דף הבית / מגזין / הזירה המשפטית: רכיבה בשול
Yamaha-Tricity-155-012

הזירה המשפטית: רכיבה בשול

המשטרה אמנם אינה אוכפת רכיבה בשול הימני בזמן עומסי תנועה כבדים, אולם במקרה תאונה האשמה והאחריות תוטלנה - לפחות בחלקן - על הרוכב

כתב: עו"ד אסף ורשה

לפני מספר שנים ניתנה הנחיה לשוטרי משטרת התנועה שלפיה אין לאכוף את איסור הרכיבה בשול הימני, ובלבד כי מדובר על רכיבה במהירות סבירה ושעומס התנועה מצדיק זאת. חשוב לזכור כי אין מדובר על השור השמאלי, שרכיבה בו משמעותה חציית קו הפרדה רצוף( קו לבן), שיגרור קנס של 500 ש"ח + 6 נקודות, אלא על שול ימני בלבד (קו צהוב).

הוראה זו הביאה לעלייה משמעותית במספר הרוכבים בשול, ובמקביל גם לעלייה במספר תאונות הדרכים שהתרחשו בשל סטיית רכב מנתיב הנסיעה ופגיעה ברוכב.

אי-האכיפה יצרה בקרב ציבור הרוכבים הנחה שגויה כאילו הרכיבה בשול מותרת בחוק, אולם ההפך הוא הנכון – לא רק שהרכיבה אסורה, אלא שגם אם התאונה התרחשה בשל רשלנות הנהג, עדיין האשמה – במלואה או בחלקה – תוטל על הרוכב. כלומר, גם אם הרוכב נע בשול במהירות של 7 קמ"ש בזהירות מרבית ורכב סטה מנתיב נסיעתו, פגע ברוכב , פצע אותו ותוך כדי גם ריסק את האופנוע – האחריות תוטל על האוחז בכידון.

השאלה המתבקשת היא מה מידת האשמה שבית המשפט ייחס לרוכב, שכן לכך יש השלכה ישירה על כיסו, ובמקרים מסוימים גם על מצבו הכלכלי עד סוף ימיו.

מה שיקבע כמה כסף יתאדה מחשבונו של הרוכב בעקבות התאונה הוא דווקא הנסיבות שהובילו את נהג הרכב לסטות לשול.

במקרה בו הרכב סטה מנתיב הנסיעה לשול ללא סיבה מוצדקת, שלא לצורך מניעת תאונה או בשל תקלה שאינה מאפשרת המשך נסיעה, סביר להניח שבית המשפט יקבע לרוכב שיעור רשלנות נמוך יחסית, בטווח של בין 30-10%. גם אם מדובר על נהג שסטה מנתיב הנסיעה בעקבות הסטת המבט לטלפון הנייד ושליחת מסרון תוך כדי, מה שהוביל לפגיעה ברוכב, עדיין –  התאונה נגרמה בשל הרכיבה האסורה בשול.

מצבו של רוכב שנפגע בשל סטייה מוצדקת של נהג הרכב – גרוע בהרבה. בית המשפט מתיר לנהגים שעמדו בפני מצב חירום לסטות לשוליים. ומה הוא אותו מצב? לדוגמה, רכב שסטה בפתאומיות לנתיב ומחייב 'בריחה' ממנו באמצעות ירידה לשול, כמו גם רכב שבלם באופן שמאלץ את הרכב שמאחוריו לבצע סטייה חדה. כל תאונה שמניעתה מצריכה סטייה לשול – נתפסת כמצב חירום. כך גם לדוגמה רכב שתקר בגלגל מחייבו לעצור בפתאומיות וכו'.

במקרים שבהם יתברר כי נסיבות המקרה הן כאלו, סביר להניח כי בית המשפט ייחס רשלנות מזערית לנהג הרכב, אם בכלל. וכך למשל, רק לפני מספר חודשים נדונה תביעה שהגיש רוכב על אופנוע ספורט בנפח ליטר, שנסע מכיוון מחלף מורשה לתל אביב, נתקל בפקק תנועה והחליט לרכב בשול. כעבור דקות ספורות, תוך כדי רכיבה במהירות של 30 קמ"ש, רכב סטה 'באגרסיביות' לשול ומעך את האופנוע על גדר ההפרדה. בעקבות התאונה נגרמו לאופנוע נזקים כבדים והוגשה על-פי כך תביעה כספית. לרוכב לא היה ספק – הרכיבה בשול מותרת, שכן עובדה היא כי המשטרה אינה אוכפת את החוק, ועל כן גם האחריות לתאונה מוטלת על הנהג הרשלן. אולם כבוד הרשמת הבכירה שרונה צור גינור מבית משפט השלום כתבה בפסק הדין את שהיה אמור להיות ידוע לכולם: "שולי הכביש לא נועדו לנסיעתם של אופנועים או כלי רכב אשר מבקשים להתחמק מעומסי התנועה, אלא למקרי חירום". לפיכך, חייבה השופטת את הרוכב לשלם את מלוא עלות תיקון נזקי הרכב.

רוכבים שהצטיידו בפוליסת מקיף צריכים להיות מודאגים פחות בנוגע להשלכות הכלכליות של תאונה בנסיבות כאלו, שכן התרחיש הגרוע ביותר מבחינתם הוא תשלום השתתפות עצמית והתייקרות הפרמיה בגין התביעה שנרשמה לרעתם. אולם מבחינת מרבית הרוכבים בישראל שמבוטחים בביטוח צד ג' שנותן מענה רק לנזקים שגרמו לרכוש של אחר – לא רק שלא יקבלו פיצוי על הנזקים שנגרמו לכלי שלהם, אלא שבנוסף, ישלמו גם השתתפות עצמית (במידה ולא רכשו סעיף ביטול השתתפות עצמית).

ומי צריך לחשוש אף יותר? הרוכבים ללא ביטוח חובה. לא צריך לרכוב במהירות של 100 קמ"ש בשביל למצוא את עצמך עם נכות קשה, אלא די בתאונה בה הרוכב פגע בגדר ההפרדה במהירות של 20 קמ"ש. במקרה כזה, היה ואין ברשות הרוכב פוליסת אובדן כושר או מענה ביטוחי אחר – שום גורם לא יפצה אותו על אובדן הכנסותיו העתידיות ועל ההשלכות הכלכליות של התאונה.

נקודת האור היחידה בסיפור היא האפשרות לתבוע את נהג הרכב בתביעת נזיקין. במרוצת השנים פסקו בתי המשפט לא אחת כי הרוכב זכאי לקבל פיצוי מהצד הפוגע אף שלא היתה ברשותו פוליסת חובה. אולם הדרך לשם עוברת בבית המשפט, וגובה הפיצוי שיקבל, אם יקבל, תלויה בחלוקת האחריות בין הצדדים.

אז מה השורה התחתונה? לזכור כי הרכיבה בשול אסורה, ולפיכך – לצמצם עד כמה שניתן את הרכיבה שם. ואם כבר בוחרים בכך, אז לרכוב במהירות נמוכה ותוך התאמת המהירות  להנחת היסוד כי בכל רגע נתון רכב יכול לסטות ולפגוע ברוכב, והאחריות עלולה להיות מוטלת על הרוכב.

עו"ד אסף ורשה הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ומשמש כיו"ר ועדת נזקי שיבוב ורכוש בלשכת עורכי הדין.

עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)

אודות כתב אורח

Avatar

עשוי לעניין אותך

סוזוקי GS1000

נוסטלגיה: סוזוקי GS1000 – הליטר הראשון

ה-GS1000 של סוזוקי היה אופנוע הליטר הראשון של החברה שהוצג בשלהי שנות ה-70 כאופנוע ספורט שאף זכה בניצחונות חשובים

11 תגובות

  1. Avatar

    כן…זה ממש יעשה רושם על עדר המפגרים (בעיקר על קטנועים) שבטוחים שהשוליים זה מסלול
    שנסלל במיוחד עבור דו גלגלי

  2. Avatar

    אחלה מעולה, אתחיל לרכב בין טורי הרכבים שמזגזגים מימין לשמאל וחזרה לימין (בלי סיבה נראית לעין) במקום בשול הימני. אם החוק מעדיף לראות אותנו הרוכבים בין הרכבים ולא לצידי בפקק על השול – זה בדיוק מה שאעשה. מה כבר יכול להיות? במקרה הכי גרוע אני אהרג, ביג-דיל..
    מצד אחד מעוניינים לצמצמם תאונות דרכים עם דו-גלגלי ולצמצמם את כמו ההרוגים אך מצד שני לא מוסיפים תיקון לחוק המאפשר לנו רכיבה בטוחה יותר.. זה המצב.

    • Avatar

      ועכשיו השאלה המתבקשת, מה אומר החוק לגבי נסיעה בין טורי המכוניות? אם נהג סטה ופגע ברוכב אופנוע הנוסע בין שני נתיבים, מי האשם?

    • גם בין הנתיבים אסור לנסוע, כך שגם תאונה שם תדפוק אותך.
      רוצה להיות לפי החוק? סע כמו רכב.

    • Avatar

      לפי תקנות התעבורה – תקנה 47 (עוסקת ב- "עקיפה") על כל תת סעיפיה אני מסיק שזה תקין ואין איסור.
      קראו את כל התקנה כולל כל התת סעיפים.

  3. Avatar
    רוכב זהיר

    לפני חודש "עפתי" מהשוליים לחצץ, כי רכב זז בפתאומיות לכיוון השוליים, ולא לקחתי צ'אנס. יכולתי לגמור בתעלה, וזה יותר טוב מתאונה דופן לצד. לשמחתי הצלחתי לשמור על איזון. הייתי אולי ב 60 קמ"ש. עכשיו אתם מדברים גם על 20 קמ"ש, וזה כמעט לא ראלי, כי ב 60קמ"ש כל הזמן עוקפים אותי על השו"ל אופנועים אחרים. אני מפחד מהם לא פחות מהמכוניות, וזה מחייב מבט במראות לא פחות מאשר מבט לקדימה, מה שדורש סופר ריכוז. מי שלא מוכן להתמסר לבטיחות ברכיבה, וכל הזמן מאשים את המכוניות ואת הכביש ואת הגשם, אז שאחד כזה לא יעלה על אופנוע. על השו"ל אני רוכב הכי רחוק שאפשר מהמכוניות, ואין בכך כדי להקטין סיכון לאפס. לכן יש מדינות בארצות הברית שאוסרות זאת, ומחיבות רוכבים לרכב מאחורי מכוניות. גם זה לא רלוונטי לישראל. מה שנשאר לעשות זה להיות ממש זהירים, לא להיות חזירים על הגז, וכמובן לא לרכב בלי ביטוח חובה וצד ג'. ובבקשה, רק בבקשה, סעו לאט ותפסיקו לעקוף אותי. תודה!

  4. Avatar

    נסיון פתטי וחסר סיכוי לקדם מכירת ביטוח מקיף ועוד הוצאות ביטוח כמו ביטול השתתפות עצמית. מבחינה כלכלית דווקא כדאי להוזיל את הביטוח ולהגדיל את ההשתתפות העצמית במקרה מימוש הביטוח.

  5. Avatar

    עדיף להוזיל את הביטוח כמה שיותר ולהגדיל השתתפות עצמית.

    • Avatar
      יואל, אתה כמעט צודק

      יואל אפשר היה לעשות רפורמה שלחברuת הביטוח לכאורה היה קל לבלוע, וזה לבטל לכולם, בלי אפשרות בחירה(גם למכוניות), את נושא 25 אלף ש"ח הראשונים ו- 7 ימי עבודה ראשונים, כי במרכיב הזה יש הרבה מאוד הונאות ביטוח ותביעות סרק. אבל גם את המעט הזה הם לא יעשו עבורנו, כי חברות הביטוח "מפסידות" מביטוח החובה לאופנועים. הרי אם ביטוח החובה יוזל, יקנו יותר אופנועים, וככה יהיו גם יותר פיצויים שחברות הביטוח ידרשו לשלם עבורם. חברות הביטוח בישראל ברחו מעיקרון יסוד בביטוח, והוא העיקרון של הערבות הדדית הצולבת, כשאוכלוסיה חזקה(המכוניות) מסבסדת אוכלוסיה חלשה(האופנועים). חברות הביטוח מפעילות פטנטים שונים ולא חוקיים כדי להימנע מביטוח אוכלוסיית האופנועים הפגיעה. הפטנט האחרון והמבריק שלהם זה לתת לציבור אופנוע מהסגמנט הנחות והמסוכן "אופניים חשמליים", לא לפני שחברות הביטוח דאגו להוציא את האופניים-החשמליים מההגדרה רכב מנועי, כדי לא למכור לרוכבים החדשים ביטוח חובה. זה כל הסיפור, סיפור של נבלות שלא מספיק להם הרווח הנאה מענף הביטוח, הם החליטו לשדוד את הציבור בגדול. למה בגדול? בענק!!!

  6. Avatar

    ובמקרה תאונה שלא על השול, בכל מקרה "האשמה ואחריות תוטלנה לפחות בחלקן על הרוכב" והוא כבר יצטרך לשלם על כך בגופו ובכיסו גם אם כלל אינו אשם!! עצוב מאוד חלם זאת לא המילה שכן כל זה נעשה בכוונה תחילה ומסיבות ברורות.

Single Sign On provided by vBSSO
דילוג לתוכן