"אתה חושב שזה לעולם לא יקרה לך, שאתה תהיה זה שתתחמק" (ווילאם דאנלופ).
הפסקה הזו מסכמת את סיפורה של משפחה אשר קידשה את עולם מרוצי האופנועים – מרוצי הרחוב ליתר דיוק – ושילמה על ההתמכרות הזאת – כך הם הגדירו זאת בעבר – מחיר כבד.
ג'ואי דאנלופ – נולד בשנת 1952, נהרג בשנת 2000 במהלך מרוץ באסטוניה.
רוברט דאנלופ – אחיו הצעיר של ג'וני. נולד ב-1960, נהרג בשנת 2008 במקצה אימונים למרוץ באירלנד.
וויליאם דאנלופ – בנו של רוברט. נולד ב-1984, נהרג השנה במקצה אימונים למרוץ באירלנד.
מייקל דאנלופ – אחיו הצעיר של וויליאם. נולד בשנת 1989.
ג'ואי – מי שעקב אחר עולם המרוצים במילניום הקודם הכיר את הקסדה הצהובה האייקונית של רוכב אירי עם שם של חברת צמיגים. ג'ואי דאנלופ היה שם דבר בעולם מרוצי הרחוב. רשימת ההישגים שלו מתהדרת ב-26 ניצחונות בודדים באי-מאן, כולל בשנת 1985, 1988 ו-2000 – אז ניצח בשלוש קטגוריות שונות באותו המרוץ. נוסיף על כך עוד 24 ניצחונות באולסטר GP שבאירלנד. במהלך הקריירה השתתף בכמה מרוצי גרנד-פרי (MotoGP) וסופרבייק עולמי.
אופיו הצנוע והרגוע יחד עם עבודתו ההומניטרית ליתומים ברומניה העניקו לו הילה של גיבור בחליפת עור. ביולי 2000 ג'ואי מצא את מותו במהלך מרוץ באסטוניה. הוא ניצח בקטגוריות ה-600 סמ"ק וה-750 סמ"ק על-גבי הונדה באותו שבוע. במהלך מרוץ ה-125 סמ"ק החליק על הכביש הרטוב ופגע בעצים בצד הדרך. מותו נקבע במקום. למסע הלווייתו הגיעו מעל 50 אלף רוכבים לחלוק לו כבוד אחרון.
רוברט –אחיו הצעיר של ג'ואי החל את קריירת המרוצים שלו אי-שם בסוף שנות ה-70. במהלך העשור הבא הוא החל לבסס את הדומיננטיות שלו במרוצי רחוב באירלנד, עד לשיא שנקבע בשנת 1987: באחד המפגשים התחרה בשלוש קטגוריות נפח שונות (125, 350 ו-1,000 סמ"'ק) וניצח בכולם. הוא הוסיף עוד ניצחון במקאו (סין). עם הונדה 500 סמ"ק כשגבר שם על רוכבי 750 סמ"ק. בתחילת שנות ה-2000 הוא רכב על נורטון RCW588 עם מנוע וונקל רוטורי, והוסיף ניצחונות על מנועי ארבעה צילינדרים בשורה מקובלים.
בשנת 1994 התרסק חזק על-גבי ההונדה RC45 שלו ב-TT של האי מאן, פציעה שהוציאה אותו מהמחזור למשך שנתיים, אבל הפגיעה הקשה לא מנעה ממנו לחזור צולע לעולם המרוצים. בשנת 1996 חזר לקטגוריית ה-125 סמ"ק במרוץ באירלנד ודבק במרוץ הזה שנה אחר שנה. הפגיעה הגופנית נתנה את אותותיה בשנת 2004, יחד עם סירוב של חברות הביטוח להמשיך ולבטח אותו. הוא פרש והתפנה לטפל בפגיעות שלו. הוא גם הצהיר שיתפנה לטפח את הקריירה של בניו – וויליאם ומייקל. הסם החזק של הבנזין גבר עליו, והוא חזר כבר בשנת 2006 בכדי לנצח בפעם ה-15 בנורת' ווסט 200 באירלנד.
במאי 2008, במהלך האימונים לאותו נורת' ווסט בקטגוריית ה-250 סמ"ק, מנועו כבה או נתפס במהירות מתועדת של מעל 250 קמ"ש. במקום ללחוץ על המצמד על מנת לשחרר את הגלגל הנעול הוא לחץ בטעות על הבלם הקדמי – שכן מנופי הבלם הקדמי והמצמד באופנועו מוקמו באותו הצד בגלל נכותו. הטעות גרמה לו להתעופף מעל הכידון, וכדי להחמיר את המצב, רוכב נוסף פגע בו. מותו נקבע בבית החולים.
בנו מייקל, שרכב מאחורי אביו והגיע לזירת התאונה, ליווה אותו לבית החולים. באותו הלילה מייקל כבר חיפש דרכים לשפר את אופנועו, ובצורה הרואית טיפוסית דאנלופית ניצח למחרת באותו המרוץ. הוא הקדיש את הניצחון לאביו.
וויליאם – אחיו הגדול של מייקל ובנו של רוברט. קריירת המרוצים שלו החלה בשנת 2000 – השנה שבה נהרג דודו. עוד עילוי שכבש את הדגל מעל 100 פעמים במהלך הקריירה – כולם במרוצי רחוב לאומיים באירלנד. שמו גם חקוק כצפוי בספרי ה-TT של האי מאן, שם התחרה במשך 11 שנים. תוצאתו הטובה ביותר הייתה מקום שני בשנת 2016, בקטגוריית האופנועים החשמליים. הוא מצא את מותו השנה בתאונת אימונים במרוץ בדאבלין.
מייקל – עוד עילוי מבית משפחת דאנלופ. עדיין מתחרה, לכו תבינו…
"זה סם. בזמנו לא הבנתי למה אבי ממשיך לרכב אחרי שאחיו מת. עכשיו אני מבין" (ווילאם דאנלופ).
טריילר לסרט שנעשה על המשפחה ב-2014: