צילום: Jeremy Derby
תחשבו על חניון אופנועים בתיכון כלשהו בשנות ה-90, עם בני 16 שמתווכחים מי הצליח לסגור 100 בירידה. במרכז ההמולה חונה לו ק.ט.מ אנדורו כתום ובולט, שנראה ששייך לבן 18 שנשאר כיתה והגיע היישר מקטגורית E2 של מרוץ אנדורו. טוב, לפחות עד שהוא מניע…
כתבנו בטור הזה לא מעט על הקרוסים של שנות ה-80 וה-90, עם גלגלי ה-21″ מלפנים וה-18″ מאחור, שהוציאו הרבה עשן דו-פעימתי ועיצבו לא מעט מהרוכבים של היום. סוזוקי TS ו-RMX, ימאהה DT, הונדה CRM, דרבי סנדה ועוד שמות שחנו להם בתיכונים השונים. כולם היו טובים, אבל במידה אחת מתחת לאופנוע אמיתי. לא משנה מה גודל החישוק, הם נראו קטנים.
ק.ט.מ הגיעו לישראל בשנת 1994, בתקופה שכל אופנוע של החברה היה לא פחות מכלי מרוצים גס ופרוע. בשנת 1996 קיבלו הגרסאות המקצועיות יותר את הצבע הכתום שמייחד את ק.ט.מ ונמצא איתם עד היום. בסוף השנה הזו הצטרף לגרסאות הדו-פעימתיות הגדולות גם אחד קטן, שיש לו רק שתי ספרות לפני ה-EXC הנכסף. הק.ט.מ 50EXC היה עם מנוע סינגל כמובן וקירור נוזל. לא מצאנו את נתון ההספק המדויק, אבל אנו משערים שעמד על סביב 8 כוחות סוס בסל"ד של 5 ספרות. תערובת הדלק והאוויר נעשתה בקרבורטור מסוג דלאורטו, וההתנעה הייתה בעזרת רגלית. המנוע הזה חזר מספר שנים אחר כך לישראל בתוך הבטא RK6.
שיכוך המדרכות והקפיצות נעשה על-ידי מזלג קונבנציונאלי מלפנים וחישוק 21″ עם צמיג במידה 90/90. בחישוק 18″ מאחור היה צמיג במידה של 120/90. גובה המושב עמד על 920 מ"מ גבוהים והמשקל היבש עמד על 87 ק"ג לא קלים. אל תחפשו נתוני ביצועים, אם כי זכור לנו במעורפל שהוא היה גדול וכבד מדי בשביל גביע בביצועי הכביש. הד.נ.א של ק.ט.מ בא לידי ביטוי בשטח, עם מכלולים חזקים ועמידים שלא דוגדגו כל-כך בגלל המנוע החלש.
במבחן מגרש החניה הוא היה המנצח. נראה כמו גדול, היה בצבע הנכון, בגובה הנכון והשונה שבחבורה. מחיר גבוה יותר משל האחרים הגביל את כמות ה-50EXC שנמכרו בישראל, והפסקת ייצורו בשנת 2001 גם לא תרמה.