הותקפת על הכביש? התוקף ישלם כסף

יום שלישי שעבר, רחוב הירדן ברמת גן. נהג רכב סוטה מנתיב נסיעתו ומאלץ רוכב אופנוע לסטות לשול, מה שכמעט הסתיים בהתהפכות ובפציעה. הרוכב ההמום הגיע לרמזור, ירד מהאופנוע, דפק על חלון הרכב ואמר לנהג: "שמע, כך לא נוהגים, כמעט וקרתה תאונה באשמתך. תנהג כמו בן אדם". הנהג בתגובה יצא מהרכב וחבט עם אגרופו בבטנו של הרוכב, שמרוב ההלם נותר קפוא. הנהג המשיך בדרכו, והרוכב, שהיה מצויד במצלמה, הצליח לתעד את לוחית הרישוי של הרכב, ניגש לתחנת המשטרה והגיש תלונה בגין תקיפה.

המקרה הזה רחוק מלהיות מקרה פרטי בו רוכבי דו-גלגלי מתמודדים עם תגובות אלימות מצד נהגים – חלקן מילוליות וחלקן אף גולשות לאלימות פיזית. לכאורה, הדרך היחידה לבוא בדין ודברים עם הנהג האלים זו הגשת תלונה במשטרה, אך בפועל ניתן למצות איתו את הדין גם באמצעות נקיטה בהליך משפטי-אזרחי, או במילים אחרות "תקפת? תשלם!".

על מנת להבין מה הן האפשרויות שעומדות בפני רוכב שהותקף במהלך רכיבה, שוחחנו עם עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין – מומחה בדיני ביטוח:

נתחיל מהמקרים ה'שכיחים' יותר: הנהג יורד מהרכב, מכה את הרוכב, והסיפור לא מסתיים בפציעה של ממש אלא רק במכה יבשה והמון עוגמת נפש. מה עושים בנסיבות כאלו?

ראשית, מדובר על אירוע שעולה לכדי תקיפה, כפי שהגדיר זאת המחוקק בפקודת הנזיקין. לשון הפקודה קובעת כי עוולת תקיפה היא "שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על-ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו". לאור זאת, אף שלא נגרם נזק פיזי, כל שכן משמעותי, יכול הרוכב להגיש תביעת נזיקין כנגד הנהג.

האם אין חובה שייגרם נזק ממשי כדי לקבל פיצוי כספי?

לא. אמנם אם נזק, בין אם פיזי ובין אם נפשי – גובה הפיצוי שישולם יגדל משמעותית, אולם אין הכרח בכך. בפועל, תקיפה פיזית מהווה פגיעה באוטונומיה של הרוכב, שגוררת גם תחושות שליליות ועוגמת נפש בגינם ניתן לתבוע פיצויים.

כמה כסף ניתן לקבל כפיצוי?

זה כמובן משתנה ממקרה למקרה, אולם הטווח נע בין אלפי שקלים בודדים לבין עשרות אלפים. אם וחלילה נגרם נזק פיזי, כל שכן נכות צמיתה – זה יכול לטפס למאות אלפי שקלים ואף יותר.

האם חייבים להגיש תלונה במשטרה בטרם תוגש תביעת נזיקין כנגד הנהג התוקף?

המחוקק לא קבע חובה כזו, אולם תלונה במשטרה תסייע לניהול ההליך. לצד זאת, על מנת להרים את נטל ההוכחה כי האירוע הנטען התרחש – יש להביא ראיות לכך. הראיה המוצקה ביותר היא כמובן צילום, אולם גם עדים ניטרליים שיכולים להעיד על ההתרחשות עשויים לסייע.

אילו יתרונות נוספים קיימים בעצם הגשת תלונה במשטרה?

המשטרה יכולה לשים את ידיה ביתר קלות על מצלמות אבטחה או מצלמות רחוב שייתכן שתיעדו את ההתרחשות. למעשה, בסופו של יום, כל הראיות שיאספו על ידה יוכלו לשמש לעזרו של המותקף בהליך האזרחי, אף אם המשטרה בחרה שלא להגיש כתב אישום.

ומה הדין במקרה בו הוגשה תלונה במשטרה, אך המשטרה סגרה את התיק ולא הגישה כתב אישום?

כאמור, תוצאת הליך פלילי בה הורשע נאשם תסייע לניהול הליך אזרחי, אולם זה לא יקום וייפול על העניין. בפועל, רף ההוכחה הנדרש בהליך האזרחי נמוך יותר, ולפיכך אף במקרה בו המשטרה החליטה שלא להגיש כתב אישום, אין בכך משום לשלול את האפשרות להגיש תביעה נזיקית.

האם יש היבט נוסף שחשוב לקחת בחשבון?

בהחלט. מסוגלות תשלום הפיצוי על-ידי התוקף. גם אם ההליך הסתיים וניתן פסק דין שמחייב את התוקף בתשלום פיצויים, אין כל ערובה כי יש לו את הממון לכך. אמנם אפשר לנקוט כנגדו הליכי הוצאה לפועל, אולם לא הייתי ממליץ להיכנס לסאגה כזו. אי לכך, בטרם הגשת תביעה צריך לבצע חקירה כלכלית מהירה ולבחון האם יש כלל טעם להתחיל בתהליך.