נוסטלגיה: ימאהה XJ דיוורז'ן – מא' ל-ב'

הימאהה XJ הוצג בתחילת שנות ה-90 והגיע  בשלושה נפחי מנוע: 600,400 ו-900 סמ"ק.

חשבו על רכב משפחתי יפני גנרי – לא מרגש, לא מלהיב, לא מהיר, לא איטי. אפור כזה, שפשוט מניע בבוקר ומביא את הנהג מנקודה א' לנקודה ב', בין אם זה לסידורים, לעבודה או לטיול. הימאהה דיוורז'ן (Diversion – הסחה), שהוצג בשנת 1992 והחליף את ה-XJ המקורי משנת 1984, הוא כזה. אופנוע שיעשה את העבודה ויביא את רוכבו מכאן לשם ובחזרה ללא כל דרמה או עניין. אנחנו לא כותבים את זה כביקורת. הדייוורז'ן, מעבר להיותו 'סוס עבודה', הוא גם חבר נאמן שיניע בכל בוקר בשמחה וישרוד הרבה מעבר לבעלים שלו.

היו שלושה דגמים עיקריים שהגיעו אלינו לישראל בגרסת נייקד (N) ובגרסה עם חצי פיירינג (S). נתחיל עם דגם ה-400: ל-XJ400S היה מנוע ארבעה צילינדרים בשורה, מקורר אוויר ושמן, בנפח 398 סמ"ק. ההספק עמד על 42 כוחות סוס ב-10,000 סל"ד ו-3.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד. ל-400 היו חישוקי 17″ מלפנים עם מידת צמיג של 110/80 ו-"18 אחורי עם צמיג במידה 130/70. המכלולים היו צנועים עם שלדת פלדה, מזלג טלסקופי בקוטר 38 מ"מ עם מהלך גלגל של 140 מ"מ, ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. המשקל היבש עמד על 175 ק"ג, והביצועים היו צנועים בהתאם לנפח המנוע, ובניגוד למתחרה מהיפן – הסוזוקי בנדיט 400, שהלך בכיוון אחר לגמרי.

הגרסה הנפוצה ביותר – הלחם וחמאה של ימאהה בארץ ובעולם – הייתה ה-XJ600. מנוע בנפח 598 סמ"ק, קירור אוויר ושמן, שני שסתומים לצילינדר, 61 כוחות סוס, 4.7 קג"מ, מהירות מוצהרת של 190 קמ"ש, וכוח שמרוכז בסיבובי המנוע הנמוכים והבינוניים. השינויים במשך השנים היו מינוריים וכללו שינויי גרפיקה קלים, פנס קדמי חדש, שינוי קטן בפיירינג בגרסת ה-S, ידית משנק שעלתה לכידון – כל זה בשנת 1996, ומזלג בקוטר 41 מ"מ שהצטרף ב-1998. בשנת 2004 כיבו בימאהה את האור על הדגם.

בשנת 1994 הוצג האח הגדול והבכיר במשפחה – ה-XJ900. הוא כבר קיבל את התואר של האול-אראונד האולטימטיבי, שיכול להגיע לכל מקום על הגלובוס בעלויות נמוכות יחסית ובאמינות מוחלטת. 892 סמ"ק עם 90 כוחות סוס ו-8.6 קג"מ, על 240 ק"ג ועם מהירות מרבית של מעט מעל 200 קמ"ש. ה-XJ900 יכול היה לנוע כל היום במהירות גבוהה בנוחות ובניחוחות, כשהבולמים והבלמים הרכים היו הגורם המגביל בתנאים תובעניים. ואכן, שנתיים לאחר הצגתו שיפרו בימאהה את הבולמים והקשיחו אותם מעט. השינויים המוזכרים ב-XJ600 של אותה שנה התרחשו גם כאן. ב-1997 התווספה גם האפשרות להפעלת ארבעת אורות האיתות בכפתור אחד. אלו העדכונים המסעירים בחיי הדגם, וגם הוא – כמו כל המשפחה – סיים את תפקידו בשנת 2004.

הימאהה דיוורז'ן הוחלף למעשה על-ידי הFZ1 ו-FZ6 – הפייזרים. הדגם המקורי מכר לא מעט בישראל ושימש ללא מעט רוכבים כאופנוע ראשון. הוא פשוט עשה את העבודה וקסם לרבים בדרך הקלה והנוחה בה הוא עובד ביום-יום. לא מרגש, לא מהיר, פשוט חבר נאמן שאתה יודע שיקום איתך בכל בוקר. בישראל נמכרו לא מעט יחידות עם תחילת הייבוא של ימאהה בתחילת שנות ה-90, כשדגם ה-900 סמ"ק הגיע בטפטופים לארץ, וסביר להניח שיש עוד רבים שעדיין מסתובבים על כבישי ישראל.