נוסטלגיה: הונדה CBR1000F הוריקן

ההונדה CBR1000F הוריקן היה האופנוע של הונדה לחציית יבשות מהירה ונוחה בשנות ה-80.

ההונדה CBR1000F הוריקן הוא אחד מחוצי היבשות הגדולים של שנות ה-80, שניסה (והצליח) לשלב עוצמה לצד נוחות, מסלול לצד טיול, מהירות לצד יציבות. מסוג האופנועים הכולבויניקים שיכולים לעשות הכל, אבל לא להתעלות או לקחת את המיקוד מאופנועים אחרים. את כל זה הוא עשה בדרך של הונדה לפני עידן הפיירבלייד – תיראה מרובע, אבל תדע שאתה על האופנוע הטוב ביותר.

להוריקן היה מנוע עם ארבעה צילינדרים שיצרו נפח כולל של 998 סמ"ק. קירור נוזל, גל זיזים עליון ו-16 שסתומים. היו ארבעה קרבורטורים של קייהין בקוטר 38 מ"מ, 135 כוחות סוס ב-9,250 סל"ד ו-9.5 קג"מ ב-6,500 סל"ד. המהירות המרבית הביאה את 250 הק"ג (לפני מילוי מיכל הדלק בנפח 23 ליטרים) של ההוריקן לכמעט 250 קמ"ש. שלדת הפלדה נתמכה במזלג קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ – שבשנתיים הראשונות כלל שסתום אוויר לכיוון עומס – ובולם אחורי שכלל 6 מצבי כיוון עומס קפיץ וכיוון ריבאונד. צמד הדיסקים מלפנים היו בקוטר 296 מ"מ עם קליפרים בעלי שתי בוכנות. החישוקים היו במידת 17″ עם צמיג בגודל 120/70 מלפנים ו-170/60 מאחור. אלקטרוניקה וסיוע עזר לבטיחות הרוכב כמובן שלא הייתה, אלא אם אתם מחשיבים את ההתנעה החשמלית.

ההוריקן הוצג בשנת 1987 (כאח גדול של ה-CBR600F מאותה השנה) והתמודד מול הסוזוקי GSX1100F, שהופיע באותה השנה. שנתיים לאחר מכן נעשו מעט עדכונים קוסמטיים ושיפורי מנוע. בשנת 1993 העיצוב עודכן שוב ונוספה מערכת בלימה משולבת (CBS). שנת 1997 הייתה השנה האחרונה באירופה ו-1999 בארצות הברית. בגדול הוא הוחלף על-ידי ה-CBR1000XX סופר בלאקבירד. ההונדה לא יכול היה להתמודד מול הקוואסאקי ZZR1100 של שנות ה-90 עם 285 הקמ"ש שלו, ובטח לא מול אופנועי הספורט הקיצוניים של התקופה.

בסך הכל הCBR1000F הוריקן היה אופנוע נוח, מהיר וחזק, שעובד ועובד ועובד. בדיוק כמו הונדה קלאסי – לא תתרגש יותר מדי, אבל תדע שאתה על אופנוע טוב ואיכותי. יש כלים בודדים בישראל, כמובן. בעולם הוא זכה להצלחה יחסית, ושרד בלוחות המשומשים עם ביקוש גדול.