נוסטלגיה: קאג'יבה מיטו 125 – האופנוע הראשון של רוסי

הקאג'יבה מיטו 125 החליף בתחילת שנות ה-90 את הפרצ'יה כרפליקת הגרנד-פרי-שתי-פעימות-חם-אש-הלוואי-שהיה-לנו-מסלול, וכשחשבנו שכזה בדיוק אנחנו רוצים – הגיעה רפליקת הדוקאטי 916.

אחרי שקאג'יבה משכו את כל תשומת לב העולם יחד עם קמפיין הפרצ'יה C12 והגרסאות הצהובות של ספרינג שנשאו את הרוכבות / דוגמניות והסלוגן "ספרינג. הכי מהיר בעיר" – הם רצו להפריש את הדגם בשיא. בשנת 1990 בקאג'יבה הציגו גרסה חדשה – נייקד למעשה – בזמן הגרנד פרי של מיזאנו. מספר חודשים לאחר מכן הוצגה הגרסה המוגמרת, עם פיירינג מלא, שעוצבה על ידי מאסימו טמבוריני הגדול.

המיטו (מיתוס) יועד להיות רפליקה של הקאג'יבה V589 של רנדי ממולה, שהצטרף לשורותיהם בהצלחה בשנת 1988. מנוע דו-פעימתי עם צילינדר יחיד בנפח 125 סמ"ק, מקורר נוזל, המפיק 31 כוחות סוס ב-10,400 סל"ד ועם חבילה כוללת ששוקלת 120 ק"ג. גיר שבעת ההילוכים של הפרצ'יה עבר גם למיטו, והיה צריך כל אחד מהם כדי לסחוט את כל הביצועים מהכלי. לימים הדגם הפך להיות הנמכר ביותר באיטליה. בשנת 1993 הגיע שדרוג בדמות מזלג הפוך של מרזוקי (קונבנציונאלי בדור הראשון) בקוטר 40 מ"מ ובלמים משודרגים. אבל חכו לשנת 1994.

בשנה זו הוצג המיטו 125 Evolution, שהפך להיות רפליקה אחד לאחד של הדוקאטי 916, וההצלחה המשיכה. דגם ה-EV גם שופר בתחומים כמו לוח שעונים חדש עם קצת יותר פירוט, נוסף משכך היגוי, הקרבורטור גדל ל-35 מ"מ לעומת 28 מ"מ בדגמים הקודמים, ונעשו שיפורי נשימה למנוע. מבחינת מנוע והתנהגות – הוא נשאר זהה. טיל יבשתי שיודע לשנות כיוון ברגע וחי עמוק במעלה הסל"ד. זהו לא כלי לרכוב עליו לעבודה או לסידורים. הוא מיועד רק לכבישים מפותלים או למסלולים צפופים. דורות רבים של רוכבי מרוצים גדלו על היכולות שלו, והמפורסם ביניהם הוא ולנטינו רוסי, שאופנוע המרוצים הראשון שלו היה זה – המיטו 125. אפשר לומר בביטחון שהוא גם אחראי לתשע אליפויות העולם של האיטלקי.

כלי שחי בקצב גבוה, דינו לא לשרוד הרבה. ואכן, מבחינת שרידות, עמידות ואמינות – המיטו לא כיכב. הוא נמכר גם בארץ, וקרוב לוודאי שנשארו עוד מספר יחידות ששוחזרו וננעלו בסלון. עם ירידת קרנם של הדו-פעימתיים והירידה במכירות, קאג'יבה סיימו את הפרק הזה לקראת שנת 2012. בהחלט אחד הדגמים שגורם לנו לרצות לחזור לתחילת שנות ה-90.