נוסטלגיה: ב.מ.וו HP2 – ביצועים גבוהים

הב.מ.וו HP2 אנדורו היה הניסיון של ב.מ.וו לצאת מהקופסה ולהציג משהו חדש ושונה. במבט לאחור, הניסיון לא היה כזה מוצלח.

השבוע פרסמנו תמונות ריגול של שני דגמי R nine T חדשים, שלוקחים את הסקרמבלר והאורבן G/S ומוסיפים להם יכולות שטח עם חישוק שפיצים בקוטר 21″ מלפנים וצמיגי קארו 3 של מצלר, שמגיעים על דגמי אדוונצ'ר-שטח עם מתלים ארוכי מהלך, כשההשערה היא מהלכי גלגל של 220 מ"מ בסקרמבלר ו-250 מ"מ באורבן. בנוסף, יש סעפת מוגבהת ומיכל השמן מוגן יותר, זאת על-מנת לאפשר הגנה מיטבית מפני אבנים מעופפות ברכיבת שבילים. יש רגליות רוכב משוננות לאחיזת מגף טובה יותר, כנף קדמית גבוהה ורגליות מורכב פריקות.

זה החזיר אותנו 16 שנה אחורה לדגם ה-HP2 אנדורו, שניסה להביא טעימה לשטח מאופנוע שפחות מותאם לכך. קודם כל, ראשי התיבות HP ייצגו את מחלקת ה-'High Performance' – ביצועים גבוהים, ו-2 ייצג את שתי הצילינדרים של מנוע הבוקסר. במשפחת ה-HP היו שלושה דגמים: האנדורו, עליו נתמקד היום ושהוצג בשנת 2005, ה-HP2 מגהמוטו שהוצג ב-2007 והיה מעין היפרמוטארד מגניב, וה-HP2 ספורט, שהוצג בשנת 2008 והתבסס על ה-R1200S. למעט האחרון, שני הדגמים הראשונים לא נחלו הצלחה מסחרית. כוונת המשורר של ב.מ.וו הייתה להקים מעין חטיבת M (חטיבת הביצועים של רכבי ב.מ.וו) ולייצר דגמים במהדורות מוגבלות.

המנוע הגיע מה-R1200GS שהוצג שנה לפני כן. מדובר על מנוע בוקסר מקורר אוויר ושמן בנפח 1,170 סמ"ק (קירור הנוזל הופיע בדגם של שנת 2013). ההספק כאן היה גבוה ב-5 כ"ס ועמד על 105 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד, עם נתון מומנט דומה של 10.3 קג"מ ב-5,500 סל"ד. המנוע הגיע ללא גל האיזון שהיה ב-GS, ולכן היו ויברציות מוחשיות ברכיבה. ההינע הסופי התבצע על-ידי גל-הינע. בקצה הקדמי של שלדת הצינורות הורכב מזלג קדמי הפוך של WP בקוטר 45 מ"מ ומהלך של 270 מ"מ במקום הטלהלבר המסורתי של ה-GS, ומאחור היה בולם – לא קונבנציונאלי בזמנו – עם שיכוך אוויר ומהלך של 250 מ"מ. גובה המושב עמד על 920 מ"מ גבוהים. המשקל היבש עמד על 175 ק"ג – משמעותית קל יותר מה-R1200GS עליו הוא מבוסס. את המסה הזאת בלם דיסק קדמי יחיד בקוטר 304 מ"מ, ללא מערכת ABS.

הב.מ.וו HP2 אנדורו לא התקבל בהתלהבות בעולם בוחני האופנועים. מחיר יקר לעומת ה-GS, יכולת שטח שהוגבלה בגלל הצילינדרים הבולטים של המנוע, ובעיקר המשקל הרטוב שחצה את קו 200 הק"ג. בכביש לא היו לא יתרונות כלל, אלא להיפך – עם המושב השטוח, הכנף הגבוהה והחוסר במיגון רוח, הוא לא היה נוח לטווחים ארוכים. באירופה ב.מ.וו הציעו גם חישוקי 17″ ללא עלות לרוכשים. בשורה התחתונה, הוא לא היה יותר טוב מלמשל הק.ט.מ 990 אדוונצ'ר באף פרמטר, למעט הייחודיות, אבל המושג הזה עזר לכלי למצוא לקוחות נאמנים ולשמר את ערכו במידה מסוימת. ב.מ.וו נתנו לו 3 שנים, אך הפסיקו את ייצורו ב-2008. מספר אקזמפלרים הגיעו לישראל ונוסעים עד היום בכלי שהוא שונה וטוב בפני עצמו.