הגבלת רכיבה בשטח: הצעת החוק מסתבכת

בדיון בוועדת הפנים של הכנסת על חוק הגבלת נסיעה בשטח, נראה היה שהצעת החוק מתפזרת לכיוונים שונים, עם הסתייגויות רבות של יועצים משפטיים, וקרוב לוודאי שלא תצליח לעבור במתכונתה הנוכחית הרחבה מאוד שאינה חוקתית. כעת חברי הכנסת מנסים למצוא פתרונות, אולם נראה שגם הם אינם ישימים. 

תזכורת: בתחילת השנה פרסמנו על כך שחבר הכנסת רם בן-ברק (יש עתיד), יחד עם חברי הכנסת רם שפע (העבודה) ואופיר סופר (הציונות הדתית), מנסים לקדם הצעת חוק שבמסגרתה תוגבל נסיעה בשטח לקטעי 'דרך' בלבד – זאת ביוזמה של ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, על-מנת למנוע פגיעה בשטחים חקלאיים ובערכי טבע. בשיחה שקיימנו עם ח"כ בן-ברק הוא טען שמטרת הצעת החוק למנוע פגיעה בשדות חקלאיים ובערכי טבע, וכי לא צפויה הגבלת תנועה על מטיילים או משתמשי שטח כאלה ואחרים.

הצעת החוק עברה לוועדת השרים לענייני חקיקה, וכעת, לאחר הפגרה ועם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, הצעת החוק הגיעה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ וואליד טאהא (רע"מ) לדיונים ולחידודים, כשאתמול (ב') התקיים הדיון הראשון בעניין הצעת החוק.

ראשית, אחרי שחזרה מוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק צומצמה משמעותית, והיא כללה אך ורק איסור נסיעה או חניה בשטחים חקלאיים. גם הקנס בסך 250 שקלים ירד מהצעת החוק, כשהסעיף וגובה הקנס אמורים היו להיקבע בהמשך. נראה היה שבמתכונתה המצומצם הצעת החוק יכולה לעבור בקלות עם הסכמה מקיר לקיר, אולם כבר בתחילת הדיון הצעת החוק הלכה והסתבכה.

חלק מחברי הכנסת החתומים על ההצעה כלל לא ידעו שהיא צומצמה על-ידי הייעוץ המשפטי של ועדת השרים לענייני חקיקה, ובתחילת הדיון קראו לראשונה את הצעת החוק המעודכנת. כך למשל ח"כ רם בן-ברק, שהתנגד לצמצום וביקש להרחיב את הצעת החוק בחזרה לאיסור נסיעה, קיבל את הצעת החוק המעודכנת עם כניסתו לוועדה, כשרשות הדיבור עברה אליו. זה היה גם הרגע שבו נודע לו על שינוי נוסח הצעת החוק. כאמור, ח"כ בן-ברק התנגד לצמצום ההצעה וביקש להרחיב את ההצעה לכל מה שאינו שביל מסומן.

נציגי הרוכבים שהשתתפו בדיון, איתי מילמן וטדי הרוש, טענו מנגד שהצעת החוק המורחבת פוגעת בעשרות אלפי משתמשי שטח והופכת אותם לעבריינים בין לילה. יו"ר הוועדה הסכים עם רוח הדברים, ואף טען – במענה לטענה של ח"כ יוסי טייב (ש"ס) שאין לרדת מהשביל המסומן – שלעתים יכול להיות מצב שעל השביל יש מכשול כמו שלולית, ואז עקיפת המכשול הופכת את העוקף לעבריין.

הדיון נתקל בקשיים מכיוון נוסף – פוליטי – כבר בתחילתו, כשח"כ אופיר סופר, מיוזמי ההצעה, טען שהמטרה היא להילחם בפשיעה חקלאית ולהגביר את המשילות. דברים אלה הוציאו משלוותו את יו"ר הוועדה, אשר הרים את הטון והתנגד נחרצות לשימוש במילה 'משילות', וטען כי אם זו רוח הצעת החוק – הוא יראה את ההצעה בעין אחרת לגמרי.

אולם נראה שהקושי העיקרי מגיע דווקא מהעניין המשפטי, כשהיועצת המשפטית של משרד התחבורה טענה שלפי ההגדרה של 'דרך' כפי שמעוגנת בחוק – מותר לנסוע בכל מקום ("גם אם יש מעבר של מטר וחצי בין שני עצים – מותר לנסוע שם כי זה נחשב 'דרך'"), וכי לא ניתן לסמן כל מטר בשטח בסימון שאוסר נהיגה. הטענה הזו לבדה עשויה לסתום את הגולל על הצעת החוק, ונראה שחברי הכנסת באו עם כוונות טובות, אך לא עשו עד הסוף את שיעורי הבית ולא הבינו את ההשלכות הכבדות של הצעת החוק הזו, אם תעבור. גם היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שפכה מים קרים, כשטענה שלא ניתן להרחיב את חוק לאיסור נהיגה בשמורות טבע ובשטחים מוגנים לכלל השטח.

נראה שאם חברי הכנסת היו מפרקים את הצעת החוק לשתי הצעות – הצעת חוק אחת האוסרת פגיעה בשטחים חקלאיים, קלה לניסוח וקלה ליישום, והצעת חוק שנייה האוסרת פגיעה בערכי טבע ומגדירה היטב מהו ערך טבע – היה לוועדה קל יותר להתמודד עם הסוגיות המשפטיות ועם ההתנגדויות הרבות. ההצעה במתכונתה הנוכחית מסורבלת ורחבה מדי, וגורמת לפגיעה מהותית בחופש התנועה של אזרחים נורמטיביים – פרט לכך שהיא הופכת אותם לעבריינים. לכן נראה שההצעה במתכונת הרחבה לא תעבור את ועדת הפנים ולא תגיע לחקיקה בכנסת.

בשיחה שקיימנו עם ח"כ אופיר סופר הוא הכיר בזכותם של מטיילים ומשתמשי שטח לטייל, לנסוע ולרכוב, וטען כי אין בכוונתו להטיל עליהם מגבלות כאלה או אחרות, כשהמטרה היא מלחמה בפשיעה חקלאית. ח"כ רם בן-ברק, לעומת זאת, טען בפנינו כי הוא מתכוון לשנות את הצעת החוק כך שתכלול איסור לרדת מכל שביל המסומן במפה טופוגרפית בקנה מידה 1:50,000. גם הצעה זו הופכת עשרות אלפי משתמשי שטח לעבריינים, וסביר להניח שאם אכן זו ההצעה שתוצע – גם היא תיתקל בקשיים מצד הייעוץ המשפטי.

בשלב זה הצעת החוק חוזרת לשלושת חברי הכנסת לניסוח מחדש, כשבהמשך, ככל שתעודכן, היא צפויה להגיע שוב לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.