דקאר: טובי פרייס וק.ט.מ זוכים בתואר

טובי פרייס על הק.ט.מ הרשמי מס' 3 מנצח את דקאר 2016 – ניצחון ראשון לאוסטרלי וניצחון ראשון בכלל לאוסטרליה בדקאר. הוא עושה את זה בזמן כולל של 48:09 ש', כמעט 40 דקות לפני המקום השני.

זהו הדקאר השני בלבד של פרייס, שבשנה שעברה התחרה בדקאר הראשון שלו וניצח סטייג' אחד. השנה, כרוכב הרשמי המוביל של ק.ט.מ אחרי פרישתו של מארק קומה, האוסטרלי המטורלל שיודע לרכב מהר מאוד בשטח הציג עליונות ברכיבה לצד עקביות מרשימה, ולמעט הסטייג' השלישי שבו סיים במקום ה-36, את כל שאר הסטייג'ים סיים במקומות גבוהים – בדרך כלל עד 3. יש לו גם 5 ניצחונות בסטייג'ים השנה – יותר מכל רוכב אחר.

פרייס שומר בכך על הדומיננטיות המוחלטת של ק.ט.מ, שמנצחת בדקאר זו הפעם ה-15 ברציפות – למרות שבשנים האחרונות קמה אופוזיציה מרשימה ותחרותית מאוד. קשה עד בלתי אפשרי לעצור את המכונה המשומנת של ק.ט.מ בדקאר.

המצטיינים והמפתיעים

דקאר 2016 הוא דקר שמסמל חילופי דורות, שכן הרוכבים הוותיקים ובעלי התארים פרשו כולם (מארק קומה פרש מרכיבה תחרותית וסיריל דפרה עבר למכוניות), מה שאומר ששדה האופנועים נפתח, ולמנצח זה יהיה ניצחון ראשון בדקאר. לא מעט רוקי'ז השתתפו השנה בדקאר, חלקם בקבוצות רשמיות.

המצטיין של דקאר 2016, כמובן שני לטובי פרייס, הוא ללא ספק סטפן סוויטקו הסלובקי. סוויטקו בן ה-33 רוכב בקבוצת ק.ט.מ סלובקיה – קבוצה פרטית בתמיכת מפעל חלקית, וזהו הדקאר השביעי שלו. השנה הוא הציג את יכולות הרכיבה הגבוהות שלו, ושוב – יציבות מרשימה, שזה מה שצריך כדי להצליח בדקאר, וסיים במקום השני הכללי. הישג אדיר לרוכב קבוצה פרטית.

מצטיין נוסף הוא פאבלו קנטנילה הצ'ילאני בן ה-29, שרכב השנה בקבוצת הוסקוורנה הרשמית. זהו הדקאר הרביעי ברציפות של קנטנילה, והשנה בקבוצה רשמית הוא יכול היה להביא את יכולותיו הגבוהות לידי ביטוי. אין ספק שעליו יבנו בהוסקוורנה בשנים הקרובות.

הרוקי של השנה הוא ללא ספק אנטוני מיאו, 5 פעמים אלוף האנדורו שהגיע לדקאר בפעם הראשונה. מיאו הצרפתי רכב בקבוצת ק.ט.מ הרשמית, השתפר מיום ליום, ואף ניצח שני סטייג'ים – הישג מצוין לדקאר ראשון. הוא כבר היה ממוקם שלישי בדירוג הכללי בסיום הסטייג' ה-11, אולם התרסקות כואבת בסטייג' ה-12 (יום לפני הסיום ברוסאריו) גרמה לו לאבד חצי שעה והוא סיים במקום ה-7 – עדיין הישג מעולה לדקאר ראשון. תזכרו את השם הזה כי הוא הולך להיות אחד מהטוענים לכתר כבר בדקאר הבא.

יחד עם מיאו יש שני רוקי'ז נוספים שצריכים לקבל המון קרדיט והערכה. הראשון הוא קווין בנבידאס הארגנטינאי, שרוכב במדי הונדה דרום אמריקה על אופנוע בתמיכת מפעל. לבנבידאס בן ה-27 יש את מה שצריך כדי להצטיין בדקאר – מהירות ויציבות, והוא מסיים השנה במקום הרביעי האדיר לרוקי. גם עליו עוד נשמע בשנים הקרובות. השני הוא אדריאן ון בוורן, צרפתי בן 25 שרוכב על WR450F במדי קבוצת ימאהה-אירופה. ון בוורן סיים את הדקאר הראשון שלו במקום השישי המצוין, ועם עוד ניסיון בדקאר וגם הצטרפות לקבוצת ימאהה הרשמית, הוא עשוי להיות אחד מרוכבי החוד בשנים הקרובות.

וכמובן לאיה סאנז המדהימה, שנכנסת גם היא לרשימת המצטיינים. את הדקאר השישי שלה היא מסיימת במקום ה-15 הכללי, לפני תותחי דקאר עתירי ניסיון כמו ג'ורדי וילאדומס, דיוויד קסטאו, פראנס ורהובן, אוליבייה פיין ואליין דוקלו – חלקם על אופנועים רשמיים. למרות שבשנה שעברה סיימה במקום התשיעי הכללי, ולכאורה מקום 15 עשוי להיות אכזבה בשביל הספרדייה, זהו עדיין הישג אדיר בכל קנה מידה, במיוחד אם מסתכלים על שלושת הדקארים האחרונים שלה – מקום 16 לפני שנתיים, מקום 9 בשנה שעברה ומקום 15 השנה. מדהימה.

המאכזבים

יש גם כמה אכזבות בדקאר 2016. הגדול מכולם הוא חואן ברדה הספרדי, הרוכב המוביל של קבוצת הונדה הרשמית. ברדה פרש בסטייג' השביעי והשאיר את הובלת הקבוצה לפאולו גונקלבס הפורטוגזי הוותיק. בדקאר השישי שלו והשלישי בשורות קבוצת הונדה הרשמית (3 שנים בספידבריין-הוסקוורנה), בדרה מוכיח בפעם האלף שמהירות לבדה אינה מספיקה. כדי לנצח דקאר צריך גם בגרות נפשית ו… – שוב המילה הזו – יציבות, שתי תכונות שחסרות לרוכב הזה. בזמן הקרוב ברדה והונדה יצטרכו לעשות חשבון נפש ולקבל החלטות קשות. אין ספק ששני הגורמים נמצאים בצומת דרכים חשוב, ואחרי הכספים הרבים שקבוצת HRC שפכה על פרויקט הדקאר שלה בכלל ועל ברדה בפרט, ייתכן מאוד שבשנה הבאה הקבוצה תמצא רוכב מוביל אחר. ברדה הוא ללא ספק הכישלון הגדול ביותר בדקאר 2016, ולנו באופן אישי עצוב מאוד על כך.

בכלל, קבוצת הונדה השנה נחלה כישלון אדיר, כשכל רוכביה המובילים פרשו. חבייר פיזוליטו פרש יחד עם ברדה בסטייג' השביעי, מיכאל מטג' הצרפתי פרש בסטייג' העשירי, ופאולו גונקלבס ניצל מפרישה בסטייג' העשירי בזכות קיצור הספיישל, אך פרש למחרת בסטייג' ה-11 בגלל התרסקות, כשהוא ממוקם שלישי בדירוג הכללי ומוביל את קבוצת הונדה. זוהי השנה השלישית שבהונדה נכנסים בדקאר בכל הכוח במטרה מוצהרת – לזכות בתואר, ואנחנו מקווים שהכישלון השנה לא יגרום לחברה למשוך את ידיה מהדקאר או להפחית בהשקעה, שכן נכון לשנים האחרונות קבוצת HRC היא האופוזיציה הראויה היחידה למכונה המשומנת של ק.ט.מ.

ואם כבר מדברים על ק.ט.מ, אז מתיאס וולקנר, האוסטרי הצעיר אלוף העולם בראלי לשנת 2015, לא מצא את מקומו בדקאר השנה ופרש גם הוא בסטייג' השביעי, בדקאר השני שלו. לפני הדקאר ציפינו ממנו להיות אחד הפייבוריטים לתואר השנה, והוא ללא ספק אחת האכזבות.

אכזבה נוספת מבחינתנו הוא הלדר רודריגז הוותיק, שהשנה במדי קבוצת ימאהה הרשמית הוא היה צריך להשיג מקום גבוה הרבה יותר מהמקום החמישי שבו סיים. החצי הראשון של המרוץ היה לחלוטין גרוע לפורטוגזי הוותיק, ורק בחצי השני הוא התחיל לבוא לידי ביטוי, ואפילו ניצח בסטייג' הארוך ביותר – הסטייג' ה-12. במדי קבוצה רשמית הרוכב הזה שווה יותר ממקום חמישי.

שני רוקי'ז שוודאי חוזרים הביתה מאוכזבים הם פלה רנה, פעמיים אלוף העולם באנדורו שעשה את טבילת האש בדקאר במדי קבוצת הוסקוורנה הרשמית ופרש בסטייג' הרביעי בגלל התרסקות כואבת, ואיוון סרבנטס, 5 פעמים אלוף העולם באנדורו, שאמנם רכב בקבוצה פרטית על ק.ט.מ, אבל תכנן לסיים בעשירייה הראשונה וסיים במקום ה-16. עדיין הישג מכובד.

מלך המלכים

רגע לפני שאנחנו מסיימים לדבר על הרוכבים בדקאר 2016, מוכרחים להזכיר את הגדול מכולם – סטפן פטרהנסל. בדקאר ה-24 שלו (!) הצרפתי בן ה-50 מנצח בפעם ה-6 עם רכב (הפעם במדי פיג'ו), ואם מוסיפים לזה 6 ניצחונות על גבי אופנוע, מקבלים 12 ניצחונות בדקארים. מדהים, אגדה בחייו, מטורף וכל סופרלטיב אחר שתדביקו יהיה נכון במקרה הזה. האיש הזה הוא לא ייאמן.

וכמה מילים על הדקאר בשנים האחרונות

אין ספק שהדקאר בשנים האחרונות, במיוחד עם המעבר לדרום אמריקה, הפך לפחות קשה ותובעני מהדקאר המקורי באפריקה. רק לשם השוואה, אם לפני 20 שנה זמן הרכיבה הכללי של מנצח הדקאר עמד על יותר מ-70 שעות, הרי שהשנה הזמן המצטבר הוא פחות מ-50 שעות רכיבה.

למרות זאת, עדיין מדובר על הצגת הראלי הטובה בעולם וללא ספק אחד מאירועי הספורט המוטורי היוקרתיים שיש. המון הילה יש סביב המרוץ הקשה הזה, ולא בכדי, שכן זהו אתגר ענק וחלום לכל רוכב שטח. השנה הדקאר היה כאמור בסימן של התחדשות, בעיקר בתחום האופנועים, שכן השילוב הזה של חוק ה-450 סמ"ק עם רוכבים צעירים ומהירים יוצר אקשן ברמה גבוהה, וכמו תמיד בדקאר – זה לא נגמר עד לרגע האחרון. אנחנו מאוד נהנינו השנה. נתראה בשנה הבאה.