הדרבי סנדה 50R היה דגם קרוס שנמכר בישראל בחצי השני של שנות ה-90 וניסה להתמודד עם היפנים המצליחים.
בני ה-16 של שנות ה-90 יכלו לרכוב לתיכון באותן השנים על אופנועי 50 סמ"ק עם מנוע שתי פעימות צווחני ומעשן. לצד הדגמים היפנים הפופלריים, כגון ה-TS50W ו-TS50X של סוזוקי וימאהה DT50, ניסו את מזלם גם דגמים אירופאיים לכאלה שרצו משהו שונה. אחד מהדגמים היה של חברת דרבי, חברה ספרדית ותיקה שהוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת והיום שייכת לקונצרן פיאג'ו, הצליחה בזירות מרוצי הגרנד פרי בנפחים הקטנים ועשתה עלייה לישראל בשנות ה-80 עם הצלחה יחסית. לאחר מספר שנים הופסק הייבוא וחודש באמצע שנות ה-90 עם קטנועים, דגם כביש בנפח 50 סמ"ק שנקרא GPR והסנדה R, שהיה דגם אנדורו 50 סמ"ק. רק שאז קראנו להם קרוס.
המנוע היה כמובן צילינדר יחיד בנפח 49.9 סמ"ק, מקורר נוזל, עם 8.5 כוחות סוס ב-9,000 סל"ד גבוהים, והוא הונע בעזרת רגלית. המכלולים היו מעניינים ומושא לקנאה לכל מי שהיה לו קרוס יפני: מזלג קדמי הפוך של שוואה בקוטר 32 עם מהלך בולם של 175 מ"מ, ובולם אחורי יחיד שסיפק מהלך גלגל של 180 מ"מ. לעומת בלמי התוף של היפנים, לסנדה R היה בלם דיסק הידראולי ומרשים בקוטר 220 מ"מ מלפנים, ועוד אחד מאחור בקוטר 180 מ"מ. לוח השעונים היה מינימליסטי למדי וכלל רק מד מהירות ונורות ביקורת. המכלולים גבו את מחירם במשקל, והסנדה R שקל כ-90 ק"ג, שאפשרו מהירות מרבית על גבול ה-100 קמ"ש.
הדגם של שנות ה-90 הגיע בצביעה אדומה לפלסטיקה עם מדבקות צבעוניות, שלדה סגולה ומושב סגול. שילוב צבעים שנתן לו מראה בולט ומרשים. אין מה לדבר על יכולות בכביש או בשטח, כי בני 16 של פעם ידעו לכבוש הכל. האמינות הייתה תלויה באותו נער בכיתה י' שרק ידע לסחוט את ששת ההילוכים עד העצר. אם נפשפש בזיכרון נוכל לומר שנצפו מספר דרבים שנכנעו לאותם נערים.
הדרבי סנדרה R הגיע אלינו לקראת שנת 1997, זכה להצלחה יחסית והיה בולט בנוף התיכונים, אך נעלם מאוד מהר מהשיח, כאשר הדגם הספציפי הזה סיים את דרכו בתחילת שנות ה-2000. דרבי (בבעלות פיאג'ו משנת 2001) עדיין מציעים אותו, בשם X-TREME, עם מנוע שתי פעימות 50 סמ"ק וגרסת סופרמוטו.
אחחחח איזה זכרונות…
כשאתה בן 16 ומקבל כזה צעצוע אתה נהנה מכל רגע:-)