הימאהה טנרה 700 מציין 1,000 יחידות בישראל; לקחנו אותו לטיול

הוא אמנם מצליח מאוד גם בשאר העולם, אבל הימאהה טנרה 700 הוא אופנוע שכאילו יוצר במיוחד עבור השוק הישראלי התובעני שבו רוכבי האדוונצ'ר ממש לוקחים את הכלים לשטחים, לעתים קשים וטכניים. רכבנו בטיול מועדון טנרה 700 שבו הושק בישראל הטנרה 700 אקסטרים – בדיוק בימים שבהם נמכר בישראל הטנרה 700 ה-1,000.

קצת היסטוריה, בקטנה: הימאהה טנרה 700 הוצג בשנת 2019 וזכה להצלחה גדולה בישראל ובעולם עם עשרות אלפי יחידות שנמכרו מאז – כאלף מהן בישראל. לאחר שנים ראשונות עם גרסה יחידה ופול טארס אחד (אל תפספסו את הריאיון שלנו איתו), מציעים כיום בימאהה למעשה חמש גרסאות של הטנרה 700 הכוללות גם את גרסת הוורלד רייד, גרסת הוורלד ראלי, גרסת האקסטרים שהגיעה לאחרונה לישראל, וגרסת האקספלור. לאחר עדכון אלקטרוניקה קטן ב-2023, לשנה הבאה צפוי דור חדש לטנרה עם מה שנראה כעיצוב חדש, בולמים משופרים ואפילו אופציה לגרסה אוטומטית (!).

הטנרה 700 היה חריג משום שבתקופה שבה האדוונצ'רים הולכים וגדלים ונהיים מתוחכמים יותר וטכנולוגיים יותר, בימאהה התעקשו שהטנרה 700 יהיה הסמן הקיצוני השני בקטגוריה – זה שדוגל בפשטות ומינימליזם שאמורים לספק אמינות, עמידות, פשטות ומחיר נגיש יותר. בבסיס הטנרה 700 נמצא מנוע ה-CP2 של ימאהה – הטווין המקבילי בנפח 689 סמ"ק שהגיע מה-MT-07. הוא מפיק כ-74 כ"ס וכמעט 7 קג"מ. בולמי הקאיאבה (KYB), עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ, מספקים מהלכי הגלגל של 210 מ"מ מלפנים ו-200 מ"מ מאחור, כשמרווח הגחון עומד על 240 מ"מ. עוד נחזור לדבר על הבולמים. שום בקרות מנוע ושום מצבי זווית גלגל קדמי באוויר או כמה בלימת מנוע אדוני מבקש. פשטות. כל זה נעטף בעיצוב ראלי שנראה טוב כשהוצג וגם היום.

הימאהה טנרה 700 החזיר במו צמיגיו את הכבוד לשם 'טנרה', שהצליח במכירות ובמרוצים בתחילת שנות ה-80, ולמעשה נחשב למותג החשוב ביותר של ימאהה העולמית, וגם בישראל. בחודש ספטמבר של שנת 2019 הטנרה 700 הגיע ארצה, ועד סוף השנה נמכרו כבר 78 יחידות. בשנת 2020 נמכרו 154 יחידות, שנת 2021 – 177 כלים, שנת 2022 – 246 יחידות, שנת 2023 – 202 יחידות, ובמחצית הראשונה של השנה הנוכחית הנתון כבר עומד על 118 יחידות. כלומר ממוצע של כ-200 יחידות לשנה. סיפור הצלחה גדול במונחים ישראליים.

הטנרה 700 נהנה בישראל מתדמית חיובית מאוד, והוא מוגדר (לא ממש בצדק) כאופנוע מתחילים קלאסי. יש לו קהל רוכבים גדול שכולל מועדון, קבוצות וואטסאפ וקבוצות פייסבוק פעילות, ומה שחשוב לצרכן הישראלי – הוא נהנה גם משוק משומשים חזק עם שמירת ערך יציבה. האופנוע מהווה פלטפורמה מצוינת לשיפורים ולקאסטומיזציה, ויש הרבה מאוד טנרה 700 ששופרו במכלולי ההינע ובמכלולי השלדה, ואף עוצבו בטעם האישי של הבעלים.

את הנתון האחרון ראינו בטיול מועדון אליו הצטרפנו לאחרונה, טיול ערב לתוך הלילה בצפון שכלל רכיבת שטח ארוכה. התירוץ היה הצגת הטנרה 700 אקסטרים, אבל נראה שלא צריך בכלל תירוץ בשביל לקבץ כמה עשרות רוכבי טנרה בחום של אמצע הקיץ. למעשה, ההרשמה נסגרה עוד לפני שהופצה. בהתכנסות ניתן היה לחזות בהטרוגניות מוחלטת של טנרה, כשכל אחד נראה אחר מהשני עם מדבקות, קיטים וגרפיקות אישיות. היו כאלו שהחליפו מערכות פליטה, היו כאלה שהחליפו את יחידות התאורה, והיו הרבה מאוד תוספות. זה בא עם מושב ראלי מוגבה וההוא עם קיט הנמכה. מנעד הגילים נע בין צעירים בשנות ה-20 לכאלה שכבר יצאו לפנסיה.

הקונצנזוס של כולם נסב סביב המנוע והבולמים. המנוע פצצה, הבולמים פחות. לא מעט מהטנרה שמסתובבים עשו משהו עם הבולמים, בין אם זה שיסתום מחדש, קיט שיפורים או החלפה מלאה. ברכיבה ממוצעת הבולמים מספקים את העבודה, אבל כשהקצב עולה הם פחות איכותיים לעומת המתחרים העקשניים. לכן, לא מעט רוכבים השקיעו עוד כמה אלפי שקלים על מנת לשפר ולמקצע את התחום. אין הרבה מנועים שאנחנו מכירים שהפכו להיות מפלצות יורקות אש, ובצדק. המנוע מספק אומנם 'רק' 74 כ"ס, וזה נמוך לעומת המתחרים, אבל בכביש, ובטח בשטח, לא תמצאו את עצמכם מחפשים עוד. מקסימום אגזוז של אקרפוביץ' בשביל להוריד משקל.

לעומת המתחרים המשוכללים, עם האלקטרוניקה שבאה לעבוד עבור הרוכב, בימאהה תמיד התעקשו להישאר אנאלוגיים בעולם דיגיטלי. נכון, זה לא בדיוק כך, אבל זו התחושה. הרוכב תמיד נדרש לעבוד מעט קשה יותר, בעיקר בשטח, לעומת חברו עם האירופאי היקר, אבל זה לא נכתב כחיסרון. ככה הרוכב מעורב יותר, משתפר יותר, מתוגמל יותר. ופחות אלקטרוניקה גם מתבטאת בפחות תקלות פוטנציאליות ופחות סיבוך בתפריט שבלוח המכשירים. בעניין הזה נציין שאין לנו ספק שהדור החדש של הטנרה 700, שאמור להיות מוצג בסוף השנה, יישר קו עם המתחרים ויציע מערכות אלקטרוניקה ובקרות. פשוט כי אלו כללי השוק.

הנה משפט שאביעד כתב על הטנרה 700 בהשקה העולמית בספרד בחודש מאי 2019: "הוא לא חף מחסרונות, והיינו רוצים אותו עם 10 ק"ג פחות, עם מתלים קצת יותר קשיחים ועם מיכל דלק פלסטי במקום המתכתי. אולם הוא פלטפורמה מצוינת לאדוונצ'ר קרבי, והוא בעיקר מתאים מאוד לרוכב האדוונצ'ר הישראלי, שלעומת זה האירופאי באמת לוקח את האדוונצ'ר שלו לשטח, ולעתים לשטח מדברי קשוח". גם היום, 5 שנים אחרי, אנחנו חותמים על כל מילה.

אנחנו מאוד אוהבים את הפלטפורמה שנקראת ימאהה טנרה 700 ואת מה שהיא עושה ועשתה לשוק הישראלי. יש משהו באופנוע שמנסה לא להתבלט או להצטיין, אבל למרות זאת – או בזכות זאת – הוא מוביל את הסגמנט ומספק לכל רוכב, בכל רמת ניסיון או רכיבה, בדיוק את מה שהוא צריך. אנחנו מאוד מקווים שהדור הבא יישאר באותה הגישה וישמור על רוח הטנרה שלמדנו להעריך ולאהוב.