שמענו עליהם, זאת אומרת עוד יצרנית הודית שמייצרת קטנועים ואופנועים קטנים ופשוטים עבור השוק המקומי. לא רלוונטי. פה ושם, בשנים האחרונות, שמענו עליהם במרוצי מדבר – הרמנו גבה ועברנו אותם כדי להסתכל על רשימת המנצחים. התחילו משהו ב-2016, בדאקר 2017 הם עשו קצת רעש בבכורה, אבל באו בקטן ויצאו עם צל"ש: שני רוכבים שנרשמו, שני רוכבים שסיימו. לא מובן מאליו – מקום 12 לרוכב פורטוגלי ומקום 47 לרוכב ממוצא הודי. עוד כמה מרוצים משניים ודקאר 2018 הגיע. שם הם בכלל הפציצו – אוריאול מנה (Oriol Mena) הספרדי, לשעבר רוכב רשמי של הוסאברג, סיים שביעי בדירוג הכללי! רוכב נוסף שלהם, הודי על אופנוע הודי (ניתן לו את הכבוד – שמו CS Santosh) זכה להיות הרוכב ההודי הראשון שמסיים את הדאקר פעמיים – שיפר למקום 35. עוד כמה מרוצים לרזומה והתקדמנו עוד שנה. פחות טוב, אבל עדיין מרשים. מנה סיים עשירי ויואכים רודריגז סיים 17.
אז למה נזכרנו בהם עכשיו? בימים האחרונים מתקיים ראלי דרך המשי – עשרה ימים ו-5,000 ק"מ ברוסיה, מונגוליה וסין. אנחנו עוקבים אחריו כי תותחים כמו רז הימן והלל סגל התחרו וניצחו שם, ואביב קדשאי והכנופייה שלו רומסים את הכל במשאיפלצת שלהם (משאית + מפלצת). באופן טבעי אנחנו במערכת מעבירים בינינו את תוצאות האופנועים. וואלה, החבר'ה של הירו בחמישייה הראשונה. שווה סיפור.
הירו (Hero MotoCorp Ltd) היא חברה הודית שעד תחילת שנות האלפיים הייתה מחוברת להונדה. כשדרכם נפרדו הירו פרחה והפכה להיות – לפי המספרים שמספרים שם – ליצרנית האופנועים הגדולה ביותר מבחינת נפח מכירות. לא בהודו אלא בכל העולם! זה משנת 2001 ועד היום. הם מייצרים קטנועים ואופנועים פשוטים בארבעה מפעלים בהודו ובמזרח. האתר שלהם מפוצץ בהצהרות שהם רוצים שליטה עולמית בטכנולוגיה ומוצרים, ובטח ביום אחד הם ישלטו בעולם. אבל אנחנו פה בגלל המרוצים.
זה סגמנט שהם עדיין לא כבשו, וחרה להם שאין אופנוע קרבי ומלוכלך עם מדבקת דגל הודו. אז הם החליטו להתמקד ולהתמקצע ובחרו בראלי רייד – אופנועים מסוקסים שנלחמים במדבר. תנצח בראשון, תמכור בשני. הירו לקחו כמה אנשי מפתח גרמניים מהתעשייה, נתנו להם תקציב, שם מפוצץ – Hero MotoSports Team Rally – ואמרו להם לתת גז.
בואו נדבר על הנשק, האופנוע – RR 450. מנוע צילינדר יחיד בנפח 449.5 סמ"ק, גל זיזים עילי כפול וקירור נוזלים – מים ושמן. ההשערות אומרות שהוא מספק 60-55 כ"ס, שנשמעים מעט אבל מתלבשים על 140 ק"ג של אופנוע ונובחים עם אקרפוביץ' מטיטניום. בכל זאת, רץ מרתון ולא ספרינטר.
שלדת מסבך משולשי פלדה עם מזלג בקוטר 52 מ"מ שנותן 300 מ"מ טווח תנועה ומתלה אחורי עם 320 מ"מ שאמורים לגהץ הכל. מיכלי דלק בנפח 29 ליטר, ומים שמחלקים את המשקל שווה בשווה ועטופים בפיירינג מקרבון. מערכת תאורה חייזרית שמאירה נחשים ואריות משנתם, מישלינים 90/90-21 מלפנים ו-140/80-18 מאחור, שמחברים את הכלי לקרקע. על התוצאות כבר דיברנו.
בכל אופן, אוריאול מנה ופאולו גונקלבס, צמד רוכבי הירו בראלי דרך המשי הקשוח, ממוקמים כעת – אחרי הסטייג' השמיני ויומיים לסיום הראלי – במקומות 7 ו-19 בהתאמה, וזאת אחרי שכבר היו ממוקמים בחמישייה הראשונה בשלבים המוקדמים יותר של המרוץ המפרך. נציין שפאולו גונקלבס – תותח ראלי שרכב בשנים האחרונות עבור הונדה והיה בצמרת רוכבי הדקאר שנים ארוכות – מנהל כעת את קבוצת הראלי של הירו, וכאמור גם מתחרה השנה בראלי דרך המשי.
הודים, אבל עם כזה גדול. שווה סיפור.