צילום: בני דויטש
כמה שבועות לפני תחילת השיווק של ה-GD250R בארץ ראינו ידיעה באתר בריטי כי יוסאנג, היצרנית הדרום-קוריאנית, מתכננת לשווק את אופנוע הספורט הקטן והחדש שלה. ישראל לא נמצאת בחזית עולם האופנועים, אך נראה כי דווקא פה אנחנו בני מזל, שכן בעוד חברינו בניכר רק שמעו וראו תמונות של ה-GD250R, אנחנו כבר זוכים לבחון אותו בכבישי ארצנו.
צילום: בני דויטש; עריכה: דניאל וקסלר
קצת באיחור
עד לשינוי דרגות רישיון הנהיגה הייתה דרישה לאופנועי ספורט בנפח 250 סמ"ק העומדים במגבלה ל-33 כ"ס. ליוסאנג היה את ה-GT250R בעל מנוע וי-טווין, אך מאז דרגות הרישיון השתנו וכעת קטגוריית הביניים מאפשרת רכיבה על אופנוע בעל הספק של עד 47 כ"ס, לכן הופתענו לגלות שיוסאנג משקיעה כל כך הרבה מאמצים בפיתוח אופנוע חדש. סביר להניח כי לא רק השווקים המערביים נמצאים על הכוונת ובשווקים רבים באסיה כלים קטנים הם עדיין הלהיט התורן, הרבה פעמים בגלל מיסוי גבוה על כלים בעלי נפח גדול, אך לא יכולנו שלא לחשוב עד כמה היה עוזר ליוסאנג כלי שכזה לפני כמה שנים.
ה-GD250R הוא למעשה גרסה ספורטיבית בעלת פיירינג מלא המתבססת על הנייקד החדש – X5. מדובר באופנוע חדש לגמרי, ללא כל קשר לאופנועי ה-250 מסדרת ה-GT. האח העירום הצליח לעשות לא מעט רעש ברשת ולהרשים גם אותנו במבחן בארץ, ולפחות בכל מה שקשור לעיצוב ה-GD מצליח לשמור על הרף הגבוה אותו הציב האח העירום.
אם בתמונות ברשת מצאנו הרבה עניין בעיצוב ה-GD, הרי שבפגישה פנים אל פנים בסוכנות התרשמנו אפילו יותר. זה מתחיל בבחירת הצבעים. למרות שאופנוע המבחן היה עקרונית לבן, זה לא גוש לבן חסר חן מפני שיש לא מעט קישוטים כמו פס שחור שעובר לאורך כל האופנוע ונגיעות אדומות פה ושם. תוסיפו לזה את הקווים החדים והלא מתפשרים ותקבלו שמח בעיניים.
מבט מדוקדק יותר חושף איכות חומרים והרכבה שלא ראינו לפני כן מהחברה. יש גם ירידה לפרטים קטנים כמו בית סוויץ' המורכב ממקשה אחת שבקצה שלה יש תופסן לכבלים של הכידון, יש פתחי אוורור במקומות שונים בפיירינג, ובאופן כללי מדובר באופנוע מגניב. העיצוב מאוד מקורי, יש דוד פליטה מגניב מתחת לפיירינג, מסיכת החזית ייחודית, וכך גם הזנב. עדיין לא מושלם, אבל בהחלט שיפור גדול ביחס לדגמי עבר.
תוך כדי מבט חטוף על האופנוע אני מזהה שעל כיסויי המנוע וגם על האגזוז שילוב האותיות המוכר S&T המוכר הוחלף באותיות KR. בשקט בשקט, בלי שאף אחד שמע, מסתבר כי חברת אחזקות אסיאתית שמקורה בלאוס רכשה את רוב מניות החברה. בישראל העניין לא הורגש, אך בחלק מהמדינות בהן השם יוסאנג שונה לשם S&T כעת שונה השם שוב ל-KR. הדבר קרה לפני כשנה ולא נלאה אתכם בפרטים, אך נספר כי מדובר בחברת ענק העונה לשם Kolao Holdings ויש לה נגיעה רבה בתחום הרכב. האם השינוי באיכות החומרים וההרכבה מגיעה מבעל הבית החדש? ייתכן מאוד שכן.
דורש סחיטה
כבר כמעט והספקתי לשכוח כי ממש לא מזמן אופנועי 250 סמ"ק היו הדבר החם בקרב רוכבים צעירים. סיבוב מפתח ההנעה והיוסאנג מברך אותי ממסך דיגיטלי מודרני – נקודה נוספת ששופרה רבות מדגמי העבר. לוח המחוונים אף מכיל מידע רב, ויש מד חום מנוע וחיווי להילוכים. כמצופה ממנוע סינגל קטן, אין פה סאונד מטורף.
אנחנו יוצאים מהעיר ושמים פעמינו לעבר הרי ירושלים. ה-GD דורש שיסחטו אותו. בחברה טוענים כי הסינגל בנפח 249 סמ"ק מספק כ-28 כ"ס, אבל למרות המשקל הקליל יחסית של 155 ק"ג צריך לסחוט את ההילוכים כדי לקבל תאוצה בריאה. המנוע מושך בצורה יפה אל עבר מנתק ההצתה, שנמצא בסל"ד מחומש ספרות.
למרות שלא מדובר במנוע חזק במיוחד, אין שום בעיה לשייט באזור ה-130 עד 140 קמ"ש, רק צריך לחיות עם העובדה כי המנוע יהיה קצת עמוס, כשב-140 קמ"ש הוא יעמוד על כ-8,000 סל"ד. התנוחה בסך הכול קרבית למדי, עם קליפ-אונים מתחת למשולשים ורגליות גבוהות ומשוכות לאחור. ברכיבה בינעירונית או בכביש מפותל זה מרגיש בסדר, וגם המושב לא מעניש במיוחד. אם ממש מתאמצים אפשר לראות מעל ל-170 קמ"ש בלוח השעונים, למרות שלנו זה הרגיש מעט אופטימי. לאלו מכם שמעדיפים תנוחה קצת פחות מענישה, ביוסאנג מציעים כיוון של רגליות הרוכב, ויש אפילו אופציה להפוך את המשולש העליון ולמקם את הקליפ-אונים מעל למשולש. ללא ספק השקיעו מחשבה בפיתוח האופנוע, ועל זה מגיע שאפו.
כשהכבישים מתחילים להתפתל הם גם מקבלים שיפוע. בעליות, המנוע הקטן צריך לעבוד קשה מאוד. הוא אמנם סוחב בצורה סבירה החל מ-4,000 סל"ד, אבל כשרוצים לזוז מהר בכביש מפותל צריך לשמור אותו מעל ל-6,000 סל"ד. העניין הוא שגם כיף לשמור איתו מהירות. הגיר בן שישה הילוכים, שיפור נוסף לעומת דגמי העבר, אך יותר חשוב מכך זה שמדובר בגיר הנעים ונוח ביותר לתפעול של החברה עד כה. המנוע החלש יחסית מכריח את הרוכב לשמור לא רק על המנוע בטווח העבודה האופטימלי אלא גם לשמור על קצב רכיבה גבוה, שכן כל סגירת גז או בלימה לא במקום באה לביטוי במחיר יקר של האצה איטית יחסית.
השילוב של מרווח ההטיה המרשים עם הרגליות הגבוהות והמשקל העצמי הנמוך יוצר מציאות שבה בפועל, מהירות הכניסה לפנייה מהירה בצורה לא הגיונית. האופנוע כל כך קל להטיה ואפשר לאחר את פקודת הכניסה לפנייה, כך שבפועל הרגשנו שאנחנו לא יכולים למצות בכביש הציבורי את יכולות הפנייה שלו. לרגע האופנוע גרם לי להרגיש כאילו אני על איזה אופנוע Moto3. אפילו צמיגי ה-MRF לא ממש אכזבו. המתלים, עם מזלג הפוך בקוטר 37 מ"מ, עושים גם כן עבודתם נאמנה, גם כשלחצנו בכביש מפותל. המקום היחיד מבחינה דינמית שהרגשנו שיש מקום לשיפור הוא הבלמים, בייחוד זה הקדמי – דיסק בודד בקוטר 300 מ"מ המשודך לקליפר בן ארבע בוכנות, שהצריך מאמץ רב אך סיפק עוצמה ורגש לא מספקים.
בעיר העובדה כי לא מדובר באופנוע גדול ממדים עוזרת מאוד. המנוע לא מאיים, הגיר רך ונעים וכך גם המצמד, ואפשר להסתדר לא רע. המתלים, שעובדים טוב באספלט סלול היטב בכבישים מפותלים, גם כשלוחצים אותם, לעתים מתקשים להתמודד עם האספלט העירוני, אך לא בצורה מענישה במיוחד. זווית הצידוד ספורטיבית למדי, אך גם כאן לא מדובר במשהו קיצוני במיוחד, מהר מאוד אפשר להתרגל ולא נתקענו מאחורי מכוניות בפקק בגלל זווית הצידוד. המראות, לעומת זאת, לא מספקות מבט טוב לאחור וגם ממקומות בגובה של מראות המכוניות, כך שמומלץ להיזהר כשנעים בתנועה עירונית צפופה.
סימן לבאות?
ה-GD250R הצליח להפתיע אותנו. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית לעומת מה שהורגלנו לקבל מיוסאנג, לא רק באיכות החומרים וההרכבה אלא גם באיכות המכלולים. האם הוא וה-X5 הם סימן לבאות? אנחנו מקווים מאוד שכן. אם בעל הבית החדש יזרים מזומנים וצפויים להגיע אלינו דגמים חדשים שעומדים באיכות זאת ואף מתעלים עליה, ייתכן כי צפוי ליוסאנג עתיד ורוד.
לצערה של יוסאנג, אופנועים בנפח 250 סמ"ק הפכו להיות מעט פחות רלוונטיים עקב דרגות הרישיון האירופאיות החדשות. למרות זאת, מי שלא מעוניין באופנוע גדול ומאיים אלא לגדול עקב בצד אגודל אחרי אופנוע 125 סמ"ק, יכול למצוא פה אופציה מעניינת מאוד. הוא זול יותר לרכישה מדגמי ה-300 השונים, וגם מקבל פוליסת ביטוח זולה יותר. אהבנו.
מחירו של היוסאנג GS250R עומד על 31,900 ש"ח.