נוסטלגיה: הוסקוורנה WR360 – רוצח משור השרשרת

בשנות ה-90 העליזות עיקר המיקוד בעולם האנדורו היה על דגמי ארבע פעימות, ההוסקוורנה WR360 גרם להרבה רוכבים לפזול לכיוון הדו-פעימתי וזכה להצלחה מרשימה בישראל.

על פי סיכומי המכירות של שנת 2021 בסגמנט האנדורו, החלוקה בין אופנועים דו-פעימתיים לבין כאלו עם מנוע 4 פעימות עומדת על 72.5% לטובת אופנועים דו-פעימתיים. לא כך היה המצב בסוף שנות ה-90, כאשר מרובעי הפעימות החלו להחליף את הדו-פעימתיים ולהשתלט על עולמות המוטוקרוס והאנדורו. אחד מפולטי העשן ושורפי השמן הבולטים – יחד עם דגמי הק.ט.מ, הרבה לפני האיחוד – היה של הוסקוורנה. אנחנו הכרנו בישראל את ה-WR250 הוותיק בתקופה השבדית, אך ה-WR360, בתקופה בה MV אגוסטה היו הבעלים, כבר היה סיפור אחר לגמרי.

המנוע היה בנפח של 349 סמ"ק, מקורר נוזל, עם מאייד מיקוני בקוטר 38 מ"מ, והוא סיפק 55 כוחות סוס חזקים על 103 ק"ג קלים. מערכת הבולמים הורכבה ממרזוקי הפוך בקוטר 45 מ"מ מלפנים וזקס מאחור, ומערכת הבלימה הייתה סטנדרטית עם דיסקים של ברמבו בקוטר 260 מ"מ מלפנים ו-220 מ"מ מאחור. ההתנעה הייתה של פעם – על-ידי רגלית התנעה.

ההוסקוורנה WR360 היה אחד מדגמי השתי פעימות החזקים והמקצועיים בארץ ובעולם בתקופה ההיא. הוא יוצר מתחילת שנות ה-90 ועד ל-2002, ופנה רק לרוכבים מקצועיים שרצו כלי אקסטרים – הכי אקסטרים שיש – כשרובם באותה התקופה היו גם מתחרים בליגת האנדורו. האמינות, כמו בכל כלי למעשה, הייתה תלויה ברמת התחזוקה, והיו כלים ש'שפכו' מנוע וקלאץ' מהר מאוד (בארץ). יש גם כאלה שמחזיקים עד היום (בעולם).

כמו שסיכמנו בטור נוסטלגיה על צמד דגמי הק.ט.מ EXC360 ו-380, ההאסקי מצא כאן קהל שנוטה יותר לדגמי הארבע פעימות, והיה פחות פופולרי לעומת הדו-פעימתיים של היום. מי שלקח אותו לאזורי יער צפופים וסלעים גבוהים גילה שהוא נוטה להתחמם, לשרוף פלאגים, ובגדול פחות מוצלח בגלל המנוע החזק והאגרסיבי, וכן בשל אופי העברת הכוח הברוטלי. מי שיצא לשבילים הפתוחים, לחולות פלמחים, לדיונות של אשדוד ולמדבר יהודה – גילה חתיכת כלי מרגש ומוצלח. זו גם הסיבה לכותרת 'רוצח משור השרשרת' שה-WR360 קיבל במבחן הדרכים במגזין 'מוטו' של אותם הימים.