ההונדה CN250 SPAZIO הגיע לישראל בתחילת שנות ה-90 עם עיצוב מיוחד, שונה לגמרי מהקטנועים המוכרים, וסגנון שפנה לאנשי עסקים.
בשנת 1986 הציגו הונדה לעולם את המקסי-סקוטר שלהם, לו קראו ספזיו, פיוז'ן או הליקס – תלוי בשוק. בניגוד לתפיסה שהייתה דאז, שקטנוע הוא כלי פשוט ופרקטי שנועד לעבודה או לעיר הצפופה, הביא ה-CN250 (כך נקרא בישראל) גישה אחרת. העיצוב – עם המקור מלפנים, תא המטען מאחור ומדרך רגליים ארוך – לא היה נהוג בעולם הקטנועים דאז. בסיס הגלגלים הארוך – מעל 1.6 מ' – אפשר גם כורסת ישיבה לרוכב ולמורכב; ממש כמו לימוזינה דו-גלגלית.

מכלולי ההנעה היו יחסית פשוטים עם מנוע חד-צילינדרי בנפח 244 סמ"ק מקורר נוזל. העברת הכוח והתמסורת התבצעו בעזרת וריאטור, והחיבור לקרקע דרך מתלים פשוטים יחסית – מתלה קדמי מסוג זרוע עוקבת וזרוע פשוטה מאחור עם בולם יחיד. מערכת הבלימה עצרה את גלגל ה-12″ מלפנים עם דיסק בודד, ואת גלגל ה-10″ מאחור עם תוף מכני המופעל בעזרת דוושה. 160 ק"ג יבשים ומיכל דלק של 12 ליטרים יצרו משקל מכובד מאוד שהקשה על המנוע הצנום – פחות מ-20 כ"ס – להניע אותו.
ה-CN250 נחל הצלחה מרובה בארה"ב וביפן (אגב, שם הוא המשיך להימכר עד לאחרונה עם עשרות מועדונים ואביזרי אפטרמרקט). הקהל הורכב מרוכבים מבוגרים יחסית שחיפשו מקביל לאופנוע אוטומטי, וכזה שיודע לשייט בנוחות ועם ציוד. בארה"ב הוא נמכר עד שנת 2001, וחזר לשוק ב-2004 לכמה שנים נוספות. אלינו הוא הגיע בשנת 1993, אך לא בדיוק מצא את הקהל האמיתי שלו. התייחסו אליו בזמנו כקטנוע מנהלים – להשוות לרכבים המפוארים יותר ושונים מהעדר – אך הוא מצא את עצמו גם במספר חברות שליחויות שמצאו אותו כחלש ולא עמיד. השוק הישראלי התלהב ממנו בתחילה, אך הוא לא שרד במבחן הזמן או הסחירות. בכל זאת, אנו מעריכים את הניסיון של הונדה להביא לעולם משהו שונה וחדש, ואין ספק שה-CN250 השפיע רבות על עולם הקטנועים שמאז כבר נדרשים לספק גם איכות חיים ולא רק פרקטיות.
