נוסטלגיה: קאג'יבה אלפנט – פיל המדבר

בקאג'יבה רכבו על גל ההצלחות במרוצי פריז-דקאר בתחילת שנות ה-90 והציגו לשוק האזרחי שתי גרסאות מנוע של האלפנט – האדוונצ'ר המרשים. 

שניים מתוך ארבעת הניצחונות של אדי אוריולי במרוץ פריז-דקאר האימתני הושגו על-גבי הקאג'יבה אלפנט. ההישגים בשנת 1990 (ושוב ב-1994) דירבנו את האיטלקים להציג גרסה לשוק האזרחי, הנושאת את שם הפיל. בינואר 1993 הוצג האלפנט 900 עם מנוע שנלקח מהדוקאטי 900SS, שהיה L-טווין בנפח 904 סמ"ק עם גל-זיזים עילי יחיד וארבעה שסתומי דזמודרומיק. המנוע קורר על-ידי אוויר וסיפק 70 כוחות סוס ב-8,500 סל"ד וכ-8 קג"מ ב-5,250 סל"ד. שנה לאחר מכן הוצגה גם גרסת 750 סמ"ק עם המנוע של הדוקאטי 750SS ו-60 כ"ס. קאג'יבה הציגו גרסה עם מערכת הזרקה אלקטרונית (רפליקת לאקי סטרייק) וגם גרסה זולה יותר עם קרבורטור.

המפלץ, על שתי גרסאותיו, שקל 204 ק"ג (185 ק"ג לגרסת ה-750) שהוחזקו על-ידי שלדת צינורות מהמונסטר, מזלג הפוך של מרזוקי בקוטר 45 מ"מ ובולם אחורי של אוהלינס עם כיוונון מלא. חישוק ה-19″ הקדמי הגיע עם דיסק בודד בקוטר 296 מ"מ, והיה דיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ על חישוק ה-17″ האחורי.

תנוחת רכיבה גבוהה וזקופה (גובה מושב של 857 מ"מ), מתלים ארוכי מהלך ומיכל דלק ענק עם 24 ליטר תרמו ליכולות התיור ארוכות המרחק על-גבי האספלט, כאשר אותם הנתונים עזרו לאלפנט להסתדר על שבילים, כל-עוד הרוכב שמר על מומנטום תנועה. המנוע סיפק אמינות טובה בסך הכל למי שטיפל ושמר עליו, אך כל השאר הפגינו חוסר אמינות איטלקית טיפוסית של שנות ה-90, עם תלונות גם על איכות הצבע בגרסאות החומות, שתרמו מצדן לפופולריות של רפליקות הלאקי אקספלורר, שגם נראו הרבה יותר טוב.

בקאג'יבה לא הצליחו להילחם מול הונדה עם האפריקה טווין ומול ימאהה עם הסופר טנרה, וסגרו את פס הייצור בשנת 1999. לארץ הגיעו מספר אקזמפלרים, שחלקם עדיין רועמים על כבישי ושבילי ישראל. לפני כשנתיים הציגו דוקאטי את הדזרט X קונספט, שנועד לשחזר את הימים המפוארים של הקאג'יבה אלפנט 900 ולהכניס את דוקאטי לסגמנט האדוונצ'ר-שטח.

הקאג'יבה אלפנט 900 הפרטית מתוך ערוץ היוטיוב של Harry's Garage: