נוסטלגיה: סוזוקי TL1000S

הסוזוקי TL1000 היה יציאה מגניבה של סוזוקי, שבמובנים רבים הקדימה את זמנה. הוא הוצג בשנת 1997, עם מנוע וי-טווין מוצלח שנמצא עד היום בדגמים השונים והחדשים של סוזוקי. מצד שני, הוא הפגין התנהגות מפלגת דעות בין מי שרכב עליו בכביש למול רוכבי המסלול.

בשנת 1997 הציגו סוזוקי אופנוע ליטר ספורטיבי שהביא משהו מרענן לזירת הארבעה בשורה הקלאסיים. בניסיון לשמור על בסיס גלגלים קצר חיברו בסוזוקי את הבולם האחורי בצורה שונה מהרגיל והדגישו את ההתנהגות והאופי של הווי-טווין-ספורט המיוחד הזה. מטרתו הייתה להציג תפיסה שונה לעולם הספורט, ולרכוב על גל אליפויות ה-BOTT (ר"ת של Battle of the Twins) הפופלארי לתקופה.

המנוע היה וי-טווין בזוית של 90° בין שני הצילינדרים ובנפח 996 סמ"ק, מקורר נוזל. גל-זיזים עילי כפול עזר לספק 125 כ"ס ב-8,500 סל"ד ומומנט מרשים של 10.6 קג"מ ב-8,000 סל"ד. משקל יבש של כ-190 ק"ג מנע את שם החיבה 'טיל' ל-TL, אבל כל מי שרכב עליו התרשם מהאופי והמומנט של המנוע, לצד כוח מספק. המנוע הזה עוד שמיש וקיים אצל סוזוקי, בדגמי ה-SV1000 ווי-סטרום 1000, כולל החדש עם נפח מוגדל ל-1,037 סמ"ק. בהחלט תעודת כבוד למנוע שיודע להיות אמין, מרגש או יעיל – בהתאם לסט-אפ שלו.

על-מנת לשמור על בסיס גלגלים קצר עד כמה שאפשר, הגו מהנדסי סוזוקי חיבור מעט שונה מהמקובל למתלה האחורי. הבולם והקפיץ הופרדו וחוברו בנפרד דרך ציר סיבובי. התוצאה לא הייתה מוצלחת. על כביש ציבורי, ולא בעומס מלא, ה-TL הפגין התנהגות טובה, זריזה ומלאת רגש. בעומס מלא – ובעיקר על מסלול – הבולם לא החזיק מעמד ונענע את האופנוע. זאת, יחד עם הרגשת חוסר סנכרון עם הבולם הקדמי, גרמה לביקורות רבות על התנהגות ה-TL1000. מהר מאוד יצאו בולמים תחליפיים ל-TL ובסוזוקי עצמם נאלצו להכריז על קריאת שירות להתקנת משכך היגוי. מי שהתחבר ממש לאופנוע הדגיש שהוא אחד האופנועים היותר מלאי תחושה ורגש שיש, אך מנגד, לא מעט קטלו את ההתנהגות שלו. עוד ביקורת אחת כלפיו הייתה העובדה שהוא טוחן שרשראות וצמיגים אחוריים.

בסוזוקי סגרו את פס הייצור של ה-TL1000S לאחר 4 שנים קצרות מדי, וגרמו לכך שהוא מעולם נחשב לאופנוע שומר ערך וקלאסי – ולא בצדק.

והייתה גם גרסה עם פיירינג – TL1000R

שנה לאחר הצגתו של ה-TL1000S הציגוב סוזוקי את דגם ה-R, עם אותו המנוע ותוספת של 10 כ"ס. הגרסה יועדה להגיע ישירות למסלולי המרוצים, והיא הגיעה עם פיירינג מלא, משכך היגוי מקורי (בניגוד לדגמי ה-S הראשונים) ושיפורים במתלה האחורי הלא-מוצלח. בסוזוקי ייעדו אותו להתמודד עם – לא פחות – הדוקאטי 916 האייקוני וממשיכי דרכו, ה-996 וה-998. לא רק זה, בסוזוקי הצהירו שבכוונתם לנצח מרוצי סופרבייק עם מנוע V2. כיוונו קצת גבוה, משום שגם כאן הייתה התלהבות גדולה בנושא המנוע, אבל ביקורת מתמשכת על ההתנהגות – בעיקר בעומס גבוה.

סוזוקי עצרו את פיתוח הדגם בשנת 2004. על המסלול הוא מעולם לא הצליח להתמודד עם הסופרבייקס הקלאסיים, כולל אחיו מהבית, ה-GSX-R1000.

ה-TL1000R מעולם לא הגיע לישראל, בניגוד לדגם ה-S – שנמכר במספר יחידות בישראל וזכה בכך שבכבישי ישראל, בהם לא ניתן לרכוב על הקצה, הוא נתן תחושה נהדרת ושונה מעדר הארבעה בשורה, ובצורה מסוימת בעלי ה-TL אהבו אותו כהתרסה לכל המבקרים. עדיין יש מספר יחידות שמסתובבות, כולל שתיים שנצפו לאחרונה בסניף מודיעין של יבואנית סוזוקי לישראל.