דף הבית / טור / יום הרוכבת על XSR700 – דיסוננס קוגנטיבי
xsr16a

יום הרוכבת על XSR700 – דיסוננס קוגנטיבי

הילה רכבה ביום הרוכבת על ימאהה XSR700 ונתקלה בדיסוננס קשה ביותר בין המראה לבין הביצועים

צילום: אורן יצחק

האמת? יש בעיה!

השנה רכבתי בפעם הרביעית באירוע יום הרוכבת הבינלאומי בישראל. העשירי בעולם והרביעי במתכונת 'ההמונים' שלו בישראל.

מסורת שקיימת כבר עשור בה קוראים לכל רוכבות העולם לקום בבוקר שבת אחת בתחילת חודש מאי ולרכב תחת הסלוגן הכל כך פשוט אך מלא משמעות – JUST RIDE. בישראל, בניגוד לשאר היקום, לאחר דיונים וויכוחים מעמיקים, גם לרוכבים הגברים מתאפשר לבוא.

אין ספק, זוהי מסורת מוטורית מפוארת שמתפתחת אצלנו במקביל לשאר מדינות העולם ומקבלת מקום של כבוד בתרבות הדו-גלגלית.

במקביל התפתחה לה גם מסורת אישית שלי. מכיוון שזו גם הפעם הרביעית בה אני כותבת על היום הזה, זה מכבר התחלתי להגיע אליו רכובה על אופנוע שדווקא מתחבר למסורת דו-גלגלית מכיוון אחר לגמרי – על אופנוע רטרו. משלבת בין רכיבה שעושה כבוד לרוכבות של היום עם אופנוע שעושה כבוד לאופנועים של פעם.

יום הרוכבת - הפעם עם ימאהה XSR700
יום הרוכבת – הפעם עם ימאהה XSR700

נו, אבל יש בעיה!

יש בעיה, כי כמסורת מתפתחת יום הרוכבת מתחיל לקבל פנים וזהות – מפגש מקדים של הרוכבות, כל שנה במספרים יותר ויותר גדולים, חבירה לרכיבה כללית אבל צבועה בוורוד, וסיום בהפנינג מקפיץ.

השנה המסלול והמיקום היו זהים לשנה שעברה. רכיבה קלילה דרך כבישי השרון וסיום בהפנינג שמח בפארק רעננה.

אז מה כותבים על זה שלא כתבתי כבר בעבר?

המציל שלי יהיה האופנוע! מבחינתי הוא ההבדל משנה שעברה. אותו אירוע, אבל אופנוע אחר אמור לתת לי חוויה שונה. אז נתמקד באופנוע?

בעיה? בעיה!
בעיה? בעיה!

רגע. יש בעיה!

המסורת האישית שלי מדברת על יום הרוכבת בלוויית אופנוע רטרו. השנה בחרתי את הדגם האחרון בז'אנר תופס התאוצה הזה, בן הדוד החביב של משפחת ה-MT – ה-XSR700, שאמור לתת לי חבל הצלה לתיאורי יום הרוכבת 2016. והנה, אני מגלה שמבחן הדרכים עליו התפרסם באותו היום ממש בו אספתי אלי את האופנוע לחזקתי הקצרה.

סעעעעמק!

על הרוח שמאחורי יום הרוכבת כתבתי בשנה שעברה, כאשר רכבתי אליו עם הדוקאטי סקרמבלר.

על האופנוע עצמו כתב סקוטרמן מבחן מלא ממש לפני כמה ימים, וגם אביעד כתב עליו מההשקה העולמית.

אז לי נשאר לכתוב רק על דיסוננס.

ולא סתם דיסוננס – דיסוננס קוגנטיבי.

ידעתם שדיסוננס קוגנטיבי בעברית נקרא 'צריר הכרני'? גם אני לא. פשוט נכנסתי למילון בשביל לוודא שמה שהרגשתי אחרי שלושה ימים של רכיבה אכן עונה על ההגדרה הפסיכולוגית המדויקת. וכן, זה דיסוננס. מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט.

יש בעיה אומרת לך!
יש בעיה אומרת לך!

אופנועי רטרו עושים לי את זה

אופנוע בשבילי קודם כל – לפני מנועים ומתלים ובלמים – מתקשר לרוח האדם. לכן כל אופנוע מקבל סוג אחר של יחס רגשי עמוק.

לאופנועי רטרו יש לי כבוד כי הם מייצגים בעיניי סוג של ראשוניות. מצד אחד לא אופנוע אספנות שדורש ידע וזמן בליווי תשוקה אמיתית אלא אופנוע מודרני שאמור לספק חוויית רכיבה שונה לחלוטין אך ורק בגלל המראה שלו. בגלל מה שהוא משדר לך ולסביבה.

ואת החוויה הזו, של הראשוניות, חיפשתי.

זה מתקשר אצלי לסוג של חספוס מוטורי. אופנוע רטרו מתקשר לי מיד עם אופנוע מטרטר, ולו רק בגלל העובדה שזה מה שהלוק שלו גורם לך לצפות. לטרטור מלווה בגרגור עמוק שמלווה אותך כל הדרך אל העבר.

הבעיה - דיסוננס קוגנטיבי
הבעיה – דיסוננס קוגנטיבי

חודש חם הוא חודש מאי

יום הרוכבת מתקיים באופן מסורתי בשבת הראשונה של חודש מאי. לא תקופה למעיל עור. עדיפות למשהו מחורר ומאוורר, שייתן לרוח לנשוב דרכך.

אבל אופנוע רטרו דורש את הלוק, ולכן החלטתי שאני לא מוותרת על מעיל העור המזוהה כל כך עם אופנוענות. אם רק היו לי מעיל פרנזים וקסדת חצי, הייתי באה גם איתם.

ואז יצאנו לדרך – אני וה-XSR

רגע, יצאנו לדרך? לא הייתי בטוחה. וידאתי שנית ושלישית שהמנוע אכן מונע. לא טרטור ולא גרגור. מנוע רטרו שמתכתב עם תקנות יורו 4 שייכנסו לתוקף בתחילת 2017. אופנוע שפורט על נימי העבר עם תקנות העתיד.

כן, יצאנו לדרך.

חבל שבאתי עם מעיל עור. סתם חם.

נו, הבנתם. לא התחבר לי.

אני רוכבת, מנסה להרגיש, להתרגש, וזה לא בא.

הוא כל כך יפה ה-XSR700 הזה. לוק משוקע, על אופנוע במחיר אטרקטיבי. כל כך ציפיתי שחוויית הרכיבה תתחבר לטריפל מנצח. אבל זה לא בא.

עד שגיליתי שמשהו בזווית העין מציק לי בלוח השעונים בזמן הרכיבה. לא הצלחתי להבין מה זה. כאילו משהו קופץ שם ונעלם. עד שתפסתי את זה על חם. נורית ה-ECO.

אני חשבתי שאני מקבלת אופנוע של גבריות מסוקסת, וגיליתי שאני רוכבת על מחבק עצים.

וזה מעצבן!
וזה מעצבן!

התעצבנתי!

מחבק עצים? יורו 4? מנוע חרישי על סף החשמלי?

מה לזה ולאופנוע חשוף מנוע? הכרזתי מלחמה. איפה האדום פה של לוח הסל"ד?

מסתבר שהאדום על לוח השעונים הוא בעצם שחור, אבל החלטתי ששם אני אהיה, באש ובמים.

זרקתי את כל תחושת הרכיבה הרגועה-אך-מסעירה שציפיתי לה אך לא זכיתי לקבל, ועברתי למוד רכיבה קרבי. מזל שאני עם מעיל עור.

רכבתי חזק, ככל שהאופנוע מאפשר. ושם נפתח משהו אחר.

מהרגע שעולים על ה-XSR700 מסתיים תפקידו כאופנוע רטרו. הרכיבה עליו מספקת חוויה של אופנוע מודרני לכל דבר ועניין – חזק, חסכוני, יעיל, וכשהרשיתי לעצמי להשתחרר מהלם נורת ה-ECO, אז גם טונות של כיף.

למחרת, למפגש המקדים של הרוכבות בחניון אם הדרך, כבר הגעתי מפויסת יותר. ידעתי שהזריזות והמהירות שלו, שמהווים דיסוננס רציני למראה הכל כך מסורתי שלו, עוד יפתיעו רבים.

מקום מפגש הרוכבות היה מלא ברוכבות וברוכבים. כולם נצבעים בצבעי הוורוד – אמירה של הפוך על הפוך לצבע הכל כך מזוהה עם ילדותיות וברביות.

ויסטרומים וורסיס 1000 נצבעו ורוד. גם MT-09, CBR1000RR, S1000RR, ZX-10R ועוד אופנועים רבים ושונים שבדרך כלל לא מזוהים דווקא עם נשים.

וכן, גם אופנועי 'כניסה' רבים.

דיסוננס בין המראה לביצועים
דיסוננס בין המראה לביצועים

הרבה אומרים שנשים רוכבות על הז'אנר הקל והנמוך יותר באופנוענות. לדעתי הסיבה שהיו הרבה אופנועי כניסה קשורה דווקא לעובדה שפשוט יש הרבה רוכבות חדשות שעושות את דרכן לעולם המופלא של הרכיבה. כי זו תופעה בתחילת דרכה, שאגב, לא שמורה רק לישראל. בכל העולם מדווחים על עליה מטאורית של רוכבות. בכביש בשטח.

הנראות הזו, ימי הרוכבת הצבועים ורוד – ירצו או לא ירצו – עושים את העבודה. יותר ויותר נשים מבינות שאופנוענות זה למי שבוחר בה. שאין לה מגדר. יותר ויותר אופנוענים שמעודדים את הנשים שלהן, את החברות שלהן, את הבנות שלהן להתנסות גם.

מאם הדרך יצאו הרוכבות והרוכבים בשיירה ארוכה. דקות ספורות לאחר תחילת המסע ראיתי את השיירה עוצרת בצד. אופנוע מפורק פונה מאמצע הכביש. כנראה אחד הרוכבים הקשיב פחות לתדריך הבטיחות היסודי אותו העבירה שירלי, מי שהביאה את יום הרוכבת לישראל ומנהלת אותו ביד רמה כבר 4 שנים.

לאחר שווידאנו שהרוכב מטופל השיירה המשיכה במסלול לעבר מחנה 80, שם חברו אליה שאר הרוכבים עד לפארק רעננה – שזו השנה השנייה שהוא פותח את שעריו – הלכה למעשה – ליום הרוכבת.

הענף כולו נרתם לחגיגה. יבואנים הציגו מבחר כלים, בתי ספר לרכיבה, חנויות ציוד, ספונסרים והגרלות.

מוזיקה שהביאה את כולם כולל כולם לריקודים על הדשא, לצד האופנועים, שניגנה ה-DJ אופנוענית ליידי דרגון.

עשו טובה ושימו לו אגזוז - זה טוב לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו
עשו טובה ושימו לו אגזוז – זה יעזור לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו

מסביבי רקדו לא רק אופנועניות ואופנוענים אלא גם בני משפחה – הורים וילדים – שבאו לתמוך ולפרגן בנשים. חלקן אמהות שלמדו לשלב את האהבה שלהן לרכיבה – תחביב כל כך אינדיבידואלי –  ביחד עם חיי משפחה.

יצאתי מיום הרוכבת שמחה על מסורת שמפתחת לה והגעתי אל האופנוע שצועק 'מסורת' מכל זווית שלא תסתכל עליו.

לא, לא קיבלתי את חווית הרכיבה שציפיתי לה. הדיסוננס בין המראה לתחושה עדיין היה חזק, אבל הצלחתי ללמוד להעריך את הוורסטיליות הרבה שהוא מאפשר.

מי שמסתפק במראה לבדו ולא מחפש את הרטרו גם בתחושת הרכיבה, יקבל אופנוע שיעצור את הנשימה כל פעם מחדש למראהו אבל ייתן חוויה מודרנית ומגוונת שנעה בין אופנוע שיודע להיות רגוע, חסכוני וקל תפעול, לאחד שיודע לתת בראש – אם רק נבחר לקחת אותו למקום בו הוא כבר לא מחבק שום עץ.

אה, אם החלטתם שהדיסוננס הזה מתאים לכם, רק תחליפו לו אגזוז. זה יעזור לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו.

אודות הילה פנלון

הילה פנלון
אמא לשני ילדים (בן ובת) ולשני אופנועים (כביש ושטח), חולקת את זמנה בין רכיבת הכביש ורכיבת השטח, ביחד עם שני ילדיה. כשהיא לא ברכיבה היא קוראת, כותבת ומדברת על אופנועים.

עשוי לעניין אותך

Israel Police

דעה: גניבת אופנועים וטיפול הרשויות

אחד מכל חמישה כלי רכב שנגנבים בישראל הוא דו-גלגלי; מדובר במכת מדינה, והרשויות עומדות חסרות אונים מול התופעה; עו"ד אסף ורשה מציע פתרונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Single Sign On provided by vBSSO