נוסטלגיה: ב.מ.וו R90S

ה-R90S היה אופנוע ספורט-תיור של ב.מ.וו, אשר יוצר בין השנים 1973 ועד 1976 ונחשב לאחד האופנועים המוצלחים ביותר של החברה הבווארית.

בכל רשימה כזאת או אחרת של 'עשרת האופנועים הטובים בשנות ה-70' נמצא מקום של כבוד לב.מ.וו R90S. לפניו, כלומר שנת 1973 ודרומה, ב.מ.וו נחשבה לחברה מכובדת, איכותית, יוקרתית – אבל משעממת. המילים 'ספורטיבי' או 'כיף' לא הולחמה טוב עם המותג, ומי שרצה קצת גיוון ושמחת חיים עם צביעה מקורית שאינה לבן או שחור – לא מצא פתרון בחנות הב.מ.וו השכונתית.

זה השתנה ברגע הצגתו של ה-R90S, שהיה אמנם אבולוציה טבעית שצמחה מה-R60 וה-R75, אבל די עמד בזכות עצמו. פתאום היה אפשר לרכוש אופנוע של ב.מ.וו שהוא גם מהיר, גם חזק, גם מהנה וגם פונה. זה התחיל ממנוע הבוקסר הדו-צילינדרי הקלאסי עם שני שסתומים לצילינדר, שכאן היה בנפח של 898 סמ"ק, מקורר אוויר כמובן. ההספק עמד על 76 כ"ס ב-7,000 סל"ד והמומנט על 7.6 קג"מ ב-5,500 סל"ד, אלו הועברו אל הגלגל האחורי דרך גל הינע. המהירות המרבית בקצה ההילוך החמישי והאחרון נמדדה על 200 קמ"ש עגולים ומהירים עבור תוצרת של ב.מ.וו באותן השנים.

החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-18″ היו בקצות בסיס הגלגלים באורך של 1,465 מ"מ, ומערכת הבלימה כללה צמד דיסקים בקוטר 260 מ"מ מלפנים ותוף מאחור. המשקל המלא עמד על 215 ק"ג. השוס היה העיצוב עם פיירינג הביקיני מלפנים והצביעה הדו-גונית – המאוד לא אופיינית והמאוד ייחודית.

וכך, ברגע אחד (שלקח שנים לפתח) הצליחו בב.מ.וו להציע אופנוע יפה, מהנה, נוח, מהיר, ספורטיבי, ואחד כזה שכולם רוצים. בשלוש שנות הייצור שלו מכרו בב.מ.וו כ-17,500 יחידות ברחבי העולם – מה שהוגדר כהצלחה מסחרית גדולה עבור חברה בוטיקית כמו ב.מ.וו. הדובדבן שבקצפת היה זכייה באליפות הסופרבייק האמריקאית של שנת 1976. בתום הקדנציה הוצג המחליף בדמותו של ה-R100S, כשבב.מ.וו הפנו את המיקוד השיווקי יותר אל גרסת ה-RS שסיפקה יותר יכולות תיוריות עם פיירינג מלא.

ה-R90 היה כל כך חשוב עבור ב.מ.וו, שלטובת שימור השם הם התחכמו עם המחליף המודרני וקראו לו R nineT.