חמישה חודשים עברו מאז שהק.ט.מ 125EXC שלי חזר הביתה. על סיום ההליך המשפטי המייגע מול המשטרה, שרצתה להשמיד אותו בגלל מספרי מנוע ושלדה שזויפו – תוכלו לקרוא כאן. בחמשת החודשים הללו כמעט ולא נגעתי בו, וראיתי אותו מעט מאוד, זאת משום שבשל חוסר בזמן לא יכולתי לטפל בו ולשקם אותו. הוא ישב בבית מלאכה של חבר קרוב, שביצע בו פעולות החייאה ראשוניות אחרי שתוחזק באופן מחפיר במשך שנתיים ואחרי שעמד במשך 8 חודשים במשטרת באר שבע, חשוף לפגעי מזג האוויר.
הקו שהנחה אותי בשיקום הראשוני של האופנוע היה להשקיע כמה שפחות כסף, עד שאקבל את ההחלטה אם להישאר איתו ולהיכנס לתהליך שיקום יסודי, או למכור אותו הלאה ולרכוש אופנוע אנדורו חדש יותר. בשלב הראשון ביצענו הערכת נזקים, והתחלנו לטפל במכלולים שדרשו טיפול מיידי.
ראשית החלפנו סעפת פליטה לאחת חדשה מקורית של ק.ט.מ ששכבה אצלי בבית, וזאת משום שלסעפת שהייתה על האופנוע היו נזילות ובריחות של אוויר. את דוד הפליטה פתחנו והחלפנו את צמר הסלעים הישן והרקוב באחד חדש וטרי. למרות זאת, המנוע לא עבד כמו שצריך ונדרשה בדיקה פנימית על מנת לקבוע מה מצבו. אגיע לזה בהמשך.
משאבת הבלם הקדמית שופצה בקיט מקורי של ברמבו, וכמובן שהוחלף גם נוזל בלם, זאת בשל שקיעה מוגזמת של הידית. השיפוץ עזר, אולם אז גילינו שהדיסק הקדמי עקום לחלוטין ברמה כזו שלא ניתן להשתמש בו. יישרנו מעט את הדיסק והמצב השתפר, אבל בעתיד הקרוב אחליף אותו לאחד חדש.
בגלל העמידה הממושכת כשהאופנוע חשוף לפגעי מזג האוויר, ציר הגלגל הקדמי חטף קורוזיה וסירב לצאת. היה צריך לחתוך אותו עם דיסק חיתוך ולהחליפו בחדש, כולל מסבי גלגל קדמי, אז גם את זה עשינו.
מעבר לכך החלפנו שרשרת לחדשה (נטולת או-רינגים) וגלגל שיניים אחורי מקורי מאלומיניום, החלפנו צמיג אחורי לדאנלופ D952, החלפנו גריפים למקוריים של ק.ט.מ והרכבנו מגני ידיים פתוחים. כאן לא הייתה השקעה כספית, למעט הצמיג, משום שהיו לי את כל החלקים הללו במחסן שבבית. לסיום ניקינו וגירזנו את מסבי ההיגוי ואת צירי הגלגלים והזרוע האחורית, ועל פניו היה נראה שאפשר לבחון את מצב האופנוע ברכיבה קצרה, לפני שנוגעים במנוע ובבולמים. זה הזמן לצאת לסיבוב ולבדוק מה מצב האופנוע ברכיבה.
סיבוב התרשמות
קשה מאוד להרוג ק.ט.מ 125EXC. האופנוע הזה הוא Bullet Proof אמיתי, וזה קל מאוד ואפילו זול לשמור אותו ברמת תחזוקה גבוהה. בשנתיים וחצי שהוא היה אצלי שמרתי אותו ברמת תחזוקה הגבוהה ביותר שאפשר. אם זה בוכנה בכל 40-50 שעות מנוע, טיפול לבולמים בכל מספר שעות דומה, גירוז של חלקים שונים, כיווני קרבורטור לפי עונות, ובאופן כללי מצבו היה מצוין, ולמעט פלסטיקה שרוטה מנפילות הוא הרגיש ברכיבה כמו אופנוע חדש – רך ומכוון. כשעבדנו על האופנוע נדהמתי לראות באיזו רמת תחזוקה מחפירה נמצא האופנוע ואיך מצבו התדרדר בשנתיים וחצי הללו. חלקים שבורים ועקומים, ברגים לא מקוריים ברמה של בניין, ברגים אחרים תקועים, קומבינות ואלתורים בכל מקום אפשרי – הזנחה פושעת. כאב לי לראות אותו ככה והייתי צריך טריגר להתחיל הליך שיקום ארוך.
הטריגר הזה לחלוטין לא היה הסיבוב הקצר שעשיתי עליו בהרי ירושלים. מיד עם שחרור הקלאץ' הרגשתי שהמנוע עובד רע. חלש מאוד, במיוחד בתחום הנמוך, והמתלים בועטים אותי לכל הכיוונים. גם הדיסק הקדמי העקום הקשה על הרכיבה. נכון, אני קצת 'פיינשמקר' כשזה נוגע לתחזוקה וכיוונים של אופנוע, אבל באמת שניסיתי להתפשר. לא הצלחתי. את הסיבוב סיימנו ביוזמתי אחרי כמחצית השעה, פשוט כי לא הצלחתי לרכב על האופנוע מרוב שהיה מגעיל לרכיבה. חזרה למחסן לחודשיים נוספים, כשבזמן הזה אני אדיש לחלוטין לאופנוע, מהסיבה שלא בא לי אופנוע במצב כל כך מחורבן. אפילו לא מתחשק לי לכתוב עליו.
סבב שיקום שני
את הדרייב לסבב השיקום השני קיבלתי משום מקום, ככה סתם פתאום. אולי אלו הגעגועים לרכיבות אנדורו אקסטרימיות בשילוב עם סוף החורף ותחילת האביב. כך או כך, הבאנו את האופנוע לסדנת הלימוד למכונאות אופנועים שלי והתחלתי לעבוד עליו עם תלמידי התיכון שלי.
השלב הראשון היה פתיחת המנוע לצורך אבחון. שיערתי ששסתום הכוח תקוע משום מה על מצב פתוח, וכשהרמתי את הצילינדר גיליתי, שלא בהפתעה, שהמזלג שמחבר את מכניזם ההפעלה של שסתום הכוח אל הפין המפעיל לא נמצא במקומו, כלומר שסתום הכוח אכן נשאר פתוח. מי שהרכיב את הצילינדר בפעם האחרונה טעה טעות בסיסית בהרכבה, והתוצאה הייתה מנוע חלש במיוחד בסל"ד נמוך שמתפוצץ בסל"ד גבוה. בנוסף, אטם הבסיס היה עבה מדי, מה שגרם ליחס דחיסה נמוך מדי ולכן להספק נמוך.
החלפתי אטם למידה הנכונה אחרי מדידה מדויקת, ניקיתי היטב את הצילינדר ואת מנגנון ההפעלה של שסתום הכוח, החלפתי בוכנה לאחת שבמקרה שכבה לי בבית – למרות שנראה היה שהבוכנה הוחלפה לפני שעות מנוע בודדות, וסגרתי את המנוע. כבר בהתנעה הראשונה שמעתי שהסאונד חזר להיות כמו של ק.ט.מ 125EXC, וסיבוב קצר בחניה אישר לי שהמנוע חזר לעבוד כמו שהוא צריך. יש!
הפתרון לבעיית המנוע הכניס בי דרייב לעבור הלאה אל הבעיה המהותית השנייה – הבולמים. אלו עברו פירוק לגורמים ושיפוץ וניקוי יסודיים, וכמובן שמן טרי. את ההרכבה ביצעתי לפי הספר, כשכל בורג מהודק במומנט שקבע היצרן. בסיום העבודה כיוונתי מחדש סאג והחזרתי את כל הכיוונים למצב הסטנדרטי לפי ספר הרכב. פאף! הבולמים עובדים כמו קסם!
כעת נותר לפניי השלב השלישי והאחרון בשיקום האופנוע: ראשית להחליף דיסק קדמי כדי שניתן יהיה לרכב, וגם להחליף את הצמיגים למצלר MC5 – הצמיגים שלטעמי עובדים הכי טוב עם האופנוע הזה, בעיקר בשל הדופן הרכה שעוזרת לספיגה וליציבות. כשאלו יותקנו אוכל להחזיר לאופנוע ברגים מקוריים, להחליף את המושב הקרוע, להחליף חלק מהפלסטיקה השבורה, ואולי גם לפנק אותו בסט מדבקות בהתאמה אישית. נראה לי שמגיע לו.
בינתיים, כבר במצבו הנוכחי, אני מתחיל בהליך הביורוקרטי של הטבעת מספרי מנוע ושלדה חדשים. העיקר שיש דרייב.