השקה עולמית: דוקאטי היפרמוטארד 939 ו-SP

• יתרונות: מנוע בשרני, חבילות אבזור ואלקטרוניקה, ריגוש ברכיבה, סקס אפיל
• חסרונות: מחיר, פשרת נוחות בחיי היום יום
• שורה תחתונה: מכונת ריגושים חזקה אך מעודנת, עמוסת רגשות, חלופה ראויה לאופנוע ספורט שמשמש גם ליום יום
• מחירים: 99 אלף ש"ח להיפרמוטארד 939, 107 אלף ש"ח להיפרסטראדה, 137 אלף ש"ח להיפרמוטארד 939SP
• מתחרים: אפריליה דורסודורו 750 ו-1200, MV אגוסטה ריבאלה וסטראדלה

זו הפעם השנייה שאני זוכה לחוות את החוויה המזוקקת של לרכב על אופנוע ספורטיבי על מסלול מרוצים בגודל מלא כשהמסלול רטוב לגמרי ועל האופנוע שלי מותקנים צמיגי מרוץ ייעודיים לגשם. בשני המקרים זה קרה עם אופנועים של דוקאטי וצמיגי פירלי דיאבלו ריין – אותם הצמיגים שעליהם רוכבים בסופרבייק כשהמסלול רטוב. הפעם הראשונה הייתה עם פניגאלה 899 במסלול אימולה, והפעם השנייה הייתה לפני שלושה שבועות, על מסלול מוטורפארק פאסט קסטליולי בגשם שוטף וברד, כשהפרטנר שלי היה ההיפרמוטארד 939 החדש – בגרסת SP הקרבית. תכף נרחיב על החוויה, אבל בואו קודם נבין מאיפה צץ פתאום ה-939.

עריכת וידאו: כפיר כשריאן, גלובס TV

אנשי דוקאטי באיטליה אוהבים את ההיפרמוטארד ומאמינים בו. אף על פי שזה לא האופנוע הנמכר ביותר בליין החברה, ההיפרמוטארד הוא דגם חשוב מאוד מבחינתם שיוצא קצת החוצה ממסגרת אופנועי הספורט המסורתיים של הבולונזים ומביא רוח רעננה. וזה לא מפתיע, שכן ההיפרמוטארד מאז ומתמיד שילב את הד.נ.א הייחודי של דוקאטי יחד עם נגיעות של יכולות סופרמוטו ועם הרבה מאוד שובבות וכיף. זה הילד ההיפראקטיבי המגניב של דוקאטי, זה שכולם אוהבים לאהוב.

האופנוע הזה, כמו כל ההיפרמוטו הגדולים, לוקח את סצנת הסופרמוטו כמה צעדים לכיוון אופנועי הכביש ויוצר שילוב בין תנוחת רכיבה גבוהה על מושב (כמעט) שטוח לבין גודל פיזי ומכלולים של אופנוע כביש, ובאופן אישי אני מאוד אוהב את ההכלאות האלה, בעיקר בגלל רקע הסופרמוטו שממנו באתי.

לההיפרמוטארד 821 על שלוש גרסאותיו היה מחזור חיים קצר מהרגיל – שנתיים בלבד הוא נמכר עד של-2016 בדוקאטי לקחו אותו צעד קדימה והגדילו את המנוע. הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, היא תקנות יורו 4 שחונקות לנו את המנועים. החל מ-1.1.17 כל דגם חדש שנמכר באירופה מחויב לעמוד בתקנות המחמירות, ושנה לאחר מכן גם דגמים קיימים יצטרכו ליישר קו. בדוקאטי הקדימו בשנה ושחררו כבר עכשיו את משפחת ההיפרמוטארד החדשה – כמעט זהה למשפחה היוצאת, למעט המנוע הגדול יותר בנפחו ועוד כמה נגיעות, שגם עם מערכת הפליטה החונקת – זו שמאפשרת למנוע לעמוד ביורו 4 – עדיין מספקת יותר מומנט על כל טווח הסל"ד, וגם עוד כמה סוסים בקצה הסקאלה, ככה שיהיה.

המשפחה הזו כוללת את ההיפרמוטארד 939 – הגרסה הרגילה, את ההיפרסטראדה התיורי שמגיע עם סט-אפ רך יותר, עם סט ארגזי צד מקורי, עם משקף גבוה ועם עוד כמה אביזרים שהופכים את ההיפרמוטו הזה למכונת יותר תיורית, ואת ההיפרמוטארד 939SP – גרסת המסלול הקרבית והקשוחה שמגיעה עם בולמי אוהלינס, חישוקי מרקזיני קלים יותר, חלקי קרבון שונים וניהול מנוע סופר-קרבי – כולל מצב Race בניהול המנוע.

על הצד הטכני

אז לשנת 2016 מנוע ה-L-טווין זוכה להגדלת נפח מ-820 ל-937 סמ"ק. ה-939, אגב, הוא שם שניתן לאופנוע על מנת ליצור זיקה לדוקאטי – למשל עם הפניגאלה 959 או ה-1299. שיהיה 9 בסוף. כדי להגדיל את הנפח המנוע תוכנן מחדש, והורכבו בו צילינדרים ובוכנות חדשים (קוטר גדול יותר על מהלך זהה), וכמובן כל השינויים הדרושים בראש המנוע ובמערכת ההזרקה. גרף המומנט עבה יותר לכל אורך התחום כעת, וגם ההספק טיפס ב-3 כ"ס צנועים ביחס לגרסה הקודמת, למרות מערכת הפליטה. יש גם מצנן שמן חדש, וכאמור האגזוז הענק שעומד… נו… בתקנות יורו 4. בגלל האגזוז הזה והממיר הקטליטי שבתוכו, המשקל טיפס במעט ביחס לדגם היוצא.

פרט למנוע קיבל ה-939 עוד כמה תופינים, כמו למשל תצוגת הילוך, וגם בסיס הגלגלים התקצר כדי שיהיה עוד יותר זריז ממה שהיה קודם. כל ההיפרים מגיעים על חבילת הבטיחות של דוקאטי שכוללת מערכת ABS בעלת כמה מצבים, כולל ניתוק מוחלט (או ניתוק אחורי ב-SP לטובת החלקות זנב סטייל סופרמוטו) עם בקרת החלקה בעלת 8 מצבים, ועם 3 מצבי ניהול מנוע – כשלכל דגם יש את הסט-אפ שלו לניהול המנוע בהתאם לייעוד האופנוע. הפלטפורמה זהה – האופנועים שונים.

גרסת ההיפרסטראדה, שעליה לא רכבנו בהשקה העולמית, מגיעה כאמור עם מזוודות צד בנפח 50 ליטרים, עם רגלית אמצע, יש שקע 12V לטעינת סלולר או GPS, מגן מנוע, מגני בוץ גדולים על הכנפיים, מושב תיורי נוח יותר, משקף מוגבה, ידיות אחיזה למורכב, וכל הסט-אפ נמוך ונוח יותר.

היפרמוטארד 939

על הגרסה ה'בסיסית' של ההיפרמוטארד 939 רכבנו על הכבישים המדהימים שמסביב להר המונסראט שנמצא כ-50 ק"מ צפונית לברצלונה. כמה מדהימים? בואו נגיד שבסיבוב של כ-100 ק"מ שעשינו קשה למצוא 100 מטרים ישרים, והאספלט – מושלם. פניות משורטטות עם מחוגה, שיפוע חיובי תומך, נוף הררי קטלוני עוצר נשימה. כמו נס הרים, אבל בגדול. טוב, אולי הגזמתי קצת עם ההשוואה לנס הרים.

בסביבה הזו ההיפר מרגיש לגמרי בבית, וקשה למצוא כלי יותר טוב לתקיפת כבישים כאלו מאשר היפרמוטו גדול ומרגש שכזה.

תנוחת הרכיבה נוחה בסך הכל, אם כי הכידון הנמוך שולח את הידיים למטה באופן שבהתחלה מרגיש קצת לא טבעי. אחר כך מתרגלים ומתחילים ליהנות מהיתרונות הדינמיים של היפרמוטו מגודל, שכן השליטה על אופנוע גבוה כשהרוכב יושב מעליו היא קלה במיוחד. עכשיו תוסיפו על זה את המכלולים האיכותיים שבדוקאטי זורקים על האופנועים שלהם, כולל צמיגי פירלי דיאבלו רוסו II, וגם מנוע וי-טווין בשרני עם סאונד מיוחד של דוקאטי (שמישהו יעיף את האגזוז יורו 4 הזה וירכיב פה טרמיניוני פתוח בבקשה!), ותקבלו מכונת ריגושים ממסטלת. על הכבישים האלה, שאפשר לסכם אותם בימינה-שמאלה-ימינה-שמאלה, ההיפר פורח. וגם אנחנו.

קטע מעניין עם ההיפרמוטארד הוא שברכיבה טכנית צפופה כשלא לוחצים אותו הוא מרגיש שקשה לו לפנות. צריך לדחוף לו היגוי כל הזמן כדי להישאר מחוברים לפנייה. אבל כמו לא מעט אופנועים אירופאיים, כשלוחצים אותו – אז הוא מתחיל לעבוד. ה-939 אוהב הרבה גז, הרבה בלמים, וכניסות חזקות לפניות, וכשרוכבים ככה (ורכבנו ככה!) הוא משתף פעולה עם הרוכב ויוצר חוויית רכיבה מיוחדת. לא כל רוכב יתחבר לקונספט ההיפרמוטו הגדול, אבל מי שכן יתחבר ויידע לנצל את היתרונות של ההיפרמוטארד 939, יקבל את אחת ממכונות הריגושים הכיפיות שיש בליין של דוקאטי.

99 אלף ש"ח עולה ההיפרמוטארד 939 בארץ, ואם קצת הגזמנו עם תיאורי הרכיבה על הכבישים המפותלים, נספר גם שהוא יכול לשמש ככלי תחבורה נהדר ליום יום, שכן אחרי הכל הוא מעודן, מגומר, עם תגובות רכות כשלא מושכים לו בזנב. רק צריך להתרגל לחוסר מיגון הרוח ומהנטייה לקרביות. מי שמוכן להקריב קצת בתחום הזה, לא יפסיק לחייך כל יום מחדש.

 היפרמוטארד 939SP

מסלול קסטליולי – 4.2 קילומטרים אורכו, ממוקם לא רחוק מהמונסראט. זה לא איזה מסלול גרנד-פרי משוכלל, בסך הכל מסלול אזורי שמקיים ימי מסלול למכוניות ואופנועים, כשבמתחם יש גם מסלול קארטינג וסופרמוטו ועוד מסלול מוטוקרוס של קילומטר וחצי. בישראל המתקן הזה הוא החלום הרטוב של כל חובב ספורט מוטורי, ובספרד זה עוד מסלול שגרתי באמצע שום מקום. לא משהו מיוחד. 4 שעות טיסה – 100 שנות אור, ונשאר רק להחזיר את הלסת למקומה ולקנא בשקט כדי ששאר העיתונאים האירופאים לא ישימו לב שמסתובב להם איזה פרובינציאלי לבנטיני בין הרגליים.

המסלול הזה היווה תפאורה מצוינת לגרסת ה-SP הקרבית, שמיועדת בדיוק למסלולים כאלה, או לחולי גז רציניים שרוצים (מה רוצים? צריכים!) את הטוב ביותר.

בדוקאטי לא סתם זרקו על ה-SP מכל הטוב שיש לתעשייה להציע, אלא תכננו אופנוע כמעט מחדש. הוא אמנם בנוי על בסיס ההיפר ה'רגיל', אבל המרחק בין היכולות שלהם גדול ומורגש מאוד. הרכיבים תומכי ביצועים כולם, וה-SP מרגיש על המסלול הכי בבית שיש.

רצה הגורל וביום הרכיבה, ובמיוחד בחלק של המסלול, ירד גשם שוטף ואף היו דקות של ברד כבד. ההיגיון אומר שאני אמור להתבאס מהעניין, אבל קשה להתבאס כשנכנסים לבוקס שבו עומדים על סטנדים 12 היפרמוטארד SP אחד ליד השני, כולם עם צמיגי מרוץ ייעודיים לגשם עטופים במחממי צמיגים, על הקירות תמונות של ה-SP בביצועי מסלול, הרצפה כולה מצופה בשטיח, והמכונאי הצמוד שלך שואל אותך איך אתה רוצה את הסט-אפ של המכונה. כאילו, שמים לך שחקנית פורנו לוהטת בחדר עשוי מזהב, אבל המצעים לא מסטן אלא מכותנה. 'זוז זוז' היו אומרים אצלנו בשכונה. 'תביא!'.

רכיבה על צמיגי מרוץ לגשם היא חוויה שקשה לתאר במילים. ההתחלה מאוד מהוססת, של כולם. אתה נזהר לא להשכיב, לא לבלום חזק ולא לפרק את הגז, כי הגשם והאספלט הרטוב מיד זורקים אותך לזיכרונות מדרום תל-אביב. מהקפה להקפה אתה קולט שאתה רחוק מגבולות האחיזה כמו המרחק התרבותי בין ישראל לספרד, ואתה דוחף יותר ויותר. לא משנה כמה חזק וכמה נמוך המוח שלך יאפשר לך להשכיב, ולא משנה כמה חזק תבלום אל תוך הפנייה בטרייל ברייקינג, לצמיגים האלה יש עוד המון אחיזה, ושלא לדבר על הגז החזירי ביציאות מהפניות. בחלק האחרון של הרכיבה אתה כבר רוכב כאילו אתה על צמיגי הדיאבלו סופרקורסה SP המקוריים איתם מגיע ההיפרמוטארד SP וכאילו המסלול יבש לחלוטין, והראש מתעופף למחוזות אושר עילאיים. פירלי דיאבלו ריין – כל רוכב צריך את החוויה הזו על מסלול מרוצים בגשם!

ה-SP הזה הוא חתיכת אופנוע ספורט מושחז. מצבי ניהול המנוע כוללים את מצבי Sport, Race ו-Rain – כלומר ייעודיים למסלול, והם משחררים הרבה יותר עוצמה מאשר בהיפר הרגיל למשל. על אופנועי המבחן גם הורכבו מערכות פליטה למרוצים של טרמיניוני, שאותם ניתן לרכוש בנפרד, וגם במצב Rain התגובות חדות יותר והמנוע משוחרר יותר מה-939 הרגיל. התגובה הסופר-מהירה הזו בשילוב עם הסאונד הבשרני מהמנוע מיד מעלים בנו את הקונוטציה של נביחה. המנוע הזה נובח.

המכלולים המשובחים – בולמי אוהלינס איכותיים, חישוקי מרקזיני קלים ובלם קדמי עם משאבה רדיאלית של ברמבו, הופכים את הרכיבה על ה-SP לקלה יותר מאשר על ה-939 הרגיל. בניגוד גמור למה שאתה מצפה, ה-SP סופר-קל לרכיבה, נשלט מאוד, מאוזן, ומרגיש חבילה שלמה ואיכותית. זו אותה התחושה בדיוק שהרגשנו על המונסטר 1200R, והאופנועים האלה מעידים על התהליך שעברה דוקאטי בשנים האחרונות – לא רק אופנועי ספורט קיצוניים וקשים לרכיבה, אלא אופנועים עם ביצועים ברמה הגבוהה ביותר, אבל שמאפשרים שליטה סופר-קלה גם אם אתה לא איזה רוכב-על. הבלמים למשל, מהחזקים ביותר שפגשנו, אבל עם שליטה ורגש אינסופיים. חזק אבל עדין. מושלם.

מבחינת התנהגות – נחום תקום. הוא עף מצד לצד בקלילות מרשימה, ונשאר ניטרלי בין אם רוכבים לאט וחלש ובין אם לוחצים אותו לקצה גבול היכולת – של הרוכב או של האופנוע. מכלולי הקצה בהחלט מורגשים, כבר בישיבה ראשונית על האופנוע. התנוחה זהה לזו של ה-939 הרגיל, אבל הוא שוקע פחות על המתלים ולכן מרגיש גבוה יותר. ברכיבה המכלולים האלה תומכים בלי למצמץ, לא משנה כמה חזק לוחצים אותו, והתחושה הכללית היא של מכונת ספורט מושחזת. ומרגשת. בטירוף.

על התענוג הזה של היפרמוטו מושחז ומהודק, עם התנהגות מהטובות שפגשנו, עם מנוע מעולה וסאונד מהגיהינום, עם אלקטרוניקה מהשורה הראשונה, עם מכלולי קצה ועם סקס-אפיל של כוכבת פורנו, תצטרכו לשלם 137 אלף ש"ח. המון כסף, אבל רוכב חזק שיידע לנצל את הערך המוסף של ה-SP יבין מיד לאן הולך הכסף. מכונת ריגושים.

הכותב היה אורח של חברת דוקאטי בהשקה

מפרט טכני