דף הבית / טור / טור עורך – תשתית קטלנית
editor-fullgaz4_b1

טור עורך – תשתית קטלנית

קהילת האופנוענים שוב חוותה, בפעם המי-יודע-כמה, שבת שחורה. רוכב ספורט, יוסי והב, נהרג בתאונה בכביש 31 – הירידות מערד לסדום. והב בן 34, רוכב מוטוקרוס וכביש ותיק וטוב ואב לתינוקת בת חודש, הוא הרוג נוסף בכביש הזה, שמצד אחד הוא אחד מהכבישים היפים, המאתגרים והמהנים שיש לנו בארץ, אבל מצד שני גבה לא מעט קורבנות מקרב הרוכבים בשני העשורים האחרונים.

יוסי והב ז"ל - תמונה מעמוד הפייסבוק שלו
יוסי והב ז"ל – תמונה מעמוד הפייסבוק שלו

סיבת התאונה עדיין לא ברורה, אבל העובדות ברורות. והב החליק עם האופנוע שלו – ב.מ.וו S1000RR – בפנייה השמאלית הראשונה אחרי הכיכר של היציאה מערד. ייתכן והוא איבד אחיזה בצמיג הקדמי, אבל ייתכנו גם סיבות אחרות שגרמו לאיבוד השליטה ולהחלקה. מה שברור הוא שתוצאת התאונה הייתה קטלנית – הרוכב החליק אל גדר הבטיחות שהותקנה על הפנייה, כמו בחלק ניכר מהפניות על הכביש הציבורי, פגע באחד מהעמודים התומכים בגדר, ונהרג במקום. גדר ההפרדה גרמה לכך שהחלקה פשוטה, שעשויה הייתה להסתיים בפגיעות קלות בלבד או מקסימום בשברים בגפיים, הפכה להחלקה קטלנית שקיפדה חיי אדם. שוב.

תשתית רצחנית

את הריטואל הזה אנחנו מכירים היטב, וכבר כתבנו עליו לא פעם. אותה תשתית שאמורה להגן על חיי אדם כשמדובר במכוניות ולמנוע בשעת תאונה או החלקה את התדרדרות הרכב לתהום או לצלע ההר, מותאמת לצערנו הרב אך ורק למכוניות (וגם זה בספק) והופכת למלכודת מוות לרוכב. אז נכון, קרוב לוודאי שהרוכב עשה טעות שגרמה להחלקה, כמו במקרים אחרים שאנחנו מכירים היטב, אבל טעות בכביש לא אמורה להסתיים במוות, בטח ובטח שלא כשמה שהורג הוא תשתית הכבישים הלא סלחנית בעליל.

במרוצת השנים נהרגו לנו כמה וכמה חברים ומכרים שעסקו בתחום. אביקם גור ז"ל וזוגתו ליאת ז"ל, אורון אדרי ז"ל, רותם צברי ז"ל, ועוד שורה של רוכבים מצוינים, נהרגו בגלל אותה הסיבה בדיוק – טעות רוכב שגרמה להחלקה, שהובילה ישירות אל גדר הבטיחות. זו האחרונה לא השאירה סיכוי לרוכבים וקצצה אותם דק. בכל אחד מהמקרים הללו, אם התשתית הייתה סלחנית לרוכבים – חיי אדם היו נחסכים. פרט למקרים הטראגיים של הרוכבים שנהרגו, אנחנו מכירים גם לא מעט רוכבים שבשל התשתית הלא סלחנית חטפו פגיעות קשות והפכו לנכים לכל החיים, כששוב – אלמלא גדר הבטיחות התאונות הללו היו מסתיימות בפגיעות קלות בלבד או במקרה הגרוע שברים בגפיים.

הלב נקרע ובוכה על כל אבדן חיים שכזה, אבל לא פחות מזה – הראש מתוסכל. מתוסכל מהעובדה שתשתית שאמורה להגן על משתמשי הדרך הופכת לקטלנית כשמדובר ברוכבים. כל אחד ואחד מאותם רוכבים היה מצויד במיטב שבציוד ההגנה – חליפת עור איכותית, מגפי רכיבה, כפפות עור, מגן גב וקסדה באלפי שקלים, ולמרות זאת – אותה גדר ארורה לא השאירה לאף אחד מהם סיכוי לשרוד אחרי האימפקט הקטלני. יותר מאימפקט – זוהי גיליוטינה של ממש שקוצצת את הרוכב שמחליק עליה. ממש כך.

בשנים האחרונות החלו במשרד התחבורה בניסוי שבו על גדרות בטיחות בפניות מסוימות התקינו פס הגנה מפלסטיק בחלקה התחתון של הגדר, על מנת להגן על הרוכבים מפני פגיעה בעמודי התמך במקרה של החלקה. פסי הגנה שכאלה קיימים במדינות רבות באירופה, וגם בלי מחקר מקיף על היעילות של הפסים האלה אפשר להבין שברגע שהם מונעים את האימפקט עם עמוד התמך, אפקט הגיליוטינה נמנע. באופן זה חוסכים בחיי אדם. חד-משמעית.

לצערנו הרב, בגלל סיבות כאלו ואחרות, הפרויקט הזה נעצר, או שלא ממשיך בקצב הרצוי. נכון להיום למעט כמה פניות בודדות על כבישים מסוימים – אותם פסי הגנה מפלסטיק לא מותקנים בכבישים אדומים, והתוצאה היא שרוכבים שמחליקים ממשיכים להיהרג על גדרות הבטיחות. אין לנו ספק שכיסוי כל גדרות הבטיחות בפסי ההגנה הללו זה לא דבר אפשרי בשל העלות הגבוהה, אולם בכבישים אדומים לרוכבים, כמו למשל סדום-ערד, הרי ירושלים או כבישי הצפון, כיסוי של כמה עשרות קילומטרים בעלות לא גבוהה, עשוי להביא עלות-תועלת גבוהה, ושוב נזכיר שמדובר בחיי אדם.

חשוב לנו לציין שאנחנו בהחלט לא בעד רכיבה ספורטיבית על הקצה בכביש הציבורי, אבל אנחנו עוד יותר נגד תשתית לא סלחנית שהופכת תאונה פשוטה לתאונה קטלנית. אף רוכב לא צריך לשלם בחייו על טעות, בגלל תשתית לא סלחנית שאותה התקינה המדינה. זה עוד יותר מרתיח ומתסכל כשיודעים שבעלות לא גבוהה יחסית אפשר להפוך את התשתית ללא פחות בטוחה, אבל הרבה יותר סלחנית.

שוב, קחו אחריות!

אני לא מתכוון לחזור על הדברים שכתבתי אחרי המוות של מאור בבלי ז"ל, אבל בכל זאת יש לנו מסר מאוד ברור. עד שמשהו ישתנה פה ויתקינו פסי הגנה על כל גדרות הבטיחות (אם בכלל), האחריות לרכיבה זהירה היא שלנו הרוכבים, ושלנו בלבד. לכן אנחנו צריכים לרכב בהתאם, ולהשאיר מקדמי בטיחות שעשויים למנוע את איבוד השליטה וההחלקה לגדר הקטלנית. הגדר שם, הייתה שם ותישאר שם, וזו אחריותנו המלאה לא להחליק עליה.

גם אנחנו בפול גז לאורך השנים השתדלנו תמיד לצלם תמונות אקשן רק בכבישים ובפניות שבהם אין גדרות בטיחות קטלניות. גם כדי לא להיפגע במקרה של החלקה, שמה לעשות – עלולה לקרות, וגם כדי להעביר את המסר, גם אם הוא סמוי, שגם האקשן צריך להיות מבוקר, בשליטה מלאה, ובעיקר – לא במקומות שבהם התשתית עלולה לחסל אותנו. התחשבו גם בנתון הזה כשאתם יוצאים לרכיבת סוף השבוע שלכם, יחד עם שאר הנתונים. קחו אחריות.

מי ייתן ויוסי והב ז"ל יהיה ההרוג האחרון על כבישי ישראל, ושאחרי המוות המיותר הזה יבוא השינוי.

אודות אביעד אברהמי

אביעד אברהמי
בן 40, רוכב על אופנועים 24 שנה ברציפות, חולה גז מאובחן, ממציא מטבע הלשון 'חזיר גז' ועורך את האתר שבו אתם גולשים כעת.

עשוי לעניין אותך

פגע וברח

פגע וברח – איך תופסים את הנמלטים?

כ-700 תאונות פגע וברח מתרחשות בישראל מדי שנה, ומשטרת ישראל מצהירה כי שיעורי הפענוח גבוהים היותר; כיצד עובד התהליך מרגע התאונה ועד לאזיקים על ידי הבורח?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Single Sign On provided by vBSSO