הדו"חות הלא מוצדקים של מבצע האכיפה המשטרתי

מספרי ההרוגים על דו-גלגלי, ששוברים השנה כל שיא, הביאו כצפוי את אגף התנועה במשטרת ישראל ואת אגפי התנועה במחוזות להגביר את האכיפה על רוכבי אופנועים וקטנועים. זה עשוי היה להיות מהלך טוב וחיובי, אבל הדרך – כרגיל – לא נכונה, ושוטרים רבים מחפשים את המטבע מתחת לפנס, ולעתים אף ממציאים את המטבע, כלומר מחלקים דו"חות על עבירות שלא היו ולא נבראו.

שנת 2021 היא השנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי אי-פעם. אחרי שהשנים 2019 ו-2020 היו שנות שיא, כשנהרגו בכל אחת מהן 69 רוכבים, שנת 2021 עומדת לשבור את השיא השלילי הנוראי הזה, כשנכון לרגע כתיבת שורות אלו, לקראת אמצע חודש יוני, המספר העדכני עומד על 47 רוכבי אופנועים וקטנועים. אם יימשך הקצב הנוראי הזה של הקטל בדרכים, שנת 2021 עלולה להסתיים עם יותר מ-100 רוכבים שיסיימו את חייהם על הכבישים בישראל.

למצב הנוכחי גורמים רבים, וגם אחראים רבים. הגידול האבסולוטי במספרי הרוכבים (נכון להיום יש כ-150 אלף רוכבים פעילים) העלה את מספרי הנפגעים וההרוגים, אולם העלייה במספרי ההרוגים אינה ביחס ישר לגידול במספרי הרוכבים, אלא הרבה מעבר. כך למשל, ב-2019 אחוז ההרוגים על דו-גלגלי ביחס לכלל ההרוגים על הכבישים עמד על כ-20%. ב-2020 היחס עלה לכ-25% – כלומר אחד מכל ארבעה הרוגים על הכבישים היה רוכב דו-גלגלי ממונע. עד כה ב-2021 היחס הזה עלה לכ-30%, שכן מתוך 152 בני אדם שנהרגו עד כה על הכבישים – 47 הם רוכבי דו-גלגלי ממונע.

על האחריות של הרוכבים כתבנו לא פעם, ובאופן כללי אנחנו קוראים לרוכבים לקחת אחריות על הרכיבה שלהם, לרכב במודעות ובאחריות, לבצע קורסי רכיבה מתקדמת, לרכוב עם ציוד בטיחות איכותי ולגבש אסטרטגיית רכיבה מסודרת. יחד עם זאת, גם למדינה אחריות רבה במצב הנוכחי, ונראה שהפיצוץ הנוכחי נובע מהזנחה ארוכת שנים. כך למשל, שיטת לימוד הנהיגה בישראל תקועה עשרות שנים אחורנית, והלכה למעשה רוכבים עולים על הכבישים ללא ידע בסיסי בתפעול המכונה או בהתמודדות עם מצבים בכביש. רפורמה שמשרד התחבורה ניסה לבצע בלימודי הנהיגה ובמבחני הרישוי לפני מספר שנים קידמה את הנושא במעט, אבל זה היה מעט מדי, והמצב עדיין רחוק מאוד מלהיות הולם.

גם בנושא תשתיות הכבישים ישנה הזנחה מצד המדינה, וזו גורמת לקטל של רוכבי דו-גלגלי. הדוגמה הטובה ביותר תהיה פסי ההגנה מפלסטיק לגדרות הבטיחות. פרויקט מיגון גדרות הבטיחות החל בשנת 2015, והוא התקדם לא רע בשנים הראשונות, אולם בשנתיים האחרונות הפרויקט תקוע לחלוטין בגלל היעדר תקציב – אף על פי שהתקציב לכך, שעומד על עשרות בודדות של מיליוני שקלים, כבר אושר לפני שנים. התוצאה של המחדל הזה הוא 10 רוכבי דו-גלגלי שנהרגו מגדר הבטיחות רק בשנת 2021 – כלומר יותר מ-20% מההרוגים על דו-גלגלי נהרגו מפגיעה בגדר הבטיחות והיו יכולים להיות היום בחיים אם פרויקט מיגון המעקות היה ממשיך. שבעה מתוך העשרה, אגב, נהרגו בחודש מאי 2021 לבדו.

הפספוס שבמבצעי אכיפה

בתגובה לעלייה הדרמטית במספרי הרוכבים ההרוגים, במשטרת ישראל מגבירים את האכיפה על רוכבי דו-גלגלי. בדוברות אגף התנועה טוענים בתוקף כי אין מבצע אכיפה ממוסד כנגד רוכבי דו-גלגלי, וכי ייתכן שמדובר במבצעים נקודתיים של המחזות או המרחבים, אולם המספרים מציגים תמונה אחרת: בשבוע האחרון – מראשון ועד מוצ"ש – נרשמו 620 דו"חות לרוכבי דו-גלגלי, בערים ומחוץ להן. שבוע קודם לכן נרשמו כ-200 דו"חות, ואילו בשבוע ממוצע נרשמים בין 70 ל-130 דו"חות לרוכבי דו-גלגלי. המשמעות היא שגם אם אין מבצע של אגף התנועה במשטרת ישראל כנגד רוכבי דו-גלגלי, מפקדי תנועה במחוזות ובמרחבים בהחלט הורידו הוראה להגביר משמעותית את האכיפה על רוכבי אופנועים וקטנועים.

כאן חשוב להגיד: ככל שהאכיפה על רוכבים, ובכלל על נהגים מכל הסוגים, היא אכיפה איכותית שמחפשת ביריוני כביש ועברייני תנועה – אנחנו בעד ואנחנו מעודדים את משטרת ישראל לאכוף את הסדר על הכבישים. אכיפה איכותית כזו, שמורידה מהכביש ביריונים, בהחלט עשויה לצמצם את מספרי התאונות ואת מספרי הנפגעים וההרוגים. אולם לצערנו הרב אנחנו מקבלים את הרושם שלא זה המצב, וכי מבצעי האכיפה הנוכחיים נועדו לשפר סטטיסטיקה של המשטרה באכיפה, על-מנת להציג נתונים של הגברת אכיפה ומלחמה בתאונות – על אף שמדובר במצג שווא ובאחיזת עיניים. ומדוע אנחנו אומרים את הדברים הקשים האלה? מפני שמכל העדויות שמגיעות אלינו, השוטרים עסוקים בלחפש את המטבע מתחת לפנס – כלומר אוכפים מה שקל ולא מה שחשוב ומציל חיים, ולעתים אף ממציאים את המטבע מתחת לפנס.

כך למשל, רוכבים רבים מעידים על שוטרים שעומדים על השול בנתיבי איילון ובכבישים דומים, ומחלקים כמויות של דו"חות לרוכבים שעולים על אי-התנועה הצבוע (815). זוהי כמובן עבירת תנועה, אולם מתן דו"חות בקבלנות על עבירה זעומה שכזו לא נועד להציל חיים אלא לשפר סטטיסטיקה. יותר מזה – בתיעודים שהגיעו לידינו נראים רוכבים שחטפו דו"ח על עלייה על אי-תנועה צבוע – על אף שלא עלו על האי, וזה נראה היטב במצלמת הדרך של הרוכב שתיעדה את הנסיעה. באותו האופן, במשטרה חילקו דו"חות רבים על לוחיות רישוי, שבמקרים רבים היו תקינות לחלוטין ונקיות – כפי שתראו בדוגמאות שנביא בהמשך. הרוכבים מעידים שהשוטרים "חיפשו בכוח על מה לתת דו"ח, ובסוף נתנו דו"ח על הלוחית – שהייתה תקינה לגמרי". עדות נוספת לכך קיבלנו בסוף השבוע האחרון, כששוטרים הגיעו לריכוזי רוכבים – במקרה הזה תחנת הדלק של בית גוברין – וחיפשו ליקויים באופנועים שרובם היו יוקרתיים וחדשים (בתמונה בראש הידיעה).

זהו לדעתנו פספוס אדיר של המשטרה. כולם מבינים את הבעייתיות הגדולה של מספרי הנפגעים וההרוגים, וכולם מבינים שיש צורך בטיפול בבעיה – גם טיפולים נקודתיים וגם טיפולים יסודיים ארוכי טווח. יחד עם זאת, מבצעי אכיפה שבהם מבצעים אכיפה בקבלנות ובין היתר מחולקים דו"חות לא מוצדקים – לא רק שלא מטפלים בבעיה, אלא שגם יוצרים מרמור גדול ואיבוד אמון של הרוכבים במערכות אכיפת החוק, וגם מנציחים את תרבות האינסטנט של הצגת סטטיסטיקה שמאחוריה אין תוכן אמיתי אלא הרבה עטיפה. באופן כזה כולם מפסידים, מפני שמספרי ההרוגים לא צפויים לרדת בטיפול כזה של המשטרה.

מספר דוגמאות של דו"חות לא מוצדקים מהימים והשבועות האחרונים

בשבוע שעבר רוכב שנסע באיילון לכיוון דרום בשעת עומס תנועה כבד, עבר מהנתיב השני לנתיב הימני, ורכב צמוד לאי-התנועה הצבוע. שוטר שעמד בשול שאחרי אי-התנועה עצר את הרוכב ורשם לו דו"ח על נסיעה על אי- התנועה. השוטר אף טען שהרוכב הגיע מנתיב העלייה למחלף, מימין, וחצה את אי-התנועה – על אף שכאמור הרוכב הגיע משמאל. הרוכב היה מצויד במצלמת דרך, ותיעוד הרכיבה מוכיח באופן חד-משמעי שהשוטר רשם דו"ח לא מוצדק, שכן הרוכב לא נסע על אי-התנועה אף לא מעט, ויותר מזה – השוטר טעה לחלוטין בתיאור העובדות, שכן הרוכב הגיע מנתיב שמאלי יותר ולא מנתיב העלייה למחלף.

במקרה הזה מצלמת הדרך תציל את הרוכב מהדו"ח, שכן הרוכב הגיש בקשה לביטול הדו"ח, ואם הבקשה תסורב הרוכב יגיע לבית המשפט – שם קרוב לוודאי שהאישום המגוחך יבוטל.

*עדכון, 20.6.21: הדו"ח בוטל על-ידי מרכז פניות הנהגים. 

במקרה נוסף שהתרחש ביום חמישי האחרון יצאו קבוצה של כ-10 רוכבי דוקאטי חדשים לטיול בצפון, ונעצרו בכביש החוף לכיוון צפון על-ידי ארבעה רוכבי הסיירת הארצית. אלו האחרונים קראו לסייר-בוחן, ואחרי בדיקות מקיפות ניתנו לשני רוכבים שני דו"חות על לוחית רישוי לא קריאה (סעיף 165א' לתקנות התעבורה) – כשלטענת השוטר הלוחית מופנית כלפי מעלה. מדובר בשני אופנועי דוקאטי סטריטפייטר חדשים בני שבועיים, כשמחזיק לוחית הרישוי ('מחרשה') הוא מקורי של דוקאטי, והלוחית חדשה, נקייה וברורה.

צריך להבין את הסיטואציה: חמישה שוטרים בזבזו שעת עבודה שלמה כדי לתת שני דו"חות לשני רוכבים בוגרים שרכבו באופן חוקי לגמרי על אופנועים חדשים ותקינים לחלוטין. בזמן הזה ובמשאבים האלה ניתן היה למצוא ביריוני כביש אמיתיים – כאלה שמסכנים חיים של משתמשי דרך אחרים. מתסכל.

סיפור דומה קיבלנו משליח של דומינוס פיצה בנהרייה, אשר חטף דו"ח על לוחית לא קריאה. השליח צילם את הלוחית בזמן אמת, ועל פניו נראה שהיא ברורה וקריאה. גם במקרה הזה השליח מתאר שהשוטר חיפש בדקדקנות על מה לתת דו"ח, ולבסוף כשלא מצא משהו מהותי רשם דו"ח על הלוחית – שכאמור נראית תקינה, ברורה ונקייה למדי, וכי ניתן לקרוא אותה ממרחק של עד 20 מטרים כפי שדורשת תקנה 65 א' לתקנות התעבורה.

במקרה מרתיח במיוחד שהגיע אלינו, הורד מהכביש אופנוע של ק.ט.מ בעל מערכת פליטה מקורית, וזאת בשל העובדה שהשוטרת טענה ש"יש רעש חזק מהאופנוע". נדגיש כי מדובר במערכת הפליטה המקורית של האופנוע, אשר עומדת בתקנות זיהום האוויר המחמירות ובתקינת הכביש האירופאית, ונכנסה לארץ על האופנוע באופן חוקי לחלוטין.

אבל הבעיה כאן היא לא אם מדובר במערכת פליטה מקורית או לא, אלא הדרך שבה האופנוע הורד מהכביש: השוטרת לא השתמשה במכשיר מדידת דציבלים כזה או אחר, אלא השתמשה בחוש השמיעה שלה והחליטה ש"יש רעש חזק מהאופנוע". הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת, שכן הדבר דומה לנהג שיקבל דו"ח על מהירות מופרזת מפני שהשוטר העריך לפי העין שהרכב נוסע מהר (ללא מדידה), או נהג שיוכרז כשיכור מפני שהשוטר חושב שהנהג שיכור – ללא מדידת נשיפון או ינשוף מדויקת. דו"ח שכזה עשוי להתבטל בבית-משפט, ואם הולכים עד הסוף ניתן לקבוע תקדים משפטי שיחייב את המשטרה להשתמש במכשירי מדידת דציבלים או שלא להוריד אופנועים מהכביש על סמך חוש השמיעה של השוטר.

אז מה עושים?

ראשית, אם קיבלתם דו"ח לא מוצדק, ניתן לפנות למרכז פניות נהגים של המשטרה ולהגיש בקשה לביטול הדו"ח. רצוי להגיש בקשה מנומקת עם כל הפרטים הרלוונטיים, וכן תיעוד ממקום קבלת הדו"ח – בתמונות או בווידאו. במקביל ניתן לבקש להישפט על הדו"ח, כשבבית המשפט תוכלו 'להתמקח' עם התובע על סעיף העבירה, ואף לבטל לחלוטין את הדו"ח אם הוא באמת לא מוצדק.

אולם לפני כן, חשוב לדעת כמה דברים כבר במפגש עם השוטר בשטח. בשלב זה לא לבקש סליחה או להתנצל בשום פנים ואופן! זוהי הודאה באשמה וכל מילה נרשמת בסעיף 'דברי הנהג'! אם בכל זאת תבחרו יותר מאוחר להגיע למשפט, כל האמירות האלה תשמשנה נגדכם כנשק בידי התביעה. מה כן לעשות? אפשר לנסות לדבר אל ליבו של שוטר שיוותר אך לא יותר מכך. בכל מקרה אין לצעוק, לדבר לא יפה או לקלל את השוטר! הוא עושה את תפקידו ואתם את תפקידכם. היו מנומסים ואדיבים וזכרו שלפניכם עוד דרך ארוכה, ונסו להמעיט במילים.

עניין חשוב ביותר: בתחילת רישום הדו"ח יש לבקש מהשוטר שיכתוב את דבריכם בסעיף 'דברי הנהג'. כשהשוטר מגיע לסעיף הזה ורושם את דבריכם, יש לפרט את השתלשלות האירועים מהזווית שלכם. אל תתביישו למלא את כל הסעיף ולרדת לפרטי פרטים, במיוחד אם אתם בטוחים שלא ביצעתם עבירה. כל פרט שהשוטר יכתוב מפיכם עשוי לשמש לזכותכם בבית המשפט, שכן לדברים שנאמרים בשטח, בעת רישום הדו"ח, יש משקל גדול יותר בבית המשפט. יחד עם זאת, אם אינכם יודעים מה לומר, עדיף שלא תגידו דבר פרט ל"לא ביצעתי את העבירה" על מנת שלא לתת כלי בידי התביעה – שעלול לבוא נגדכם בזמן המשפט. בכל מקרה חשוב לשים לב שהשוטר לא כותב באופן אוטומטי דברים שלא אמרתם ושעלולים להפליל אתכם בבית המשפט ("מצטער", "לא שמתי לב" וכו'). לסיום הכתיבו לשוטר "לא כתבת את כל מה שאמרתי". גם לזה עשויה להיות משמעות גדולה במידה ותגיעו לבית המשפט ותעמדו מול שופט ומול השוטר.

אפשר לחתום על דו"ח ואפשר שלא. זה בסך הכל אישור על קבלתו‎. אנחנו ממליצים שכן לחתום במידה והשוטר מילא את הדו"ח לפי הנהלים וכתב את כל דבריכם. את המדריך המלא לביטול דו"חות תנועה לא מוצדקים תמצאו ב'שיטת מוצלאחי'.

תגובת אגף התנועה של משטרת ישראל: "באשר לדו"ח שנרשם לחובת רוכב הקטנוע בנתיבי איילון: הדו"ח נרשם בגין עלייה לשטח הפרדה. באשר לדוחות שנרשמו לחובת הרוכבים (בכביש 2) בגין לוחית זיהוי: בניגוד לנטען בפנייתך, הדו"חות נרשמו לחובת רוכבי האופנועים לאחר שנבדקו על ידי סייר-בוחן, בגין לוחית זיהוי אחורית שלא הותקנה כנדרש. בנסיבות העניין לא היה ניתן להבחין במספר לוחית הזיהוי בברור כמתחייב בתקנה. באשר לאירוע בו לטענתך הורד מהכביש אופנוע ונרשם לחובת הרוכב דו"ח בגין רעש: בניגוד לנטען רוכב האופנוע לא קיבל דו"ח כי אם הזמנה לסור לתחנת המשטרה לצורך בדיקת בוחן תנועה את האגזוז והאם הוא מותקן על-פי הוראות היצרן, בשל החשד שעלה בפני השוטר לקיום רעש בלתי סביר. באשר לדו"ח שנרשם לחובת רוכב הקטנוע: הדו"ח נרשם מאחר ולוחית הזיהוי האחורית נמצאה במצב לא תקין".