נוסטלגיה: מייקו 490 מגה 2

צילומים: Motocross Action Magazine.

הפעם נסתכל על אחד מהיצרנים האירופאים היותר מעניינים, שלא שרד את הקרב מול היפנים, דרך אחד מהאופנועים המוצלחים יותר שלו – ה-Maico 490 Mega 2. 

מייקו (Maico) הייתה חברה משפחתית קטנה ופשוטה מגרמניה שנוסדה בשנת 1926 בידי Ulrich Maisch שיצר את חברת 'Maisch & Co' או 'Maico' בחיבור-קיצור. החברה התחילה עם ייצור מנועים דו-פעימתיים קטנים ועברה לאופנועים שלמים, וגם רכבים קטנים בתקופה מסוימת. עם השנים החברה החלה להתמקד יותר בתחום המוטוקרוס והאנדורו, והתשלבה יפה בסצנת המוטוקרוס העולמית של עד לשנות ה-70, שנשלטו לחלוטין על-ידי יצרנים אירופאים מאנגליה, גרמניה וצ'כוסלובקיה. זאת עד שהגיעו היפנים ושלטו בענף מתחילת שנות ה-70 בצורה כמעט מוחלטת, כשזה התחיל עם סוזוקי ורוג'ר דה-קוסטר, שמוכר היום כמנהל קבוצת ק.ט.מ בארצות הברית וראש הקבוצה הנצחי של נבחרת ארצות הברית למוטוקרוס האומות.

אחד היצרנים שהצליח להשיב מלחמה באופן יחסי היה מייקו. הסיפורים מספרים שלא היה לחברה מסלול פיתוח משל עצמה, וגם לא היה אחד שקרוב למפעל. הם היו שוכרים על בסיס יומי שטח לא מעובד בחוות גדולות שבקרבת המפעל, ושם היו מתבצע תהליך הפיתוח והניסוי, כשהפידבק האמיתי היה מגיע מהמרוצים עצמם במצב אמת. כך אנשי מייקו היו משתפרים ממרוץ למרוץ.

נתמקד ספציפית במגה 2, שנחשב בשנת 1981 לאחד מאופנועי המוטוקרוס הטובים ביותר, לפחות בתחום ההתנהגות, ובשנת 1982 התחיל את תהליך הפירוק של מייקו. החברה הגרמנית התבלטה בעיקר בקטגוריה הפתוחה, ובמגה 2 היא שכללה את מנוע הסינגל הדו-פעימתי מקורר האוויר בנפח 488 סמ"ק. הוא נשם דרך קרבורטור יחיד בקוטר 40 מ"מ, סיפק 53 כוחות סוס, שגם היום נחשבים כמרשימים, והניע את הגלגל האחורי דרך תמסורת בת חמישה הילוכים. גובה המושב עמד על 960 מ"מ גבוהים, מרווח הגחון על 372 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,528 מ"מ, מיכל הדלק הכיל 9.5 ליטרים, והמשקל עמד על קצת יותר מ-100 ק"ג. מערכת המתלים הורכבה ממזלג קדמי רגיל בקוטר 42 מ"מ וצמד בולמים מאחור של 'Corte & Cosso'. מהלכי הגלגלים בשני הצדדים עמדו על 310 מ"מ.

באותה השנה המייקו 490 מגה 2 נחשב לאחד מאופנועי המוטוקרוס המרשימים והטובים ביותר (וגם היקרים – כ-2,900 דולר), ומשך את כל תשומת הלב בפיטס כשעמד לצד היפנים הגנריים. אבל הוא היה צריך לעבוד קשה בכדי להמשיך ולהישאר בצמרת, ולשם כך עברו בשנת 1982 לבולם אחורי יחיד, עדיין מאותה התוצרת. זה התברר ככישלון מוחלט וסיוט לרוכבים שהצליחו לשבור בקלות את מנגנון החיבור של הבולם לשלדה. גם המעבר הכפוי לבולמים תחליפיים לא פתר לגמרי את הבעיה, שנבעה ככל הנראה ממהלך הגלגל הגדול מדי. במייקו נכנסו לוויכוחים פנימיים על איך להתמודד עם המשבר, ואלו הציתו מלחמות בין האחים שניהלו את החברה. הלקוחות המאוכזבים והכועסים לא חזרו יותר לרכוש את האופנוע, וערכו ירד בן לילה. וכך, מאחד מאופנועי המוטוקרוס הטובים ב-81 הוא הפך לתפוח אדמה לוהט ורקוב בשנת 82.

בשנת 1983 ניסו במייקו למזער נזקים ויצאו עם גרסת מוטוקרוס חדשה בשם ספיידר (Spider) עם מנוע חדש, גיר של ארבעה הילוכים וכמובן מערכת מתלים חדשה לגמרי. אבל התדמית נפגעה באופן מוחלט ואף אחד לא יכול היה להצדיק רכישה של אופנוע אירופאי יקר ולא אמין לעומת אופנוע מוטוקרוס יפני שגם מגיע כפלטפורמה שאפשר להחליף ולשדרג כל חלק בה באופן זמין וזול יחסית. וכך בסוף אותה השנה הגישו במייקו בקשה לפשיטת רגל, וסגרו את העסק לחלוטין בשנת 1986. מאז החברה עברה מספר ידיים שרכשו בעיקר את השם ואת המלאי שלא נמכר, אבל לא באמת התקרבו להצליח ולשחזר את התקופות הטובות.

אופנועי מייקו שנשארו שופצו ואוחסנו בידי אספנים, וכיום ערכו של מייקו בשוק הספציפי הזה של האספנים נחשב לגבוה ומבוקש.