אז מה היה לנו? 1. חטיבת ביצועים חדשה של ב.מ.וו; 2. אופנוע אנדורו מוזר-מגניב שהוצג בשנת 2005; 3. אופנוע היפרמוטורד מוזר-מגניב שהוצג בשנת 2007; 4. אופנוע כביש ביצועיסט ומגניב עם מנוע הבוקסר החזק ביותר לתקופתו שהוצג בשנת 2008.
ראשי התיבות HP ייצגו את מחלקת ה-'High Performance' – ביצועים גבוהים, ו-2 ייצג את שני הצילינדרים של מנוע הבוקסר. במשפחת ה-HP היו שלושה דגמים: האנדורו, עליו כתבנו בעבר ושהוצג בשנת 2005, ה-HP2 מגהמוטו שהיה מעין היפרמוטארד מגניב ועליו נתעכב היום, וה-HP2 ספורט שהיה פסגת הטכנולוגיה והאלקטרוניקה של הבווארים בתקופתו. בב.מ.וו בחרו באקסצנטריות מתוך כוונה להקים מעין חטיבת M (חטיבת הביצועים של רכבי ב.מ.וו) ולייצר דגמים במהדורות מוגבלות, מה שהמשיך עם ה-HP4 וכיום גם עבר לדגמי ה-M ולרמות גימור M.

מבין שלושת הדגמים, המגהמוטו היה הנדיר ביותר והפחות מבוקש, אבל זה לא אומר שהוא היה פחות טוב מהם. הגישה הייתה להציע אופנוע סופרמוטו-כביש גדול, כלומר היפרמוטו עם צמיגים דביקים שנועד לספק חוויה בכביש המפותל ולאו דווקא במגרש החנייה. כמו בגרסת האנדורו, המנוע הגיע מה-R1200GS שהוצג שנתיים לפני כן. מדובר על מנוע בוקסר מקורר אוויר ושמן בנפח 1,170 סמ"ק (קירור הנוזל הופיע בדגם של שנת 2013). ההספק כאן היה גבוה יותר מאשר ה-GS ועמד על 113 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד, עם נתון מומנט דומה של 10.3 קג"מ ב-5,500 סל"ד. גרסת הספורט שתוצג בהמשך כבר תשדרג לגמרי את המנוע ותעלה ל-133 כ"ס. המגהמוטו הגיע עם מפלט אקרפוביץ' כפול קנה כסטנדרט, שהכניס את כולם לאווירה הנכונה. ההינע הסופי התבצע על-ידי גל-הינע.
בקצה הקדמי של שלדת הצינורות הורכב מזלג קדמי הפוך של מרזוקי בקוטר 45 מ"מ עם אוהלינס מאחור. כיוונונים מלאים כמובן. שניהם החזיקו חישוקי 17″ עם צמיגים במידות 120/70 ו-180/55. הבלמים היו עם צמד דיסקים מכובדים מלפנים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות ועוד יחיד מאחור בקוטר 265 מ"מ. ולא, לא היה ABS אז. גובה המושב עמד על 890 מ"מ (עם שתי אופציות להגבהה או הנמכה) והמשקל המלא על 199 ק"ג, שמתוכם נספרו 13 ליטרים של דלק.
הוא היה יקר, הוא היה נדיר, הוא היה מגניב והוא נועד להראות שב.מ.וו יכולים לייצר גם אופנועים נחשקים ומיוחדים ולא רק קרים ורציונאליים. ב.מ.וו ייצרו אותו במשך כמעט 3 שנים, לא רבים רכשו אותו, והוא גם לא נועד להיות רב-מכר. אם הדלקנו אתכם, אז אחד שמור משנתון 2008 יימכר באירופה או בארצות הברית במחיר שהוא פי 3 ויותר מאשר סתם נגיד R1200GS מאותו שנתון, וזה אם תצליחו למצוא בכלל. אחד כזה נמצא בארץ, כולל מערכת ABS, ואם שאלתם אז הבעלים שלו – שמחזיק בו כבר יותר מ-15 שנים – לא מתכוון למכור.