בית המשפט: הפול תשלם פיצויים לרוכב ששכר אופנוע ונהרג

בית משפט השלום בפתח תקווה הכריע לאחרונה בתביעה שהגישו יורשיו של צעיר כבן 24 שנהרג בתאונת אופנוע בשנת 2019. חברת הביטוח 'הפול', אשר ביטחה את הרוכב בביטוח חובה, טענה כי הפוליסה אינה תקפה במקרה זה, שכן הצעיר שכר את הקטנוע לתקופה קצרה עד שיקבל אופנוע אחר שהזמין. לטענתה, הפוליסה מכסה רק חכירות ארוכות טווח. בית המשפט אילץ אותה 'להיפרד' מסכום גבוה.

ב-7.4.2019 רכש המנוח, יליד 1995, אופנוע חדש של ימאהה מדגם R3, והוא היה אמור לקבלו בתוך 14 ימי עסקים. יממה לאחר הזמנת האופנוע החדש הוא פנה לחברת 'גט מוטו', חתם עימה על הסכם חכירה וקיבל לידיו אופנוע מסוים, שהוחלף כעבור שבוע בקטנוע מסוג סאן-יאנג. מספר ימים לאחר מכן הרוכב היה מעורב בתאונה דרכים קטלנית בה מצא את מותו. בעקבות כך, יורשיו הגישו תביעה כנגד הפול.

הפול טען שההסכם שנחתם בין המנוח לחברת גט מוטו לא שיקף את המהות האמיתית של העסקה, אלא למעשה היה מדובר בהשכרה לטווח קצר ולא בחכירה כפי שהוצג. לטענת הפול, הכיסוי הביטוחי שהונפק במסגרת הפוליסה לא מכסה השכרה לטווח קצר אלא חכירה בלבד. החברה ציינה בכתב ההגנה כי בהצעת הביטוח צוין במפורש שהאופנוע לא ישמש להשכרה, ולכן אין חובה עליהם לספק כיסוי ביטוחי במקרה של תאונה שהתרחשה במסגרת עסקה של השכרה לטווח קצר. לנוכח טענה זו, הגישו התובעים תביעה כנגד תאגיד הביטוח קרנית.

קרנית טענה שהמבטחת לא הצליחה להוכיח כי קיימת בפוליסה החרגה הפוטרת אותה מאחריות, וכי עמדתה של המבטחת שסיווג העסקה כהשכרה לטווח קצר שוללת את הכיסוי הביטוחי, סותרת את ההסכם הכתוב ואת הראיות לכך שמדובר היה בחכירה. לחילופין, היא טענה שהתביעה נגדה צריכה להידחות מאחר שהמנוח לא ידע שאין לו ביטוח תקף.

השופטת הבכירה ריבה שרון מבית משפט השלום בפתח תקווה כתבה כי הראיות לא מבססות את הטענה שהצדדים התקשרו בעסקת שכירות קצרת מועד באופן שמנוגד להסכם. בפסק הדין היא עמדה על מספר נקודות:

1. כותרת ההסכם שנחתמה בין הצדדים: ההסכם שנחתם בין גט מוטו לבין המנוח ביום 8 באפריל 2019 נקרא 'חוזה חכירה במודל תפעולי לדו-גלגלי', ולכל אורכו הוא מתייחס למונח 'חכירה'.

2. המועד בו נחתם ההסכם: המועד בו התקשר המנוח בעסקה עם גט מוטו היה מאוחר למועד הזמנת האופנוע החדש על ידו, ולמרות זאת הוא חתם על הסכם שכותרתו 'חוזה חכירה'. מכאן שלא ניתן לשלול שהמנוח התכוון לעשות שימוש בשני האופנועים. כך למשל, ייתכן שהוא ביקש להשתמש באחד מהם לצרכיו העסקיים ובשני לצרכים פרטיים.

3. היעדר רישיון נהיגה מתאים: המנוח לא יכול היה לנהוג באופנוע החדש שרכש לפני שיבצע הליך של הוצאת רישיון מתאים, וכלל לא הוכח שהוא התחיל בתהליך כזה. עובדה זו מתיישבת יותר עם המסקנה שהיה מדובר בעסקת חכירה מאשר עם עסקת שכירות קצרת מועד.

4. רכש ציוד בסכום בלתי מבוטל: הבחור רכש ציוד עבור האופנוע שקיבל מגט מוטו בסכום לא מבוטל של 1,970 ש"ח, שכלל בין היתר סבל וארגז שנטען שהם לא התאימו לאופנוע החדש שהוא רכש לפני כן. הדעת נותנת, אפוא, שאם המנוח הוציא הוצאה גבוהה עבור ציוד שלא הוכח שהוא יכול היה לשמש אותו גם באופנוע החדש, סביר שהוא תכנן להשתמש בקטנוע של גט מוטו למשך תקופה לא מבוטלת.

בסופו של דבר חברת הפול חויבה לשלם לעיזבון המנוח פיצוי בסך של 1,347,584 ש"ח, לרבות שכ"ט עורך דין. בנוסף, החברה חויבה לשלם לקרנית הוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף ש"ח.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף ועדת תביעות בלשכת עורכי הדין: ריבה שרון, השופטת הבכירה שדנה בתיק, הבהירה כי לאור מכלול הנסיבות, לא סביר בעיניה כי המנוח ידע או שהוא היה צריך לדעת שקיימת אפשרות כי המסמך עליו חתם שכולל כיסוי ביטוחי לאופנוע שחכר אינו מעניק לו כיסוי ביטוחי. זו אף ציינה כי הטענה בדבר פיקציה או תרמית מצד המנוח (או הצדדים השלישיים) לא הוכחה כהוא זה.