מבחן מהעבר: ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190

צילום: אסף רחמים

בינואר 2002 ק.ט.מ הגיעה לראלי הדקאר מצוידת באופנוע ראלי חדש וגדול בנפח 950 סמ"ק. היה לו מנוע וי-טווין גדול ושלדת מסבך משולשים קשיחה, אבל האופנוע הזה, ה-950 ראלי, היה אופנוע שטח של ממש. באותה שנה פבריציו מאוני ז"ל שרכב על המפלצת הכתומה, ניצח את הדקאר כמעט בקלות. בגלל היכולות הגבוהות של האופנוע, אשר נתנו לק.ט.מ יתרון על פני מתחרותיה, שונו בשנה שלאחר מכן התקנות בדקאר ולא ניתן היה יותר להשתתף בראלי עם אופנוע בעל יותר מצילינדר אחד.

אבל בשנה שלאחר מכן – 2003 – בק.ט.מ שחררו את הגרסה הסדרתית ל-950 ראלי, שלמעשה היה אופנוע דו-שימושי גדול. היה זה האדוונצ'ר 950, ואף על פי שהוא היה רגוע ומבוית ביחס לאותה מפלצת ראלי, האדוונצ'ר 950 נבנה על בסיס אותם מכלולים מכאניים של הראלי. המשמעות הייתה אופנוע אדוונצ'ר-שטח אמיתי. היה לו מושב שטוח, מיכלי דלק ענקיים ושטוחים שמאפשרים לזוז על האופנוע לכל הכיוונים כמו באופנוע שטח, הוא היה צר כמו אופנוע שטח, וגם המכלולים המכאניים שלו והספרטניות שלו היו כמו אופנוע שטח.

אבל האדוונצ'ר 950, שגדל במעט ב-2006 ל-990, לא היה רק אופנוע שטח. למרות מידות הגלגלים שעמדו על "18 ו-"21, יכולות הכביש שלו היו גבוהות מאוד, גם ברכיבת תיור נינוחה וגם ברכיבת כסאח בכבישים מפותלים. הוא אמנם לא היה מפנק כמו האופנוע שסימן את מרכז קטגוריית האדוונצ'ר-תוררים, ה-R1200GS של ב.מ.וו, אבל בתור הסמן הימני של הקטגוריה, כזה שהציע יכולות שטח אמיתיות ולא רק בכאילו, אפשר להגיד עליו בפה מלא שהוא היה יציאה מטורפת של ק.ט.מ. למעשה, אנחנו בכלל לא בטוחים שבק.ט.מ התכוונו שייצא להם אופנוע כל כך טוב בכל כך הרבה פרמטרים.

אבל הזמנים השתנו, קטגוריית האדוונצ'ר-תוררים הגדולים הלכה ותפסה מקום חשוב באופנוענות העולמית, ובק.ט.מ הבינו שעם כמה שהאדוונצ'ר 990 אופנוע טוב ומוצלח עם קהל אוהדים מושבע, החברה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר בשולי הקטגוריה, ושחייבים לכוון ישירות למרכזה על מנת להגיע לכמה שיותר לקוחות. כך נולד האדוונצ'ר 1190, שהוצג בתערוכת קלן בחודש אוקטובר 2012 בשתי גרסאות – רגילה וגרסת R, כשהן נבדלות ביניהן במידות הגלגלים (ה-R עם גלגלים במידות "18 ו-21, הרגילה עם "17 ו-"19), במתלים ובאבזור.

למעשה, למעט השם 'אדוונצ'ר' אין קשר בין ה-990 לבין ה-1190 החדש. זה האחרון תוכנן מדף חלק ולא נסמך בשום אופן על פלטפורמת ה-990, ובשביל ק.ט.מ מדובר על לא פחות ממהפכה, אם כי מתאימה לתהליך שעוברת החברה לביסוס מעמדה כיצרנית האופנועים הגדולה והמובילה באירופה. אין מה לעשות – חייבים להגיע למיינסטרים, במיוחד בכלים שבהם נמצא הכסף הגדול.

בבסיס האדוונצ'ר 1190 נמצא מנוע ה-1,200 סמ"ק של ה-RC8R. הוא כמובן עבר שינויים כאלו ואחרים על מנת למתן את ההספק מ-173 ל-148 כ"ס ולעבות את טווח המומנט כך שיתאים לאופנוע אדוונצ'ר. המנוע הזה לא נבחר סתם כך. מעבר להיותו וי-טווין, תצורה שמתאימה מצוין לקטגוריה, הוא גם בדיוק בנפח הנכון – 1,200 סמ"ק – כאמור, מכוונים למרכז הקטגוריה. השלדה היא שלדת מסבך משולשי פלדה שתוכננה במיוחד עבור הדגם.

יישור קו

כדי להסתכל ל-R1200GS בלבן של פנסי ה-LED הא-סימטריים, בק.ט.מ היו חייבים לשנות פאזה לגמרי, ומהספרטניות של ה-990 לעבור לאבזור עשיר וערימות של אלקטרוניקה, ואת זה בדיוק הם עשו. ה-1190 מציע את כל האלקטרוניקה שכבר הפכה לסטנדרט בקטגוריה – יש מצערות חשמליות שמאפשרות 4 מצבי ניהול מנוע – ספורטיבי, כביש, גשם או שטח, יש מערכת ABS שעובדת במספר מצבים – רגיל, מנותק או שטח – שבו ה-ABS יעבוד רק על הגלגל הקדמי ויאפשר נעילת אחורי, יש מערכת בקרת החלקה, שגם אותה ניתן לנתק, ויש מערכת לניטור לחץ האוויר בגלגלים. כל זה סטנדרט.

וזה לא מסתיים כאן. הבולמים, של WP, הם בתפעול אלקטרוני מלא. המשמעות היא שניתן לבחור בין רוכב בודד, רוכב עם ציוד, שני רוכבים או שני רוכבים עם ציוד, מה שישפיע על עומס הקפיץ מאחור. פרט לכך השיכוכים גם הם מתכווננים אלקטרונית על ידי בחירה בין מצבי ספורט, כביש ומצב רך. בנוסף, בחירה של מצב ניהול מנוע מסוים משפיע על שאר האלקטרוניקה. למשל, בחירה של מצב ספורט יאפשר, בנוסף לתגובות מנוע אגרסיביות, גם מתלים ספורטיביים, ABS ספורטיבי ובקרת החלקה שמאפשרת החלקה קלה של הגלגל האחורי תחת תאוצה. במצב שטח למשל, המתלים יתרככו, תתאפשר החלקה משמעותית של הגלגל האחורי תחת גז, וה-ABS ינותק מאחור. היינו שמחים לקבל יותר אפשרויות לכיוון אישי של הרוכב, כמו למשל בדוקאטי מולטיסטראדה עם 8 מצבי בקרת ההחלקה, אבל גם מה שמציע הק.ט.מ הוא מעל ומעבר לרוכב הממוצע.

גם באבזור המכאני האדוונצ'ר עבר שדרוג. יש משקף רוח מתכוונן לגובה, אם כי תפעולו בזמן רכיבה כמעט ולא אפשרי, שכן יש צורך לפתוח שני נועלים ואז להזיז את המשקף ידנית, מה שקשה מאוד בזמן רכיבה. המושב מתכוונן ל-2 מצבי גובה גם הוא על ידי שתי תושבות, ומתחת למושב האחורי יש גם תא אכסון קטן, בנוסף לתא קטן על הקוקפיט. יש תושבות מקוריות למזוודות צד וארגז אחורי, ויש רגלית אמצע בנוסף לרגלית הצד. יש גם מגני ידיים מקוריים, כידון עבה ואיכותי ומצמד בתפעול הידראולי, כשמנופי הבלם והמצמד מתכווננים שניהם. פרט לצמד הפנסים הראשיים שהם עם נורות הלוגן H7, כל שאר הפנסים באופנוע הם מסוג LED, כולל פנס LED קדמי לאור חניה. אגב, בשעות היום הפנס הראשי כבוי ורק ה-LED-ים דולקים, ועם רדת החושך הפנס הראשי נדלק באופן אוטומטי. נחמד מאוד. בנוסף, בק.ט.מ מציעים אבזור אופציונלי רב, כמו ידיות מחוממות, סטים של ארגזים, מגן מנוע (איתו הגיע אופנוע המבחן), פנסי ערפל, ועוד חלקי בלינג רבים.

לוח השעונים עבר שדרוג משמעותי גם הוא ויישר קו עם המקובל בקצה הקטגוריה. פרט למד סל"ד נוח וללוח מידע על מהירות, שעה, תצוגת הילוך, מצב ניהול מנוע, דלק וחום מנוע, יש מסך פיקוד נוסף שבו שולטים על כל דבר אפשרי. השליטה בו אינטואיטיבית לגמרי על ידי 4 כפתורים שנמצאים על בית המתגים השמאלי – מעלה, מטה, בחר וחזור, ועל ידי דפדוף בין תפריטים ובחירה, ניתן לשנות את מצב ניהול המנוע, הבולמים, ה-ABS ובקרת ההחלקה, וכן לאפס את המדים המתאפסים (המכילים גם הם שפע אינפורמציה, כולל מהירות ממוצעת, תצרוכת דלק, טווח נסיעה עד לריקון המיכל, טמפרטורה חיצונית וכו'), ולבחור בין יחידות (מרחק, תצרוכת דלק, טמפרטורה וכו'). מהר מאוד לומדים לתפעל את לוח השעונים המצוין, ופריקים של מידע, כמונו, ייהנו מאינפורמציה רבה ומגוונת. אם להגיד מילה על העיצוב, אז לדעתנו הוא בהחלט נראה טוב, אם כי לא כולם אהבו אותו. אולם אין ספק שהוא גם מרשים וגם פונקציונלי, כמו שהקטגוריה מכתיבה.

עכשיו בואו נעבור לתכלס. אחד המקומות שבו השינוי מה-990 מורגש יותר הוא תנוחת הרכיבה. בק.ט.מ יישרו קו לגמרי עם הקטגוריה ויצרו אופנוע עם מושב כורסתי מפנק ונוח, אך בלי יכולת ממשית לזוז עליו, לפחות לא בגרסה הרגילה. ב-R המושב לא כפול כמו פה אלא יחיד, והוא שטוח יותר. בנוסף, מיכל הדלק הגדול (23 ל') והשקעים לברכיים שבו, מציב את הרגליים במיקום מסוים, ואין אפשרות לזוז. בדיוק כמו ב-R1200GS, בקרוסתורר של הונדה או בסופר-טנרה של ימאהה. יחד עם זאת, תנוחת הרכיבה נוחה מאוד ומפנקת. הכידון הרחב פותח מעט את הזרועות ושולח אותן קדימה, הגוף זקוף, המושב מפנק וקיפול הרגליים על הרגליות נוח, וכל אלו יוצרים תנוחה תיורית שבה אפשר להחזיק שעות רבות מבלי להתעייף. את סוף השבוע שבו רכבנו כמעט 1,100 ק"מ סיימנו כמעט בלי עייפות, וגם המורכב מדווח על איכות חיים גבוהה על המושב הפרטי והנוח מאחור.

סופרבייק קומפורטי

אנחנו מאוד אוהבים מנועי וי-טווין באופן כללי, ולמנוע של האדוונצ'ר 1190 התחברנו באופן מיוחד. מעבר לתחושת המומנט שווי-טווין מספק, בק.ט.מ עשו עבודה מצוינת בהתאמת המנוע לאדוונצ'ר. הוא כמובן מאוד חזק, ובכל התחום שמעל 7,000 סל"ד מקבלים תאוצות פסיכוטיות של אופנוע סופרבייק, אבל הוא גם מאוד נעים לשימוש ואפילו ידידותי, גם במצב ספורט האגרסיבי. תגובת המנוע טובה וחלקה, ההספק נבנה באופן ליניארי עד לשיא, והסאונד מצוין, אפילו שהמשתיק הגדול עושה עבודה יותר מדי טובה בהשתקה. למעשה, הרעשים המכאניים שהרוכב שומע בזמן רכיבה חזקים יותר מהרעש שיוצא ממשתיק הקול, וזה נעים ומכניס לאווירה.

אהבנו במיוחד להשתמש בתחום שבין 4,000 ל-6,000 סל"ד. בתחום הזה יש ים של כוח זמין לכל מטרה, כולל עקיפה בהילוך גבוה, ובו המנוע מרגיש מצוין. גם תצרוכת הדלק לא נוראית בטווח הסל"ד הזה ועומדת על כ-15-16 קילומטרים לליטר דלק (היא תרד עד ל-10 ק"מ/ל' כשתלחצו חזק). עם מיכל בנפח 23 ליטרים טווח הנסיעה יעמוד על יותר מ-300 ק"מ מכובדים. מה שכן, יש לנו מעט ביקורת על מיגון הרוח. אמנם במצב הגבוה מבין השניים הוא סביר, אבל בידוד הרוח לא מושלם ועדיין יש רוחות ורעשים בקסדה. מגן הרוח החלופי הגבוה יותר עשוי לשפר את הנושא הזה, שחשוב באופנוע תיור.

גם מערכת העברת הכוח זוכה פה לציון גבוה. המצמד ההידראולי רך וקל במיוחד לתפעול, ותיבת ההילוכים מצטיינת גם ביחסי ההעברה הנכונים, אבל גם בתפעול שלה, שהוא קצר ומדויק ויחד עם זאת רך ונעים. זוהי אחת התיבות הטובות שעליהן רכבנו. יחסי ההעברה אגב, מאפשרים לשייט בנינוחות על 150-160 קמ"ש בלי שום דרמות מהמנוע או ממיגון הרוח, אבל המנוע האימתני מאפשר הרבה יותר. כך למשל, על 200 קמ"ש מהירות המנוע תעמוד על 7,500 סל"ד בלבד, כשיש עוד כמה אלפי סל"ד טובים עד למנתק. המהירות המקסימלית שראינו על השעון הייתה 270 קמ"ש, כשהמנוע יכול היה לתת עוד קצת. מה שיפה הוא הקצב שבו האופנוע הזה אוסף מהירות וכמה מהר הוא מגיע למשל משיוט נוח על 160 קמ"ש ל-100 קמ"ש יותר מזה. אולם בסל"ד גבוה המנוע מייצר ויברציות שיגרמו לרוכב לחזור מהר לתחום של עד 200 קמ"ש. אבל הוי, איזה מנוע! נציין רק שההינע הסופי כאן מתבצע על ידי שרשרת, ולא גל הינע כמו בב.מ.וו.

בק.ט.מ עשו עבודה טובה ויסודית גם בסעיפי ההתנהגות. המתלים אמנם קשיחים יותר מהמקובל בקטגוריה, במיוחד במצב הספורטיבי, אבל הידראוליקה ברמה גבוהה מאפשרת לאופנוע לספוג את כל בעיות הדרך ומספקת נוחות רכיבה גבוהה מאוד. הטרייד-אוף הוא כמובן יכולות ספורטיביות גבוהות. עם שלדה קשיחה ומתלים איכותיים האדוונצ'ר מוכיח שהגנים שלו הם בסופו של דבר של חברה שמחויבת ליכולות ספורטיביות. מבין כל האדוונצ'ר-תוררים הגדולים, האדוונצ'ר 1190 הוא ללא ספק הספורטיבי ביותר, אם מתעלמים לרגע מהמולטיסטראדה שמגיע עם גלגלי "17. מה שיפה זה שהספורטיביות לא באה על חשבון הנוחות ויכולות התיור הגבוהות, כך שלמעשה טווח השימושים של ה-1190 רחב במיוחד. גם במצב הנוחות של המתלים, הם עדיין קשיחים יותר מהאופנועים הרכים שבקטגוריה, כמו למשל הקרוסתורר של הונדה או הסופר-טנרה של ימאהה. יחד עם זאת, הבולמים הקשיחים לא פוגמים במאום בנוחות הרכיבה, וזאת כאמור בשל ההידראוליקה האיכותית.

שינוי משמעותי מה-990 הוא כאמור מידות הגלגלים – "17 מאחור ו-"19 מלפנים. אלו מאפשרים ל-1190 היגוי מהיר, גם בשל הכידון הרחב, אבל גאומטריית השלדה בנוסף למשכך ההיגוי יוצרים אופנוע סופר-יציב. בקו ישר, על הצד, במהירויות גבוהות או נמוכות, על אספלט משובח או על אספלט גרוע ושבילי כורכר, האדוונצ'ר מתנהג כמו קטר, אבל כמו ק.ט.מ – הוא יודע לזוז מצד לצד בניטראליות וללא מאמץ. השילוב הזה יחד עם המנוע המשובח יוצר מכונת פיתולים מהנה ויציבה במיוחד. גם המשקל הלא גבוה ביחס לקטגוריה, 212 ק"ג לפני דלק, תורם לכך. הצמיגים אגב של קונטיננטל, מדגם קונטי-טרייל-אטאק 2 ברוחב 120 מלפנים ו-170 מאחור (כמו ב-R1200GS החדש), מספקים אחיזה מעולה על כבישי אספלט ובהחלט עוזרים לאופנוע למצות את ביצועיו. גם הבלמים פה מצוינים, מלאי רגש ועם עצמה גבוהה. נציין רק שמלפנים הקליפרים הם רדיאליים מסוג מונובלוק, וגם המשאבה רדיאלית. אהבנו את האפשרות לבטל את פעולת ה-ABS מאחור במצב ABS שטח, כך שאפשר למשל להיכנס לפניות בהחלקת זנב סטייל סופרמוטו, כמו שאנחנו אוהבים, ומסתבר שגם האדוונצ'ר. אופנוע של ק.ט.מ, כבר אמרנו?

לא אופנוע שטח

באופן טבעי, עם המעבר מגישה של אופנוע שטח לגישה של אדוונצ'ר-תורר לכביש, האדוונצ'ר 1190 איבד המון מיכולות השטח של ה-990. זה גם בגלל מידות הגלגלים שקטנו, אבל גם בגלל הממדים שתפחו, המושב שמציב את הרוכב בתנוחה קבועה, ומיכל הדלק שלא מאפשר תזוזה. יחד עם זאת, האדוונצ'ר יודע להתגלגל מהר למדי על שבילים, ומבין שאר האדוונצ'רים הגדולים, הוא ייתן את הפידבק הטוב ביותר. מעניין יהיה לנסות דווקא את גרסת ה-R, שמציעה גלגלים במידות שטח ("18 ו-"21), ומהלך מתלים ארוך יותר. בכל אופן, חסידי ה-990 המקורי, ויש לא מעט כאלו, עלולים להתאכזב מהשינוי המהותי שעבר האדוונצ'ר בדרכו ללב הקטגוריה ומיכולות השטח הנמוכות ביחס לאופנוע המקור.

אם כן, בק.ט.מ כיוונו ישירות למרכז קטגוריית האדוונצ'ר-תוררים, וספציפית לב.מ.וו R1200GS. כעת אפשר להגיד שהמטרה הושגה במלואה. האדוונצ'ר 1190 בגרסה הרגילה הוא אדוונצ'ר-תורר משובח שנותן בדיוק את מה שהקטגוריה דורשת: הוא נוח מאוד ומפנק, יש לו מנוע איכותי, חזק וגמיש, הוא מצויד בכל האלקטרוניקה המודרנית של המתחרים בקטגוריה, והוא מגומר היטב. בנוסף לכל אלו הוא גם מציע מספר יתרונות משלו שבאים בגנים של ק.ט.מ, שהם יכולת רכיבה ספורטיבית לא מבוטלת, וזאת מבלי לפגוע ביכולת התיור. כך שלמעשה האדוונצ'ר 1190 הוא בעל טווח רחב מאוד של יכולות. פרט לכל אלו הוא גם מציע איכות חלקים וגימור טובים ביותר, כך שהאיכות הכללית היא מצוינת, כיאה לקטגוריה. אז נכון, זה כבר לא הקונספט המצוין של האדוונצ'ר 990, שהיה אופנוע מאוד מיוחד, וזה גם מאכזב מאוד שק.ט.מ זנחו את הייחודיות שהייתה להם בקטגוריה, אבל השורה התחתונה היא שבק.ט.מ יצרו פה אופנוע תיור משובח שמסתכל לב.מ.וו בעיניים בלי להתבייש.

במחיר של 137,000 ש"ח, האדוונצ'ר 1190 מסתמן כעסקה לא רעה. בשעה שהב.מ.וו עולה כ-150,000 ש"ח, הק.ט.מ מציע לא פחות, ובתחומים מסוימים גם יותר. בהשוואה ליפנים, ובראשם הקרוסתורר של הונדה (139,000 ₪ לגרסה הרגילה), הק.ט.מ מציע הרבה יותר בסכום דומה. חתיכת אדוונצ'ר ק.ט.מי.