נוסטלגיה: סוזוקי GSX-600F

כביש סדום-ערד בתחילת שנות ה-90 למד להכיר מקרוב מאוד את רוכבי הסוזוקי GSX-600F, אופנוע שניסו להתייחס אליו כאל ג'יקסר קטן ולהפיק ממנו את מה שהוא לא יכול היה לתת.

הסוזוקי GSX-600F הוצג בתערוכת פריז בסוף שנת 1987, כאופנוע ספורט-תיור וכמחליף מודרני ל-GSX-550EF. מנוע ה-599 סמ"ק קורר על-ידי אוויר ושמן, וסיפק – מארבעה צילינדרים בשורה ו-16 שסתומים – 80 כ"ס ב-10,500 סל"ד וכ-7 קג"מ ב-9,500 סל"ד. הייתה לו שלדת עריסה כפולה, מזלג טלסקופי, גלגלי 17″, צביעה דו-גוונית וצמד מפלטים שחורים. עם משקל של 208 ק"ג יבשים ומנח ישיבה זקוף ולא קרבי, בסוזוקי ייעדו אותו לתיור מהיר ונוח ולא להיות האח הקטן של ה-GSX-R750, שהוצג שנתיים לפני-כן – נקודה שעוד נחזור אליה. האופנוע הוצע למכירה בישראל כבר בשנת 1988.

בשנת 1990 צמד המפלטים קיבלו גימור ניקל, והצביעה הפכה להיות אחידה באדום או בשחור. שנה לאחר מכן המנוע קיבל תוספת של 6 כ"ס, והאופנוע ירד גם במשקל ב-6 ק"ג. עד לשנת 1998 לא בוצעו שום שינויים מרחיקי לכת ב-600F, למעט שינויי גרפיקה פה ושם ונדנד חדש למנוע בשנת 1992. ב-1998, הקטאנה 600 (כך נקרא בארה"ב וקנדה) הציג מתיחת פנים שהתבטאה בפנס כפול בחזית וצביעה קצת יותר שמחה. ב-2008 האופנוע קיבל מנוע מודרני בנפח 650 סמ"ק מקוררי נוזל, אך מעולם לא הוצע בישראל. אגב, ברוב העולם הסוזוקי RF600 המוזר שהוצג בשנת 1993 נחשב למחליף שלו. ל-RF נקדיש פרק נפרד בעתיד.

הסוזוקי GSX-600F מעולם לא התיימר להיות הקל ביותר, המהיר ביותר או המתנהג ביותר. מה שכן, הוא היה אול-אראונד לא רע. המנוע סיפק דחיפה טובה ויללה ארבעה-צילינדרית מעירה, המתלים והמושב סיפקו נוחות טובה, ובסופו של יום ניתן היה להפיק קצב טוב ממנו – כל עוד הרוכב עמד על המגבלות של האופנוע. הרבה רגש לא התקבל מחלקו הקדמי, ומערכת הבלימה הייתה סבירה ולא יותר מזה. אז מאיפה האופנוע קיבל את הכינוי "600 עף"?

בישראל, שידעה רק את הג'יקסר המקצועי והיקר, החליטו שה-600F יכול להיות אלטרנטיבה זולה לאותו ג'יקסר וציפו שניתן לרדת ישירות מאולם התצוגה לסדום ערד ולרדוף אחר התהילה. אותם רוכבים מצאו את עצמם מתעופפים בלואו-סייד או היי-סייד היישר לשוליים. לא רק זה, אלא גם אפנת ה-600F ללא פיירינג, מזלג עקום ושלדה חבוטה הייתה בשיא באותה התקופה. תחזוקה של מנוע ארבעה בשורה דורשת אנשי מקצוע עם ידע מקצועי וכלי עבודה מיוחדים, והרבה בעלי 600F ויתרו על כך, מה שגרם למנועים חנוקים ולא יציבים, ובסופו של דבר להרבה בלאי. אופנועים אלו קיבלו תיקונים קוסמטיים והמשיכו להתגלגל למתחרע הבא. שלא תבינו לא נכון, לצד אלו היו רוכבים שפויים יותר, ששמרו על שלמותו וכבודו של ה-600F. מגזין מוטו התייחס לעיצוב של האופנוע באחד המבחנים וקרא לו דג בהריון. מצחיק כמה תסיסה וכעס זה גרם לקליקת ה-600F באותה התקופה.

למי שגדל ורכב בישראל בתחילת שנות ה-90, הסוזוקי GSX-600F היה חלק בלתי נפרד מעולם האופנועים. האופנועים המודרניים שבאו בשנים הבאות מהונדה, ימאהה, קוואסאקי וסוזוקי עצמה לא השאירו לו סיכוי. מלכתחילה כל התחרות וההשוואה הלא הוגנת עם ה-GSX-R750 לא השאירו לו סיכוי להיות מה שהוא – אופנוע תיור שהוא גם מהיר, גם חזק, גם נוח וגם זול. אנו מאמינים שבטח יש עוד כמה יחידות ששופצו ומזכירות לבעליהם שהם היו צעירים פעם ב-30 שנים.