ה-MV אגוסטה 750S הוא אקזוטיקה איטלקית שיוצרה במשך חמש שנים בשנות ה-70.
נתחיל עם דקת היסטוריה: כחלק מחברת תעופה גדולה יותר שהוקמה עוד בשנת 1923, חברת Meccanica Verghera Agusta נוסדה באיטליה בשנת 1945 בשלהי מלחמת העולם השנייה, שדרשה פתרונות ממונעים זולים. אחד הבנים, דומיניקו אגוסטה, היה רוכב מרוצים נלהב שלקח את התחביב והפך אותו למטרה. בדומה לסיפור של פרארי, כל הרעיון בייצור אופנועים הוא בכדי לממן את הרצון להשתלט על עולם המרוצים ולבנות את האופנוע הטוב ביותר לאליפות הגרנד פרי.
והצליח לו. עד פרישתה של MV אגוסטה בשנת 1976 החברה זכתה ב-270 מרוצים, 38 אליפויות רוכבים – מתוכם 17 רצופות בין השנים 1958 עד 1974 – ו-37 אליפויות יצרן. טובי הרוכבים שירתו את היצרן כדוגמת ג'יאקמו אגוסטיני, פיל ריד, מייק היילווד ועוד רבים וטובים. אם זה לא מספיק, החברה זכתה 34 פעמים ב-TT של האי-מאן.
כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה כדי לתת רקע ל-750S ולכל 583 היחידות שלו שנמכרו בשנים 1970 עד 1975. כיום אנחנו רגילים לפיירינג ולכנפונים, אבל כך נראה אופנוע ספורט בשנות ה-70, כשהוא החליף את גרסת ה-600 הלא מוצלחת שקדמה לו. מנוע הארבעה צילינדרים היה בנפח של 743 סמ"ק וסיפק 72 כוחות סוס ב-7,200 סל"ד. הביצועים הספיקו למהירות מרבית של 200 קמ"ש, שהפכו אותו בזמנו ל-750 המהיר ביותר.
השלדה הדקה, המזלג הקדמי הקונבנציונלי של סריאני (Ceriani), צמד הבולמים האחוריים של מרזוקי, ובלמי התוף מלפנים (שהוחלף לדיסק ב-1974) ומאחור – היו המכלולים של אופנוע ספורט דאז. המשקל היבש עמד על 235 ק"ג. תיבת ההילוכים בת חמש המהירויות תופעלה בצד ימין והפוך מהמקובל – ראשון למעלה וכל השאר למטה, והעבירה את הכוח לגלגל האחורי באמצעות גל הינע. הביצועים וההתנהגות של ה-MV אוגוסטה 750S היו ברמה מעל כולם, אך גם המחיר היה גבוה – פי 3 מההונדה CB750 של אותן השנים.
כאמור, הייצור פסק בשנת 1975 והמשיך בשוק האמריקאי עם ה-750S אמריקה, שגם הגדיל במעט את נפח המנוע וגם העביר את ההילוכים לצד שמאל המקובל.
ה-MV אגוסטה 750S היה אקזוטיקה איטלקית בשנות ה-70 עם הצבע הכל-אדום ומיכל הדלק בכחול-לבן. השבוע קיבלנו תזכורת עם ה-921S קונספט – שלא בא לחדש את המקור אמנם, אלא רק להזכיר שהוא חלק חשוב מההיסטוריה המשפחתית.