ההונדה CH250 היה קטנוע שיוצר בשנות ה-80, וכאשר הגיע לישראל בסוף שנות ה-90 נמכר בהמוניו לחברות שליחויות וללקוחות פרטיים.
תחשבו על ההונדה CH250 (שבשוקים מסוימים נקרא גם Elite 250) כעל מקסי-סקוטר מימי קדם של המאה הקודמת. לא כמו היום, שמקסי-סקוטר הוא סוג של סמל סטטוס ויכול לשמש לחציית יבשות – אלא כלי יום-יומי או לעבודה, שמכבד את הרוכב ומספק לו נוחות, מהירות ואמינות. הוא הוצג בשנת 1985 כגרסת 250 סמ"ק של אחיו הקטנים, עם מנוע ארבע פעימות מקורר נוזל בנפח של 244 סמ"ק שסיפק 20 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד ומומנט של 2.14 קג"מ ב-5,000 סל"ד. יחד עם תמסורת וריאטור ו-127 ק"ג ללא מילוי מיכל הדלק בן תשעת הליטרים, ה-CH יכול היה להגיע למהירות מרבית של כ-120 קמ"ש.
הגלגלים היו במידה 12″ מלפנים, כאשר לארץ הגיעה הגרסה עם בלם הדיסק, ו-10″ מאחור עם בלם תוף שהופעל רגלית על-ידי דוושה. היה תא אחסון עמוק וגדול מתחת למושב. המתלים הרכים תרמו לנוחות של הרוכב והמורכב, אבל יצרו רכיבה גלית מאוד. ברור שהוא לא היה קטנוע ספורטיבי, אבל תחת הידיים של שליחים מקצועיים הוא היה הכלי המהיר והעביר ביותר. המנוע סחב וסחב עם אמינות הונדאית-יפנית-טיפוסית, והביצועים בסך הכל היו מפתיעים לטובה. החיים המקצועיים שנגזרו על רובם גרמו לבלאי גדול מאוד בכל מה שקשור לפלסטיקה העדינה, למערכת הפליטה הנמוכה שלא אהבה מדרכות, לווריאטור שפחות אהב לסחוב עוד עשרות ק"ג של משלוחים בארגז המצ'וקמק מאחור, וללוח השעונים שדהה יחסית מהר בשמש הישראלית.
אם הוא נראה קצת גנרי ומוכר, אז הוא מאוד דומה לסאן יאנג דיוק 150, עוד בימים בהם בה סאן-יאנג ייצרה ברישיון קטנועי הונדה. לקראת סוף שנות ה-90 הגיע משלוח גדול מאוד שתומחר מתחת ל-15 אלף ש"ח, ונמכר אמנם בהרף עין, אך כבר אז התחיל להפסיד מכירות מול הקימקו B&W המודרני יותר. זו גם הייתה שנתו האחרונה, כאשר בשיאו היה כל כך דומיננטי במכירות, ששאר היבואנים נמנעו למכור או להביא קטנועים אחרים.
מהמאות שעלו על הכבישים לפני 20 ומשהו שנים אולי שרדו כאלה שהיו בבעלות פרטית כתזכורת ללא מעט רוכבים בשנות ה-90 שהיו קשורים בצורה כזו או אחרת להונדה CH250.