בחודש האחרון השם קאג'יבה חזר לחיים. סגן נשיא MV אגוסטה אמר שהוא לא שולל את חזרתו לחיים של מותג קאג'יבה, שנמצא בבעלות החברה. הפתח הצר הזה שהוא השאיר מספיק לכל עיתונאי הרכב בעולם כבר לצאת בספקולציות – האם אכן הדבר יקרה. כך או כך, הכיוון הוא החזרתה לחיים כמותג שטח, שיתבדל מיצרנית אופנועי הכביש MV אגוסטה.
מותג קאג'יבה, שהוקם על ידי ג'ובאני קאסטליוני הסב (אביו של קלאודיו קאסטליוני), מכיל את ראשי התיבות של שמו ועיירת מגוריו – CAstiglioni GIovanni VArese. מאז נכנס בשנת 1978 לעולם האופנועים עבר תהפוכות רבות, שבסופן נחת שוב בידי משפחת קאסטליוני.
למה בכלל אנחנו מתגעגעים לקאג'יבה?
1. האלפנט של אדי אוריולי
אנחנו אוהבים דוש"ים גדולים, בייחוד כאלו עם שורשים מהדקאר, בטח אם יש להם מנוע וי-טווין – במקרה הזה של דוקאטי. האלפנט עונה על כל אלו. בשנות ה-90 התחרותיות, כשלא מעט יצרניות ניסו לטעון לכתר מלכות המדבר האפריקאי, קאג'יבה הצליחה לזכות בתואר פעמיים עם הרוכב האגדי אדי אוריאולי. כך שאם קאג'יבה חוזרת כמותג שטח, יש פה שורשים לא רעים להיאחז בהם. זאת מבלי להזכיר שתי אליפויות עולם במוטוקרוס העולמי באמצע שנות השמונים בקטגוריית ה-125 סמ"ק.
2. הקאג'יבה C594 של ג'ון קוזינסקי
מדברים על להחזיר את קאג'יבה כמותג שטח, אך בשנים האחרונות של המותג הוא ייצר רק אופנועי כביש. מעבר לזה, החברה השתתפה באליפות ה-MotoGP. היא אמנם לא ניצחה באליפות, אך שמות כמו רנדי ממולה שזיכה את החברה בפודיום הראשון, או אדי לאוסון, שסיפק לחברה ניצחון ראשון באליפות, בהחלט קשורים לחברה. ה-C594 של ג'ון קוזינסקי היה לא רק האופנוע הכי יפה על הגריד לטעמנו, הוא גם היה המוצלח ביותר של החברה. קוזינסקי הצליח לנצח ניצחון אחד ולבקר בפודיום מספיק פעמים כדי לסיים את האליפות במקום השלישי בשנת 1994.
3. הפרצ'יה של ספרינג
מישהו בישראל של סוף שנות ה-80 אשכרה הצליח לחשוב שקאג'יבות צהובות עם בחורות עליהן הן דרך טובה למכור משקה. בתור נערים, לא יכולנו שלא להסכים. אולי לא הבנו כל כך איזה אופנוע מגניב זה הקאג'יבה פרצ'יה הדו-פעימתי, אבל כשלא בהינו בדוגמניות, הצלחנו להבין שהקאג'יבה שלידן עדיף על המיץ שהן מנסות לקדם. בטח שהוא כל כך דומה לדוקאטי פאסו!
4. הפרימה של החבר מהכיתה
מה לעשות, חלקנו היינו בתיכון בשנות ה-90, ובעוד שילדים רכבו בעדרים של סוזוקי TS, היו פה ושם גם אופנועי כביש, והקאג'יבה פרימה היה אחד המגניבים שבהם. ל-א.ג מהכיתה שלי היה אחד כזה, והייתי מרייר עליו כל בוקר בחניה בדרך לכיתה. הוא היה אדום, מגניב והכי אקזוטי מאיטליה שהיה בנמצא לילד בן 16. אחר כך היינו מתיישבים בכיתה וקוראים יחד חוברות של מוטו. היו ימים.
5. ה-V-raptor 1000
פה אנחנו כבר נכנסים לימיה האחרונים של החברה. ה-V-Raptor היה הגרסה המגניבה יותר (בעינינו) לרפטור הרגיל. מי שאחראי על העיצוב הוא מי שעיצב את הדוקאטי מונסטר – מיגל גלוצי. המנוע מגיע מסוזוקי, שם הניע את ה-TL1000. תמיד תהינו אם האופנוע מגניב כמו שהוא נראה. אגב, הייתה גם גרסת 650 עם מנוע של סוזוקי SV650.