נוסטלגיה: סוזוקי וולף 50 – נייקד לצעירים

בשנת 1991 הציגו בסוזוקי דגם נייקד לכביש עם מנוע 50 סמ"ק מקורר נוזל ועיצוב שהזכיר מאוד את ה-GS500 הפופולרי – הוולף 50.

בתחילת שנות ה-90 בני ה-16 בישראל יכלו ללכת לסוכנות סוזוקי ולבחור בין קטנוע ה-AD50 אדרס, ה-TS-ים הפופולריים, שהיו לכולם ויועדו גם ובעיקר לשטח, וה-TV 50 Wolf – דגם נייקד לכביש. המנוע נלקח מה-TS50W, כלומר דו-פעימתי בנפח 49 סמ"ק, מקורר נוזל, בעל הספק של 7.2 כ"ס ב-8,000 סל"ד ומומנט של 0.68 קג"מ באותו הסל"ד. בחיפוש ברשת נתקלנו גם בנתון של 7.6 כ"ס ב-8,500 סל"ד, אך כאמור ידוע לנו שהמנועים היו זהים ולכן ההספק הנמוך יותר הוא מה שנמכר בישראל (בכל מקרה, 0.4 כ"ס הם לא מה שיעשו את ההבדל…).

הסוזוקי וולף 50 יועד לכביש, ולכן מראה הנייקד. לא במקרה הוא הזכיר את ה-GS500 הנפוץ והמוצלח שהוצג שנתיים לפני כן. באופן טבעי הפרופורציות היו קטנות הרבה יותר, עם גובה מושב של 735 מ"מ ובסיס גלגלים של 1,235 מ"מ. במציאות הוא היה קטן, צר ונמוך, בטח לעומת דגמי הקרוס המקבילים ובטח לעומת ה-TS50X הגדול יותר. הוולף הגיע עם בלם דיסק מלפנים לעומת בלמי התוף של אחיו, ובלם תוף מאחור. השלדה הייתה מכוסה בכיסוי פלסטיק להעצמת המראה, ולוח השעונים היה כמו של הגדולים – שעון מהירות וסל"ד ביחידה אחת גדולה ואחודה עם מד טמפרטורת מנוע. משקלו היבש היה נמוך יותר משל ה-W (הוולף שקל 73 ק"ג לעומת 77 ק"ג של ה-W) אך הביצועים בקו ישר לא היו טובים יותר.

הוולף 50, שהגיע בצבע שחור או אדום, לא זכה להצלחה גדולה לעומת אחיו הקרוסים, והוא יוצר למשך מספר שנים בלבד, אבל הוא העניק אופציות בחירה לבני ה-16 וגיוון נוסף ברחבת התיכון. בניגוד לדגמי ה-X וה-W, הוא פחות קורץ כיום לאספנים, משחזרים וסתם נוסטלגיים, אם כי יש מספר אקזמפלרים שעוד בועטים בקיק ומפריחים עשן ברחבי הארץ.