דעה: אכזבה

עונת 2015 של ה-MotoGP תיזכר כעונה המעניינת, המותחת והדרמטית ביותר בשני העשורים האחרונים. אחרי כמה עונות של שעמום רציני בגרנד-פרי, כשבחלק מהמרוצים אפילו נרדמנו לשנ"צ מרוב שלא קרה כלום, באה העונה הזו וטרפה את הקלפים. השאירה את כולם במתח עד ההקפה האחרונה של הסבב האחרון בוולנסיה. היא גם הגיעה לפופולריות שיא, וההוכחה היא שהרבה מאוד אנשים שלא קשורים בשום אופן לאופנועים או למרוצים התעניינו, למשל שאלו אותי מה אני חושב על שלישיית רוסי-מרקז-לורנזו ומה יהיה בסוף.

יחד עם זאת, העונה הזו הסתיימה באופן המאכזב ביותר שאפשר, עם הרבה חוסר ספורטיביות. אחרי שהמרוץ בוולנסיה הסתיים הרגשתי תחושת חמיצות נוראית. לא רק כי רציתי שרוסי יזכה באליפות, אלא כי ראיתי במו עיניי איך הופכים את הזירה הזאת של ה-MotoGP לפוליטית. נכון, נכון – פוליטיקה תמיד הייתה. תמיד יש פוליטיקה איפה שיש כסף ואגו. אבל הפעם הפוליטיקה הגיעה לרוכבים עצמם . במהלכים פוליטיים מסוימים של הרוכבים – לא של מנהלי ובעלי הקבוצות – נקבעה האליפות הזו. לא הרוכב הטוב ביותר זכה השנה באליפות, אלא הרוכב שהצליח לארגן לעצמו רוב בחוד. קצת עלוב כשמדובר בספורט שהוא אולי היחידני ביותר שיש.

בואו נדבר על השלישייה

מארק מרקז. הספרדי הצעיר הביא איתו ל-MotoGP הרבה מאוד לפני 3 עונות, כשנכנס ברוח סערה לקטגוריה הבכירה. אין הרבה רוכבים שחתומים על שינוי סגנון רכיבה, אבל מרקז הוא אחד מהם – הוא זה שהפך את המרפק באספלט לנחלת הכלל (נכון, היו שם בן ספיס לפניו ועוד כמה רוכבים, אבל מרקז הפך את הסגנון להמוני).

אבל לא הסגנון הפוטוגני הוא זה שהפך את מרקז לרוכב גדול, לתופעה, אלא הרוח שהוא הביא איתו עוד מה-Moto2, שהייתה חסרה ב-GP. אגרסיביות וחוצפה לצד יכולות רכיבה פנומנליות היו העיקר. מרקז הראה שלמרות גילו הצעיר הוא לא מתבייש להילחם מול גדולים ממנו, ויחד עם יכולות רכיבה גבוהות התוצאה הייתה 2 אליפויות עולם, והעתיד עוד לפניו.

העונה הזו, אחרי 2 אליפויות רצופות, למרקז לא הלך. שילוב של כמה גורמים גרם לו לאבד נקודות רבות במהלך העונה, ומרקז הגיע לישורת האחרונה של העונה כשהוא מחוץ למשחק האליפות. במצב הזה, מרקז עשה מעשה שלא ייעשה, בחר צד מבין שני המתמודדים לאליפות, ועזר לו תוך שהוא מפריע לצד השני.

בעזרה של מרקז ללורנזו ובהפרעה שלו לרוסי, מרקז שבר את החוק הלא כתוב של הרוכבים שאומר שאם אתה לא בתמונת האליפות, אל תפריע למי שכן. ראינו את זה בפיליפ איילנד וראינו את זה בספאנג. ראינו את מרקז נלחם מלחמת חורמה ברוסי, תוך שהוא מסכן אותו ברכיבה אלימה.

עכשיו כדי שיהיה ברור – אמרתי את זה ברשימה הקודמת שלי בנושא ואני אומר את זה שוב – זה ספורט, ובספורט הטוב יותר מנצח. אני לא טוען לרגע שמרקז לא היה צריך לעקוף את רוסי אם הוא מהיר ממנו, אלא להפך. שוב – שהרוכב המהיר ביותר ינצח. מה שאני טוען, ומסתבר שאני לא היחיד, זה שאתה לא מתאבד על רוכב ברכיבה אלימה וסופר-אגרסיבית, תוך כדי סיכון של שניכם, לאורך שני מרוצים שלמים, אם אתה מחוץ לתמונת האליפות. פרסונות רבות מתחום הספורט המוטורי אמרו את זה בדיוק כמוני – בפיליפ איילנד ובספאנג מרקז שבר את האתיקה של הרוכבים, את הכבוד כלפי קולגות שמתחרים על אליפות. מי שלא מבין את הדבר הבסיסי הזה, של המשמעות להפרעה למלחמה על אליפות, לא מבין משמעות של ספורט.

כשרוסי טען לפני ספאנג שמרקז עוזר ללורנזו, בהתחלה הרמנו גבה. אבל לאחר הקרב בספאנג זה כבר היה ברור – מרקז עוזר לבן ארצו, חורחה לורנזו, לזכות באליפות על חשבון רוסי.

ואז הגיע המרוץ בוולנסיה, וראינו מרקז אחר – הפוך ב-180 מעלות למרקז של פיליפ איילנד וספאנג. מרקז שלא נלחם ומתאבד (על רוסי), אלא מרקז שרוכב בנינוחות אחרי לורנזו. שומר עליו. בראיון שאחרי המרוץ מרקז טען בחצי חיוך שהוא נתן את הכל ואף תכנן לעקוף לקראת הסיום, אבל דני פדרוסה סיכל את התכנית. תסלחו לי שאני לא קונה את גיבוב השקרים הפוליטיקלי קורקטיים האלה.

עיון בזמני ההקפה של לורנזו ומרקז מוולנסיה מראה שבשליש האחרון של המרוץ זמן ההקפה הממוצע של לורנזו עלה ביותר מחצי שנייה להקפה. הוא היה איטי יותר בלמעלה מחצי שנייה להקפה, וזאת למשך 10 הקפות. מרקז באותו הזמן ישב לו על הזנב, הוריד גם הוא את הקצב, ולא ניסה אפילו פעם אחת לעקוף. וזה אותו רוכב שבשני המרוצים הקודמים התאבד על רוסי תוך כדי סיכון של שניהם, על סף הרכיבה הבלתי ספורטיבית, כן? האם צריך הוכחה טובה יותר מזו לכך שמרקז שמר על לורנזו, ויותר חמור – שהוא משקר, ועוד עם חצי חיוך?

אז נכון שהמסלול בוולנסיה טכני הרבה יותר מפיליפ איילנד למשל, ושקשה הרבה יותר לעקוף בו, ונכון גם שהימאהה יוצא יותר טוב מפניות מאשר הונדה של השנה, אבל עדיין, אפס ניסיונות לעקיפה על פני מרוץ שלם, כשבכל מהלך המרוץ מרקז יושב על הזנב של לורנזו. לא קונה את זה.

התגובות לא איחרו לבוא. רוסי אמר לכרמלו אספלטה רגע אחרי המרוץ בוולנסיה "אמרתי לך שכך יהיה". רוכבים רבים מהעולם התבטאו כנגד מרקז על כך ששבר את האתיקה של הרוכבים ושמעתה הספורט הזה לא ייראה אותו הדבר. אפילו פיירו פרארי, הבן של אנזו, אמר ש"אבא היה מעיף את מרקז מהקבוצה דקה אחרי שהמרוץ בוולנסיה היה מסתיים".

מרקז עשה לדעתנו דבר שלא ייעשה כשלקח צד באופן בוטה וברור כל כך. מעבר לחוסר הספורטיביות, יש פה חוסר הגינות ברמה הנמוכה ביותר. מרקז איבד בחודש האחרון הרבה מאוד אוהדים, ומספיק להציץ בתגובות בעמוד הפייסבוק שלו כדי לראות כמה כועסים עליו אפילו בארצו – ספרד. אכזבה.

חורחה לורנזו. ללורנזו יש אמנם 2 אליפויות וכעת הוא זכה בשלישית, אבל לעומת מרקז הוא הביא לספורט הזה הרבה פחות. לזכותו נרשמה היכולת לזנק ראשון ולשמור על ההובלה עד לסוף המרוץ, כמו שעשה לא פחות מ-7 פעמים העונה. הוא גם הביא לספורט הזה זוויות הטיה פסיכוטיות שטרם ראינו לפניו. ונכון, הוא רוכב מאוד מהיר, במיוחד כשהוא מזנק ראשון והמסלול פנוי לו, אבל אין לו באמת ערך מוסף ברכיבה שהופך אותו לרוכב מיוחד. סתם עוד רוכב מהיר שזורח בתנאים מסוימים.

לדעתנו, אגב, לורנזו רכב על הגל של רוסי וחיקה את המניירות והגינונים של הדוקטור. אם זה בהצגות אחרי ניצחונות ואם זה בסגנון הלבוש – מגפיים בצבע שונה למשל. זה היה נכון יותר בשנים הראשונות של לורנזו ופחות עכשיו.

כך או כך, לורנזו פתח את העונה בצורה לא טובה, איבד הרבה נקודות, והחל לזרוח רק בחצי השני של העונה.

בהתקוטטות הזו שבין מרקז לרוסי, לורנזו יכול היה לצאת נקי ופשוט לחזור הביתה עם אליפות שלישית בקטגוריה הבכירה. אז כן, הוא חזר הביתה עם אליפות, אבל הוא לכלך את עצמו איפה שלא היה צריך כששלח את עורכי הדין שלו להתערב בערעור שרוסי הגיש לבית הדין לערעורים. הכתם הזה עלול להישאר דבוק זמן רב.

חורחה לורנזו זכה אמנם באליפות, אבל לאליפות הזו יש אותיות קטנות. היא לא נקייה, וכך היא תיזכר. מספיק היה לשמוע את שריקות הבוז של הקהל הספרדי בוולנסיה כשלורנזו הניף את הגביע על הפודיום כדי להבין שגם אוהדי ספורט ספרדים חושבים שלא מגיע לבן ארצם לזכות באליפות.

אגב, אחרי המרוץ בספאנג יצא לי להיות גם באיטליה וגם בספרד ולדבר עם  מקומיים, גם עיתונאים. באיטליה כמובן כולם תמימי דעים ונחרצים על המקרה ועומדים מאחורי רוסי. מה שמפתיע הוא שרוב הספרדים שאיתם דיברתי מתביישים במעשים של מרקז ומעדיפים שרוסי ייקח את האליפות ולא לורנזו. גם אם הם אומרים את זה בשקט, שלא ישמעו.

ולנטינו רוסי. מה עוד אפשר להגיד על האיש שבמו ידיו הביא את ה-MotoGP למחוזות פופולריות כאלה? הדוקטור בן ה-36 נתן עונה חלומית, ויכול היה לקחת את האליפות העשירית שלו בגרנד-פרי (השמינית בבכירה), 19 שנים אחרי הראשונה. אין עוד רוכב וגם לא נהג שבמשך 20 שנות קריירה נמצא רוב הזמן בצמרת ולקח אליפויות על פני 19 עונות.

הרצון שרוסי ייקח השנה את האליפות היה כמעט קונצנזוס. אלי פנגס, חבר טוב וקולגה, כתב לפני ולנסיה שהוא משתוקק לנס שבו רוסי ייקח את האליפות, ולו בשביל לשחרר אותנו מהעול הנפשי של להמשיך ולעקוב אחריו, לעלות איתו וליפול איתו. שנוכל לאהוב גם רוכבים אחרים. לא יכולתי שלא להסכים איתו. וכן, גם רוסי לא נקי לגמרי, ובמהלך הקריירה שלו זכורים לנו מקרים גבוליים, כמו למשל העקיפות על ג'יברנאו ועל סטונר.

רוסי הבין היטב מה קורה סביבו כבר בפיליפ איילנד, ובמסיבת העיתונאים לקראת ספאנג הוא האשים את מרקז, בצעד חריג ונדיר, בעזרה לבן ארצו לורנזו. בהתחלה זה נראה הזוי, אבל אחרי המרוץ בספאנג, שבו מרקז התאבד על רוסי על אף שאינו מתחרה על האליפות, כבר היה ברור שבדברים של רוסי יש הרבה היגיון.

יחד עם זאת, רוסי איבד עשתונות, ואחרי פעמיים שבהן סימן למרקז תוך כדי המרוץ בספאנג להפסיק עם הרכיבה האלימה, בפעם השלישית הוא הוציא את מרקז בקו רחב מהפנייה. כתוצאה מהמגע ביניהם מרקז נפל. רוסי קיבל 3 נקודות עונשין על ההאטה המכוונת והרחבת הקו ונענש בזינוק מהמקום האחרון בגריד בסבב האחרון בוולנסיה, כשהערעורים לא עזרו. לפי החוקים היבשים רוסי אכן היה צריך לקבל את העונש, ואין לרוסי למי לבוא בטענות מלבד עצמו, שרוכב צעיר בן 23 מצליח להוציא אותו מדעתו.

במרוץ עצמו רוסי עשה כמעט את הלא-ייאמן. הוא זינק מהמקום האחרון, עקף 21 רוכבים מהם 8 בזינוק, וסיים רביעי. חלק מהרוכבים, בעיקר האיטלקים, נתנו לו לעבור, אבל חלק – בעיקר הספרדים כמו האחים אספרגרו, נלחמו ולא נתנו לרוסי לעקוף בקלות. חצי מעצבן.

בכל מקרה, לרוסי לא ממש היה סיכוי עם ההגנה הצמודה של מרקז על לורנזו, למרות שלקראת הסיום, כשפדרוסה ניסה לעקוף את מרקז, קיווינו בקול ששניהם יתרסקו כי אז האליפות הייתה הולכת לרוסי, והו כמה שמגיע לו. אבל הנס לא קרה. לורנזו לקח את האליפות.

אחרי המרוץ רוסי אמר בין היתר ש"בשלושת המרוצים האחרונים קרה משהו שאף אחד לא ציפה. מארק מרקז הגן על חורחה לורנזו כדי שזה האחרון יזכה באליפות". אנחנו, כמו מיליונים אחרים ברחבי העולם, עם אותן התחושות בדיוק. גם אם אין לי דרך להוכיח את זה מדעית. אבל אין באמת צורך בכך מפני שאני, כמו מיליוני אוהדי MotoGP ברחבי העולם, איני שופט. אני כותב את דעתי על סמך מכלול תחושות שהלכו והתחזקו מפיליפ איילנד דרך ספאנג ועד ולנסיה.

אז האליפות הזו הייתה צריכה להיות של רוסי, שגילה יציבות מרשימה במהלך העונה והיה משמח מיליוני אוהדים ברחבי העולם אם היה לוקח את האליפות העשירית. אבל זה לא קרה. כנראה בגלל פוליטיקה. אכזבה.