בשנת 2001 הדליקו סוזוקי את עולם האופנועים כשהציגו בתערוכת טוקיו דגם קונספט שהתיימר להיות סטריטפייטר הנושא גרסה מוגדשת של מנוע 1,300 הסמ"ק של ההיאבוסה. מה עוד שסוזוקי הבטיחו לייצר את זה. הדגם שהוצג בשנת 2007 לא קיים את ההבטחה.

דגם הנייקד / סטריטפייטר שהוצג בסופו של דבר נראה שונה. מאז ומעולם הדעות לגבי העיצוב של ה-B-King היו חלוקות, אך יפה הוא לא היה. המנוע היה כבר סיפור אחר. אמנם לא עם טורבו כמו שציפו, אך הדור השני של מנוע ההיאבוסה שובר השיאים לא עורר ויכוחים. ארבעה צילינדרים בשורה עם ארבעה שסתומים לצילינדר, בנפח 1,340 סמ"ק עם 181 כ"ס ב-9,500 סל"ד (הייתה גם גרסה מופחתת הספק), מומנט של 15 קג"מ ב-7,200 סל"ד ומשקל רטוב של 235 ק"ג. המהירות המרבית הוגבלה ל-270 קמ"ש, מה שאכזב רבים לאור העובדה שההיאבוסה, עם אותו המנוע עבר את ה-330 קמ"ש. הגבלת המהירות הושגה על-ידי הגבלת מהירות המנוע בהילוך חמישי ל-9,300 סל"ד ו-8,600 סל"ד בהילוך השישי. תיבת האוויר הייתה שונה, כמו-גם המפלטים – אליהם עוד נחזור.
מכלולי השלדה והבולמים היו זהים להיאבוסה וסיפקו יכולות התאמה לכביש ולמסלול, וכמובן שרוב הרוכשים לא בחרו לקחת אותו לימי מסלול. הוא הגיע עם מערכת ניהול מנוע של פעם – מצב A בבורר להספק מלא ומצב B להספק מופחת (80 כ"ס פחות). צמד בלמי דיסק מסיביים בקוטר 310 מ"מ, יחד עם קליפרים רדיאליים, סיפקו כוח עצירה תואם. מידת הצמיג האחורי היה מעט רחבה יותר מהבוסה (200/50 לעומת 190/50), ובכל מקרה בעלי ה-B-King נדרשו להחליפו כל כמה אלפי ק"מ בודדים. יש מחיר למומנט. תצרוכת הדלק גם היוותה נקודת תורפה, עם דרישה לתדלק את מיכל ה-16 ליטרים בכל 250 ק"מ.
על הנייר הסוזוקי B-King היה אמור להיות סיפור הצלחה. אבל הוא נכנס לעולם תוך כדי הפרת הבטחת הטורבו, הוא נראה כך, ומעל הכל היו לו שני אגזוזים שהיוו מקור בדיחה בכל שיחה. הייצור פסק בשנת 2012 אחרי שהוא נכשל באולמות התצוגה ובדעת הקהל, למרות שהייתה פריחה וביקוש מסוים בשוק המשומשים העולמי לתקופה קצרה. ה-B-King תמיד עמד בצילו של אחיו הפופולרי והמוצלח שרבים סגדו לו, והוא נכשל בעיקר בגלל סיבה זו. לישראל הגיעו מספר יחידות, ורובם עדיין מסתובבים ומניפים את האגזוזים האלה בגאווה. שמועות מספרות שגם אחד ממנהלי הפורום שלנו מחזיק במוסך הפרטי B-King משופץ, מתוחזק ומדוגם.
