.

אחרי שהמנוע, הבולמים ומסבי ההיגוי טופלו, נשאר לטפל בבלמים, וגם במראה. בכל זאת, אופנוע צריך גם להיראות טוב. הקו המנחה היה להשקיע כמה שפחות כסף, ולקבל מקסימום יעילות.

הדיסק הקדמי היה השלב הראשון, שכן הדיסק שעל האופנוע היה עקום ברמה שלא ניתן לרכב עליו, וליישר אותו לא היה ניתן. אז מצאתי כמה דיסקים משומשים אצל חבר יקר, ובחרתי את הטוב מביניהם. ההרכבה לקחה דקות ספורות, ובנסיעת המבחן הראשונה גיליתי שהבעיה אכן נפתרה. הדיסק אינו עקום, ומערכת הבלימה פועלת מצוין, גם בזכות שיפוץ הקליפר הקדמי בקיט מקורי של ברמבו. פנטסטי. אפשר להתקדם.

עכשיו אפשר לטפל במראה. ביקור במחסן של ד.ל.ב מוטוספורט, יבואני ק.ט.מ, הניב כמה מציאות שלהן לא היה דורש. מושב משומש במצב כמעט חדש, צדדיות מיכל דלק חדשות ללא מדבקות, פנס אחורי ששכב שם, וגם מגן מנוע מאלומיניום מצאתי שם, אולם מדובר במגן החלקה, ללא הגנה לצידי המנוע. כל החלקים הללו הולאמו לטובת ה-125 שלי (תודה לד.ל.ב מוטוספורט).

חבר יקר נוסף נתן לי במתנה כנף אחורית לבנה של הוסאברג, כולל המדבקות שעליה (שמיד ירדו), כשהיא חדשה לגמרי באריזה המקורית. אני מאוד מרוצה מהכנף הלבנה, שכן לפני שהאופנוע נגנב ממני הייתה עליו כנף כזו בדיוק כך שזו סגירת מעגל. גם 'מחרשה' הייתה בשקית ההפתעות שלו, כך שלפנס האחורי שלקחתי מד.ל.ב היה בית חם.

את הכנף האחורית עם המחרשה הרכבתי אצלי בסדנה, יחד עם הפנס, המושב, הצדדיות ומגן המנוע. הכנף הקדמית והמסכה נשארו אלו שהגיעו על האופנוע ב-2010, ומצבן טוב. אז במצב הזה האופנוע נראה טוב יותר מאיך שהאופנוע חזר מהשבי, אבל הוא נראה עירום מדי. דגדג לי לייפות אותו קצת, גם אם זה אומר להשקיע קצת כסף – מה שעד עכשיו כמעט ולא עשיתי.

כאן נכנס לתמונה חבר נוסף, שמייצר בחו"ל קיטים של מדבקות בהתאמה אישית – Guber Racing Stickers. הוא הציף אותי בעשרות מודלים שמתאימים לאופנוע שלי – שנת 2010, ולבסוף בחרנו יחד סכמה צעקנית למדי, ועליה הוספנו לוגו פול גז במספר מקומות, את השם שלי בשביל הגאווה, וגם את הומר סימפסון על הצדדיות. למה הומר סימפסון? כי הוא בא פה בול!

אני דווקא אוהב את התוצאה, למרות שהיא קצת מצועצעת. את דעתכם אתם מוזמנים לכתוב פה בתגובות.

רכיבה אמיתית ראשונה

זה היה הזמן לצאת לרכיבה אינטנסיבית ראשונה, והמקום הטוב ביותר לכך בחורף הוא צפון מדבר יהודה – מקום שבמשך שנים ארוכות היה מגרש המשחקים הביתי שלי.

אני אחסוך מכם את החפירות. עשינו מסלול סופר-טכני של כ-4 שעות, שכלל עליות, ירידות, נחלים, שלוחות וסכינים, כמו בימי המדבר הטובים, והאופנוע עבד כמעט מושלם. ההתנהגות – כמו שאני זוכר. הבולמים עובדים היטב, הבלמים טובים, והאופנוע מרגיש ישר וטוב, שזה מצוין.

הבעיה שהתגלתה היא דווקא במנוע. אמנם בסל"ד נמוך ובינוני רצועת הכוח היא בדיוק כמו של 125EXC חדש, אבל בסל"ד גבוה הוא חלש מדי, ואפילו מרגיש חנוק. המנוע גם לא יציב בסרק ודורש כיוון. כיוונתי מעט את הקרבורטור בשטח, במגבלות המקום והאמצעים, והוא אכן השתפר, אבל הוא עוד לא מושלם. את שתי הבעיות הללו אני צריך לפתור לפני הפעם הבאה שאצא לרכב. בכל אופן, הרכיבה הייתה אדירה, כמו שרכיבה טכנית במדבר יהודה באמצע החורף יכולה להיות.

מה עוד נשאר לי לעשות?

התכנון הראשון היה להביא את האופנוע למצב נסיעה טוב ומהנה, אבל כנאה שזה חזק ממני. אני צריך שהאופנוע שלי גם ייסע מושלם וגם ייראה טוב. אז עכשיו הוא נראה, לטעמי, מצוין, אבל הוא עוד לא עובד כמו שאני רוצה.

בשבועות הקרובים אכוון היטב את הקרבורטור, ואולי אפילו אחליף צילינדר. הוא קצת שרוט, ויש לי תחושה שזה קשור למחסור בכוח בסל"ד גבוה. עם הצילינדר אחליף גם בוכנה לחדשה, למרות שהנוכחית עבדה מעט מאוד במנוע.

גיליתי גם שבמסבי הגלגל האחורי יש התחלה של חופשים, ולכן גם הם יוחלפו, וגם מסנן האוויר יוחלף, שכן הוא מתחיל להתמוסס. נשאר לי גם למצוא רגלית צד במקום זו שאיננה, וגם להחליף סט צמיגים – הקדמי גמור לגמרי ואת האחורי הרחב מדי אני לא אוהב.

לבסוף, עדיין נשאר לי להטביע מחדש את מספרי המנוע והשלדה ולהעביר אותו טסט שנתי. או במילים אחרות – להחזיר אותו לכביש.

אחרי כל אלה הוא יחזור להיות במצב קרוב למושלם, כמו שהאופנוע שלי צריך להיות וכמו שהוא היה לפני הגניבה. בינתיים אני נהנה מהדרך ויש גם דרייב. כמובן שאמשיך לעדכן.