מסע הזדהות עם העדה הדרוזית

כתב: יוסף עזאם; צילום: נסרין באשא, אלכסנדר זילקו

לא מזמן בירושלים קרה מקרה מצער שבו חבורה של קיצוניים תקפו בחור צעיר שהעז, למורת רוחם, לדבר עם חברו בשפה הערבית. הוא הוכה קשות ונדרש לאשפוז בבית חולים. שמו של הצעיר הוא טומי חסון, סטודנט מצטיין באקדמיה למוזיקה בירושלים, חייל משוחרר המתגאה בשירות צבאי מפואר, תושב דלית אל כרמל, דרוזי.

האירוע הדהד בכלי התקשורת במדינה וגרם לשיח ציבורי שהשאיר טעם רע ורגשות של תסכול וכאב בקרב מרבית אזרחי המדינה, אך בעיקר בקרב העדה הדרוזית, שבחלקה חשה שהמקרה הזה מייצג קו מחשבה מעוות המבדיל אותה משאר אזרחי המדינה, וזאת למרות היותה עדה של אזרחים נאמנים המשרתים בכל קשת שירותי הביטחון כשירות חובה, אזרחים העובדים ומשלמים מיסים הרואים עצמם כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, מדינתם וביתם.

באותם ימים טעונים שלאחר המקרה קיבלתי הודעה בלתי צפויה מאליקו אלג'ם, יו"ר מועדון האופנועים הישראלי. בהודעתו הקצרה, העניינית והחד-משמעית הוא הצליח לרגש אותי. הוא הביע את שאט נפשו וכלימתו מהמקרה וביקש להתייעץ איתי בנושא ארגון מסע רכיבה לקירוב לבבות עם העדה הדרוזית. מאחר ואני דרוזי גאה, חולה סופני במחלת הדו-גלגלי הנפלאה וחבר במועדון האופנועים הישראלי, בקשתו של אליקו לא הותירה לי ברירה אלא לעשות משהו שיקדם את כוונותיו הטובות במטרה גם להזכיר לכל הצדדים את פניה היפים של מדינתו, שככלות הכל כולנו ערבים זה לזה, שתרומתה של העדה הדרוזית מוכרת ומוערכת וכי מקרה זה הינו אירוע בלתי מייצג שהמדינה הייתה רוצה להקיא מתוכה.

לשמחתי לא הייתי צריך לעבוד קשה. כמה טלפונים זריזים והגעתי לאמנון באשא, עוזר ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, שהוקסם מהכוונות וראה בזה עניין רציני שדורש התייחסות מלאה. קישרתי בין אמנון לאליקו, ומשם התגבש הרעיון לכדי תכנית לביצוע, והתאוריה הפכה למעשים – רכיבת הזדהות וקירוב לבבות עם העדה הדרוזית – בארגון מועדון האופנועים הישראלי, אך פתוחה לכלל הרוכבים. הרכיבה תוכננה לשבת האחרונה, 7.3.15, והיא פורסמה בכלל המדיות.

בבוקר שבת ההפתעה הייתה גדולה ומעבר לכל הציפיות. כ-300 רוכבים מכל רחבי המדינה נהרו לכרמל והצטופפו בסמטאותיה הצרות של דלית אל כרמל. מאחורי ניידת משטרה, בשיירה שכאילו לא נגמרת, הרעידו מנועי האופנועים את קירות בתי התושבים שמיהרו לצאת לרחובות מצוידים במצלמותיהם. בזמן שרכבתי בשיירה ראיתי במו עיניי את נחיל האופנועים המציף את שדרת שוק דליה הידוע, ולא יכולתי אלא להעריך את הרוכבים הנפלאים שבחרו לבוא ולהביע את הזדהותם. הוקל לי והרגשתי גאה במדינתי.

המסע הסתיים בגן האירועים 'אל בוסתן' שבכניסתה הדרומית של דלית אל כרמל, שם נאמו רפיק חלבי, ראש מועצת דלית אל כרמל, אליקו אלג'ם ותא"ל במיל' בני מר, בנוכחותם של טומי חסון, רוכבי המסע ורבים מתושבי הכפר. ולסיום הוזמנו הרוכבים לארוחה של מטעמים דרוזים כיאה למסורת האירוח הדרוזי הידועה.

בסיום היום, המטרה הושגה. המסע הותיר רושם מורגש בקרב תושבי הכפר ומשתתפי המסע, האווירה הייתה שמחה ולבבית, וחיוכים שטפו את כלל פני המשתתפים. הכבוד ההדדי שהוקרן הפיג את הספקות וגרם לי לחשוב שאחרי הכל, יש לנו ארץ נהדרת.