דף הבית / מגזין / מה הקשר בין חברת כבלים, ישובי ספר וביטוח חובה?
300-350cc-Scooters-Comp-125

מה הקשר בין חברת כבלים, ישובי ספר וביטוח חובה?

כדי להבין כיצד פועלת שיטת ביטוח החובה לדו-גלגלי בישראל, מיצו כתב אנלוגיה מעניינת ומדויקת; אחרי הרשימה הזו תבינו בדיוק למה רוכבים משלמים הרבה יותר על ביטוח חובה

רוצים להבין את הסיפור של ביטוחי החובה לדו-גלגלים? רוצים לדעת מהו 'הפול' ולמה תעריפי ביטוח החובה שרוכבי הדו-גלגלי משלמים כה גבוהים? קחו אנלוגיה פשוטה:

תארו לעצמכם תסריט דימיוני שבו המדינה מחליטה לתת לחברת כבלים כלשהי זיכיון להתקין כבלים בכל הארץ, ומרשה לחברה הזו לגבות כסף מהמנויים. התנאי – החברה חייבת להתקין את הכבלים בכל הארץ, לא רק בערים הגדולות אלא גם בכל חור ופינה נידחת במדינה. בנוסף, המדינה מחייבת את כל מי שמחזיק טלוויזיה בבית לרכוש גם מנוי כבלים. בחוק. חובה.

אז על ההתקנות בבניין מגורים בחולון חברת הכבלים עושה רווח עצום, אבל כשהיא צריכה להתקין כבלים באיזו חווה מבודדת באמצע הנגב – החברה מפסידה כספים. יחד עם זאת ובחשבון הכללי – חברת הכבלים מרוויחה בגדול, כמיליארד ש"ח בשנה.

באה חברת הכבלים ואומרת שזה לא מתאים לה. יש לנו כאן מגזר שלם שאנחנו מפסידים עליו כסף. זה לא נראה טוב בקובץ האקסל כל השורות האדומות האלה. לא טוב לנו. נוציא את המגזר הבעייתי מהמשוואה, ונכניס אותו לחברת בת, שגם היא תמכור מנויים לכבלים, אבל רק לאותם ישובים ובתים נידחים. להזכירכם, התקנת הכבלים לאותם חורים נידחים עולה אלפי שקלים יותר בשנה מאשר העלות לבניין דירות בחולון.

מכיוון שחברת הבת הזו משרתת אך ורק מנויים בחורים נידחים (כי רק אלה המנויים שמקבלים ממנה שירות), היא מייצרת רק הפסדים, שהרי היא לא מסוגלת לתמחר את העלות של מנוי כבלים לפי העלות האמיתית שלו – אלפי שקלים בשנה יותר מאשר מה שמשלם מנוי בבניין דירות בחולון. היא הייתה רוצה לגבות יותר, אבל למזלנו הרגולטור (המדינה, משרד האוצר) שם להם תקרה עליונה: אתם רשאים לגבות דמי מנוי, אבל זה המחיר המקסימלי שאתם רשאים לגבות (להזכירכם, אלמלא התקרה הזו, חברת הבת של הכבלים הייתה גובה אלפי שקלים יותר ממה שהיא גובה בפועל, וזה כדי לכסות את ההפסדים שלה שמובנים בצורה שהיא עובדת).

יחד עם זאת, למרות ההפרדה המלאכותית, גם חברת הכבלים הראשית וגם חברת הבת – שתיהן יחד מופעלות על ידי אותו הגורם. באחת מהחברות הם מרוויחים מיליארד ש"ח בשנה, ובשנייה הם מפסידים 200-300 מיליון ש"ח בשנה. אילו היו מאחדים את הפעילות – הם היו עדיין מרוויחים מאות מיליוני ש"ח בשנה.

אז חברת הבת שגובה אלפי שקלים בשנה מכל מנוי, הרבה יותר מאשר חברת הכבלים הרגילה (על אותו שירות בדיוק, אין הבדל בשום צורה ביניהם), מבקשת להקטין או לבטל את ההפסדים שלה. לכן היא פונה ומבקשת מהרגולטור לגבות יותר כדי לכסות את ההפסדים שלה. מנויי הכבלים של חברת הבת שגרים בחורים הנידחים צועקים חמס, שוד וגזל, ויוצאים להפגנות ולחסימות כבישים. אבל תושבי שאר המדינה מסתכלים על המפגינים וחושבים לעצמם: אלה חוליגנים, אלה מתנהגים לא יפה, הם גם כל כך מטונפים ולא מתקלחים ומסריחים מזיעה! מגיע להם, שידפקו אותם! שאר התושבים לא חושבים על היתרון של לגור בישובים נידחים. הם רואים לנגד עיניהם רק את שינקין ודיזנגוף ואת הנוחות של גוש דן ושאר הערים הגדולות. הם לא מבינים שאלמלא היו גם כאלה שבוחרים לגור בישובי ספר – אז כל אוכלוסיית כל המדינה הייתה מצטופפת בכמה ק"מ רבועים ואף אחד לא היה יכול לזוז מטר. הם לא מבינים שיש תושבים שדווקא מעדיפים את הרוח בשיער ואת השמש על העור שלהם, ושיש כאלה שאפילו עושים את זה מסיבות אידאולוגיות, לא רק מסיבות אגואיסטיות. אגב, בחשיבה ציונית דמוגרפית, למדינה דווקא צריכה להיות סיבה לעודד אנשים לעבור לגור בישובי הספר הנידחים, אבל המדינה חוששת להצהיר על כך כעמדה רשמית ולכן היא נמנעת מלעשות את זה.

מפה לשם, מוצאים דרכים יצירתיות כדי לאזן את העלייה הפוטנציאלית במחיר המנוי למנויי חברת הבת, והם עושים את זה בכמה מנגנונים:

למשל, כל מנוי של החברה הרגילה יוסיף 10 ש"ח לדמי המנוי שלו, ומכיוון שיש הרבה מאוד מנויים בחברה הרגילה לעומת הרבה פחות מנויים בחברת הבת ההפסדית, אותם 10 ש"ח של כל מנוי מצטברים להרבה מאוד כסף שלמעשה עובר לקופת חברת הבת ומקטין את ההפסדים שלה. למעשה, לו היו מגדילים את אותו 'סבסוד' או 'העמסה' בעוד 10 ש"ח לחודש, אז המחירים שמשלמים המנויים בחברת הבת היו ממש משתווים לאלה של מנויי חברת האם. אבל הרגולטור חושש להעלות את אותו סבסוד כיוון שהוא מעריך שציבור המנויים הגדול יתנגד לזה (ויש גם סיבות אחרות).

ויש עוד מנגנון, כמו למשל מצב שבו אם שני אנשים נפגשים, ואחד מהם מנוי כבלים שגר בבניין בחולון ואחד שגר בחווה בנגב – אז בכל מפגש כזה, לא משנה מי מארח את מי, זה שגר בחולון נותן (דרך חברת הכבלים) סכום מסוים לזה שגר בנגב. זה עוזר להקטין את דמי המנוי של מי שגר בנגב. קוראים לזה 'חציה', מלשון חציית דמי המנוי.

עדיין מחירי המנויים לאלה שגרים בחורים נידחים נותרו גבוהים, ותמיד יש רצון של חברת הבת להגדיל עוד ועוד את דמי המנוי (כאמור, היא לא יכולה לעשות זאת כי הרגולטור הציב לה תקרה עליונה). אז היא מפעילה לוביסטים שמנסים לשכנע את הרגולטור לעשות את זה. גם מהצד השני, לתושבי הישובים הנידחים יש רצון שהמחירים ירדו או לפחות לא יעלו, אז הם פועלים בערוצים שלהם. אבל הם קטנים, וחברת הכבלים גדולה, ומעורבים פה הרבה מאוד שקלים, אז קשה מאוד להתמודד איתם.

אחרי אי-אילו קונפליקטים, אחד הפתרונות שמצאו היה לאפשר חבילת מנויים נוספת. מופחתת. אתה משלם קצת פחות, אבל מקבל חבילת ערוצים מופחתת. זה לא מפריע ביום-יום, אבל כשיש מונדיאל – אתה לא רואה ספורט. את החבילה הזו מציעים אך ורק למי שגר בחורים נידחים, והמחיר מפתה רבים מהם לעבור לחבילה המוזלת. אבל אבוי, פעם בכמה שנים יש מונדיאל, ואז הם מגלים שהם בבעיה. יתרה מזאת, חבריהם ושכניהם צועקים עליהם ומשכנעים אותם שזו לא חבילה טובה, היא דפוקה, ושלא יקנו אותה.

כמובן שיש גם תסריטים בהם מי שרוכש מנוי כבלים קצת 'נדפק'. לדוגמה, אדם שיש לו בבית שתי טלוויזיות מחויב לרכוש שני מנויים במקום אחד בלבד (שהרי הוא יכול לצפות רק בטלוויזיה אחת בו-זמנית). מצד שני, יש גם עיוותים לכיוון השני, לדוגמה משפחה גדולה שבה יש הרבה צופים בטלוויזיה אחת, וכולם נהנים ממנוי אחד בלבד לכבלים. הצרה היא שבמקרה של ישובים נידחים, חברת הכבלים שמנסה להקטין את הפסדיה ולמקסם את רווחיה, דורשת מהתושבים שם לרכוש מנוי 'עסקי' בכל פעם שהם משתמשים בטלוויזיה גם במשרד שלהם, מנוי שעולה הרבה יותר מהמנוי הרגיל שמשלמים אלה שגרים בבית דירות משותף בחולון. ויש עוד אי-צדק: בעוד שבעלי הדירות בחולון יכולים לרכוש מנוי אחד ולציין בו למי מבני המשפחה מותר לצפות בטלוויזיה, התושבים בישובים הנידחים לא יכולים לעשות זאת, והם מחויבים לרכוש מנוי 'ציבורי' ברגע שיש להם כמה בני משפחה שצופים באותה טלוויזיה. כמובן שכל העיוותים האלה מכעיסים מאוד את תושבי הישובים המרוחקים.

כל זה גורם לרבים ממנויי חברת הבת שגרים בחורים נידחים להתחבר באופן פיראטי לכבלים, וכך להתחמק מתשלום דמי מנוי לחלוטין. כמובן שהם לא מקבלים תמיכה ולא שירות לקוחות, ואם יש תקלה (שמתרחשת אחת לכמה שנים) הם נדפקים, אבל מכיוון שרבים מהם לא מסתכלים קדימה, הם חושבים שזה נכון לקחת את הסיכון. לפי ההערכות, כמחצית מתושבי ישובי הספר מתחברים באופן פיראטי לכבלים, וזה מספר לא קטן.

בנוסף, מכיוון שאלה שכן משלמים דמי מנוי מרגישים שדופקים אותם, חלקם מחליט לביים תקלות שירות, וגם כשיש תקלת שירות אמיתית חלקם משקר לנציגי השירות ומגדיל בכוונה את הנזק כדי לקבל פיצויים מחברת הבת של הכבלים – טלוויזיה חדשה, ממיר חדש, ואפילו בית חדש. ככל שכמות התביעות גדלה, כך גדלים גם סכומי הכסף שחברת הבת של הכבלים נאלצת לשלם למנוייה, וכך נוצר מעגל קסמים שבו החברה נאלצת להעלות שוב ושוב את דמי המנוי רק כדי לשלם על אותן תביעות – שחלקן כאמור הן תביעות סרק שלא נאמר שקריות.

הבנתם את האנלוגיה? אם לא אז הסבר קצר: חברת הכבלים – חברות הביטוח; המנויים – בעלי כלי תחבורה בישראל; בניין מגורים בחולון – בעלי מכוניות פרטיות; תושבי ישובי הספר – רוכבי הדו-גלגלי. עכשיו תקראו שוב ותבינו בדיוק כיצד פועלת השיטה בביטוח החובה בישראל והיכן נמצאים כל בעיות תעריפי הביטוח של רוכבי הדו-גלגלי.

*דניאל 'מיצו' פטרי הוא עורך האתר מיצו בדרכים.

אודות דניאל פטרי

דניאל פטרי
'מיצו' הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת לבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה וגם באתר שלי - 'מיצו בדרכים'.

עשוי לעניין אותך

פגע וברח

פגע וברח – איך תופסים את הנמלטים?

כ-700 תאונות פגע וברח מתרחשות בישראל מדי שנה, ומשטרת ישראל מצהירה כי שיעורי הפענוח גבוהים היותר; כיצד עובד התהליך מרגע התאונה ועד לאזיקים על ידי הבורח?

16 תגובות

  1. גאון מיצו. נהנתי לקרוא.

  2. יופי של כתבה. חבל שרק מעטים מישובי הספר יחשפו אליה !

  3. מיצו, האנלוגיה אכן עובדת יפה אך עיקר הבעיה היא שכבלים בבית – נחשבים כמותרות.
    וכך גם האנלוגיה מתייחסת לאופנועים, כאביזר פנאי ולא ככלי ניוד יומיומי המשמש אותך באופן סדיר כדי להגיע לעבודה.

    וכך גם רוב האנשים בארץ מתייחסים לאופנוענים, כמתאבדים וכאנשים שמסכנים את עצמם ללא חשבון.
    הבעיה מבחינתנו חמורה, אבל תאמין לי שלרוב האנשים לא אכפת אם לי או לך יהיו כבלים בבית..

    • אכן. טלויזיה וכבלים זה מותרות. גם אופנוע ומכונית.
      אתה ממש לא "חייב" כבלים, או מכונית או אופנוע. אתה לגמרי יכול להסתפק בתחבורה ציבורים ושידוריים ממלכתיים בחינם.
      אף אחד לא מונע ממך לקנות טלויזיה עם עידן פלוס, בדיוק כפי שלא ימנעו ממך לרכוש כרטיסייה לאוטובוס/רכבת או חופשי חודשי.
      להפך. יטענו כי הם מעודדים זאת.
      ההבדל היחידי יהיה שטלויזיה עוד תוכל לראות חלקית בשבת ועם החופשי חודשי תוכל לרוב מקסימום להשתמש בו בתור מניפה בזמן שאתה תקוע באוטובוס הבודד שאולי עובד בשבת, או בזמן שאתה הולך ברגל בשבת.

  4. כתבת יפה. חבל שלא מפרסמים ברבים

  5. הבעיה שגם אם תסביר בעזרת בדידים אף אחד מהרגולציה לא יבין

  6. האנלוגיה חמודה, אבל לא נכונה.
    הבעייה נעוצה ב״חוק החצייה״ שמחלק באופן שרירותי את האחריות לתאונה בין האופנוען (25%) לנהג הרכב (75%) ובעובדה ההזויה שבכל תאונות הדרכים, אין חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה.

    אחוז ניכר מהתאונות נגרם עקב נהגי מכוניות שעסוקים בסלולרי ועוד אחוז לא קטן נגרם עקב תשתית הכבישים הגרועה בארץ. כלומר, במקום להטיל את האשמה ואת המימון על הגורם לתאונה (ובכך להפחית את התאונות), פשוט החליטו שהאופנועים ״אשמים״ מראש ב- 25% מהאחריות לתאונה… הזוי.

    • מיצו

      אריאל,
      נכון, אם למרכיב האשמה היה ייצוג, ללא ספק המפה היתה משתנה לחלוטין, והיינו מקבלים גם בונוס: מי שהיה אשם בתאונה היה גם חוטף התייקרות של הפוליסה שלו, מה שאולי היה גורם לכמה אנשים לפחות לנהוג בצורה אחראית יותר.
      אבל יש בעיה. אם היינו מחכים למרכיב האשמה להתברר, זה היה מפיל עומס בלתי נתפס על המשטרה מה שהיה מחייב היערכות חדשה, כוח אדם ומה לא. בנוסף, זה היה מפיל עומס בלתי נתפס על מערכת המשפט שהיתה צריכה להחליט על האשמה בכל תאונה שבה יש כפירה על ממצאי המשטרה. ולבסוף, זה היה מעכב עוד יותר את קבלת הכספים מהביטוח, שגם ככה לוקח לעיתים שנים לקבל אותם.
      אפשרי? בטח שכן. דורש רה-אירגון של המערכת ובעיקר דורש שינוי של החוק. השאלה היא האם זה מה שהמערכת תהיה מוכנה לעשות רק כדי להקטין את תשלומי הפוליסות של "קומץ חוליגנים" (שהרי ביחס לשאר הנהגים, אנחנו מהווים פחות מ-5%).

      • יפה אמרת, ואכן יש הרבה מדינות מתוקנות שבהן מרכיב האשמה לא נקבע באופן שרירותי, וכתוצאה מכך, תרבות הנהיגה בהן שונה לחלוטין מהגו׳נגל בארץ (והכוונה גם להתפרעויות של האופנוענים על הכבישים).
        אולי לשם צריך לכוון את המאמצים…

  7. הרי גם כשתרכוש מנוי ותצטרך לשירות אז השירות יוציא לך את הנשמה ויעשה הכל כדי לא לעזור לך אז מה עשינו פה?
    אני אמור לשלם על ממיר שברגע האמת שיהיה מונדיאל יפסיק לעבוד ואצטרך לרוץ ולהתקשר לכל העולם ולבזבז זמן ועצבים ובסוף להתייאש ולא לראות נכון?
    אז אולי בעצם עדיף להתחבר בצורה בפיראטית?

  8. אריאל אתה צודק וטועה. האנלוגיה לא חמודה, היא ארוכה, מייגעת, ובעיקר מטומטמת!

    הבעיה היחידה היא עם קרטל חברות ביטוח, שמצא לו משתף פעולה נחמד בדמות קרטל האופנועים ברשות מטרו-מוטור ושות', ושניהם משתפים פעולה כדי שלא נקנה אופנועים, ואז שלא נקנה ביטוח חובה. הסיבה פשוטה, הרווח ממכירת אופנועים קטן מ"הפסד" חברות הביטוח על ביטוח החובה לאותם אופנועים. שני הקרטלים חולקים ברווחי העתק של תרגיל ההונאה הענק שלהם. זה כל הסיפור.

    מיצו פיצו יכול לבלבל את המוח, להסוואת את תרגיל העוקץ של החברים החנטרישים שלו מהקרטל, כי גם הוא אוכל מהצלחת שלהם. זה כל הסיפור.

    לא צריך את חוק החציה, הוא בלוף אחד גדול, כמו הבלוף של חברת ביטוח "הפול", כי עקרון יסוד בביטוח קובע סבסוד צולב של אוכלוסיות חזקות וחלשות, ככה עובד כל ביטוח בעולם, חוץ מביטוח החובה בישראל!! חוץ מזה לאותה אוכלוסיה חלשה(אופנועים) יש תועלות רבות לכלכלת המשק הנובעות מהעובדה שאופנועים מקטינים גודש, מפנים חניות, ותורמים לאוויר נקי יותר. כלומר, לצד ההפסד אגב היפגעות מוגברת בתאונות, המדינה מרווחיה מזה שאנחנו מסתכנים, רק כשצריך לשתף אותנו ברווחים האלה אנחנו הופכים לשקופים.

    הם רוצים לאפשר ביטוח ב- 2,000ש"ח שהכיסוי שלא למקרה הכי נפוץ (תאונה "קלה"), הוא אפס מאופס. הנבלות גם רוצים לשדוד 2,000 ש"ח, מכאלו שהיום לא משלמים להם גרוש, וגם להתנער מהפיצוי הכספי!!! יענו ביטוח ישראבלוף! ויענו אנחנו סופר מטומטמים שלא נקלוט את זה!

    כשבכל העולם עברו מקטנועי 50 סמ"ק לקטנועי 125 סמ"ק כדי להתאים את מהירות הקטנועים למהירות הנסיעה בצירי תנועה עירוניים מודרניים, הנבלות של מיצו פיצו הורידו אותנו לכביש עם אופניים חשמליים מסוכנים, לא לפני שהוציאו אותנו מההגדרה רכב מנועי, כדי לא למכור לנו ביטוח חובה בכלל. רק בישראל צעצוע של אופניים-חשמליים מסוכנים הפכו לאופנוע, ורק בישראל האופנוע המסוכן ביותר מחולק לאוכלוסיה צעירה המסתכנת ביותר(נוער, חיילים, וסטודנטים). רק בישראל צעצוע של אופנוע הוחרג ככה שלא יהי ניתן לרכוש עבורו ביטוח חובה.

    חציה שמציה זה רק כדי לסכסך אופנועים עם אופנועים, ואופנועים עם בעלי מכוניות, האמת היא פשוטה, בעלי מכוניות אדישים לעליה במחיר של 10 ש"ח, אבל אם ביטוח חובה לקטנוע יעלה 1,500ש"ח יהיו יותר קטנועים, שירכשו יותר פוליסות ביטוח חובה, וה"מסכנים" החזירים מחברות הביטוח ירוויחו פחות. שיתנו ביטוח מלא במחיר עממי לאופנועים עממיים, ושיפסיקו לבלבל לנו במוח. המצב הכן הזוי!!!

    • יפה אמרת, ואכן יש הרבה מדינות מתוקנות שבהן מרכיב האשמה לא נקבע באופן שרירותי, וכתוצאה מכך, תרבות הנהיגה בהן שונה לחלוטין מהגו׳נגל בארץ (והכוונה לרוכבים מתפרעים בפס נס-הרים כגון מיצו).
      אולי לשם צריך לכוון את המאמצים…חיסול הג'ונגל הישראלי! זה לא סביר לתת לקומץ בוגדים מתוכנו לקדם מול חברות הביטוח את מדיניות הג'ונגל הרצויה למיצו ושאר חבריו הבוגדים, ומזיקה לענף האופנועים בכללותו.

  9. כמעט אין קשר בין המאמר למציאות (למרות שברור למה רוכבי דו גלגלי יירצו לראות את הסיפור ככה). והסדר הוא הפוך למעשה.
    הסיפור האמיתי הוא שכל כלי רכב היה מתומחר באופן פרטני מאז ומעולם לפי כל מיני פרמטרים (חלקם הגיוניים וחלקם לא) : עלות הרכב, פוטנציאל הנזק, ועוד (פעם היה גם "נפח מנוע"). לכן לא הפרידו אף אחד.
    וולוו לחוד, סוזוקי לחוד, משאיות וולוו, וספה, אופנועי ימאהה ועוד – לכל אחד היה מחיר.
    המדינה אמרה שלכל אחד יש את החופש לבצע ביטוח כרצונו, אבל אחרי כמה זמן בראותה שיש יותר מדי תאונות ללא ביטוח, החליטה להחריג את ביטוח הגוף מביטוח הרכוש, ולחייב את כל הנוהגים לבצע ביטוח "חובה" שהוא ביטוח שנועד שיהיה מקור כספי לטיפול בבני האדם..
    באיזשהו שלב הבינו שיש מספר קטו של אנשים שלא משלמים ביטוח חובה, והוסיפו ביטוח נוסף שכולם משלמים, והוא מיועד לכסות את הנוסעים ללא ביטוח.
    הבעיה בביטוח הזה הוא שהוא מעודד אנשים *לא* לקנות ביטוח (הרי הם מבוטחים בכל מקרה).
    עם השנים הסתבר, שעיקר הנוסעים ללא ביטוח חובה, הם דווקא רוכבי הרכב הדו גלגלי (צעירים ותפרנים יותר מכלל הציבור). נושא אחר שקרה הוא שהציבור החל לקנות כלי רכב דו גלגלי בעלי יכולות רבות יותר, מה שיצר "תרבות דו גלגלית" (שהיא גם יפה). מכאן והלאה החלו עוד צעירים להימשך לכך, וכמות תאונות הדרכים של הסקטור הזה גדלה באופן מאוד משמעותי (זה סוג של גלגל שמניע את עצמו, כי יותר צעירים נמשכים לעסק הזה ויש יותר תרבות, ולפעמים יותר "חוצים את הגבולות").
    התוצאה של התהליכים הללו, הייתה שחברות הביטוח החלו להפסיד על רוכבי רכב דו גלגלי בצורה שאי אפשר היה להתעלם ממנה יותר (גם בגלל שרוכב רכב דו גלגלי הם אלו שלא קנו ביטוח חובה). כתוצאה מכך חברות הביטוח העלו את המחירים בצורה קשה.
    ומכאן הגלגל מתגלגל…..
    בקיצור – ממש הפוך מהכותב.

    ברור לי שחלק יגידו שהתיאור הזה לא תופס לגבם, ושיש הרבה נהגים זהירים, ושיש הרבה נהגים מבוגרים, והכל נכון.
    עדיין מה שאמרתי מתאר בצורה טובה את הסיפור האמיתי שקורה פה.

    • בוגד הוא בוגד

      חמוד, הסיפור האימיתי פשוט פשוט פשוט.
      1. אופנוע זה כלי מסוכן נקודה. בכל נפילה הרוכב סופג את המכה בגופו, כי אין קופסת פח שתגן, אין חגורות בטיחות, אין כריות אוויר. ועוד יותר מסוכנים הם צעירים שרוכבים על דו-גלגלי. עד כאן החסרונות.
      2. יתרונות: אופנוע זה כלי שמאוד מסייע לכלכלת המדינה: מפחית גודש, מפנה חניות, חוסך זמן עבודה(כי לא עומדים בפקקים), תורם לאוויר נקי…ובכל העולם חוץ מישראל המקורטלת גם יש קטגוריה של אופנוע עממי וזול ששולטת בענף(בישראל שולטים ***האופניים החשמליים ראה למטה, כל ייתר הקטנועים יקרים בטרוף, גם בגלל תעריף ביטוח החובה).

      ***מה עשו הנבלות? הורידו את ציבור הרוכבים הצעירים לכביש לרכב על אופנוע מהסגמנט הכי מסוכן שיש(אופניים חשמליים), ובמקביל הנבלות החריגו את האופנועים החדשים וקבעו שהם אינם רכב מנועי כדי לא למכור להם ביטוח חובה.

      בכל העולם אופנועים זה מסוכן, כמו שבכל העולם יש בהם ברכה(עניין הגודש, החניות, חיסכון בשעות עבודה כי אין פקקים, תעסוקת שליחים, וכו'). ביטוחי החובה הם תחום רווחי בענף הביטוח, רווחי זה כולל אוכלוסיית האופנועים. הבעיה שבישראל פועל קרטל אימתני וחזירי שהחליט להוציא את האופנועים מהמשוואה ולא לבטח אותם בכלל, זאת אגב פעולות מלוכלכות: קביעת תעריף חזירי שמעודד אי תשלום, או ביטול האפשרות מלכתחילה כמו בעניין האופנוע החשמלי מהסגמנט אופניים חשמליים. וכמובן התעלול המושחת של הפרדת האופנועים לחברת הפול כאילו כולנו היינו עבריינים.

  10. בוקר טוב,
    בקשר לתחילת דבריך (יתרונות + חסרונות) אתה פשוט צודק (חוץ ממה שאגיד בסוף).

    יש לי בעיה קשה עם הביטוי "בוגד", אבל אני רואה שחוץ מהכותרת אתה לא חוזר על כך. אז נעבור הלאה…

    1) אני לא יודע אם ביטוח חובה רווחי לאופנועים, אבל אם כן, יש סיכוי שההסבר לכך נובע מכך שחצי מאוכלוסיית הרוכבים לא עושה ביטוח חובה, ומי שכן עושה זה אנשים בעלי יכולת כלכלית יותר גבוהה, ורמת אחריות יותר גבוהה – מה שמביא לפחות תאונות…
    2) בקשר לשאר הדברים שלך : אין לי מספיק ידע, אז אני מעדיף לשאול שאלות :
    א) מיהם האנשים ש "החריגו את האופנועים החדשים וקבעו שהם אינם רכב מנועי כדי לא למכור להם ביטוח חובה" ?
    ב) מי אמר לך שאלו באמת היו השיקולים ?
    ג) על מה זה מבוסס בכלל ?
    ד) אתה סותר את עצמך : אם ביטוח החובה הינו ריווחי, אז למה שאותו "קרטל" יחליט "א לבטח את האופנוענים בכלל" ?

    הרבה בריאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Single Sign On provided by vBSSO