נזקי סערה לרוכבי דו-גלגלי – שאלות ותשובות

הסופה 'ברברה' מכה בישראל וגורמת בין היתר לנזקי רכוש. ביממה האחרונה דווח על עצים שפגעו בכלים דו-גלגליים ועל פרטי רכוש שהתעופפו ברוח והסבו נזקים לקטנועים ולאופנועים. מי יפצה את בעלי הדו"ג שניזוקו, היכן מתחילה ונגמרת האחריות של הרשות המקומית, וכיצד יפסוק בית המשפט במקרה של תאונה שאירעה בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים? עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה לדיני ביטוח ותעבורה, משיב על השאלות המהותיות בנושא.

עץ קרס על האופנוע שלי וגרם לו לנזק. את מי אני תובע?

תלוי היכן נשתל העץ. אם מדובר על עץ ששתול בבית מגורים – הכתובת לכך היא בעלי הקרקע ו/או מי שעושה בו שימוש. אם העץ נשתל בבית משותף – ועד הבית הוא הכתובת. עץ שנשתל ומטופל היטב אינו אמור לקרוס גם בעת סערה. במקרה שנגרם נזק, ייאלצו בעלי הקרקע להוכיח שהעץ טופל כנדרש. שונה הדבר אם היה מדובר על סערה כמו הוריקן שעוצמתה משמעותיות גדולה. עם כל הכבוד ל'ברברה', מדובר על מיתוג כסערה ולא על אירוע אקלימי חריג בחורף שאותו לא ניתן לצפות.

למעשה, בשנים האחרונות חל תהליך חזרה בתשובה המוני של רבות מהרשויות המקומיות בישראל, שאילו לא כן, אין הסבר אחר לטענה השכיחה על פיה כל נפילה של עץ ופגיעה ברכב מקורה בכוח עליון.

כך למשל, במקרה שאירע בחודש ינואר 2018, בו שני רכבים רוסקו על-ידי עץ שקרס עליהם. באופן כמעט אוטומטי טענה הרשות כי הפגיעה אירעה בשל כוח עליון, כמובן. אלא שבמהלך חקירת הנתבעת התגלה כי זו לא טרחה לבדוק, גם לא בדיעבד, את סיבת קריסת העץ (למשל בבדיקה אגרונומית / מעבדתית) ואת מצב העץ. כב' הרשם הבכיר אבי כהן מתח ביקורת על היתממותה, וכתב כי התנהלות זו אינה סבירה ומצופה ממנה כרשות מקומית שתבדוק את סיבת קריסתו ולא תפטור את עצמה בהנחת עבודה כללית כזו. ככלל, אף אם אכן מדובר על כוח עליון ועל תופעת טבע חריגה, עדיין הרשות אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה הזו ולפטור את עצמה מאחריות. עץ אינו אמור ליפול סתם כך, גם לא בשל סערה חזקה, אלא אם לא גזמו ותחזקו אותו כראוי

בור נפער בכביש בשל תנאי מזג האוויר, מה שהוביל לנזק לדו-גלגלי. מה הן זכויותיו של בעלי הכלי שניזוק?

תחזוקת הדרכים הציבוריות מתבצעת בכמה שיטות שתכליתן לשפר את בטיחות המשתמשים בדרכים שבתחומי הרשות המקומית ולשמור על רמת השירות שמספקת הרשות לתושביה. השיטות העיקריות הן תחזוקה תקופתית מונעת המתבצעת אחת לכמה שנים למניעת התדרדרות של מצב הדרכים (תחזוקה מונעת), תחזוקה שוטפת של הדרכים המתבצעת במהלך השנה כדי לשמור על הקיים (תחזוקה שוטפת), וטיפול מיידי במפגעים שאירעו בדרכים (תחזוקת שבר). שאלת האחריות ושיעור הרשלנות של הרשות תלויה במספר גורמים, ובכלל זה באופן היווצרות הבור או המפגע. אם מדובר על בור שנפער בכביש בשל תחזוקה מונעת או שוטפת שלא בוצעה כהלכה, לא מן הנמנע שבית המשפט יקבע כי מדובר על התרשלות מצידה של הרשות. ישנם מקרים מובהקים יותר כמו בור שנפער מדי חורף – מקרה אשר מבסס עוד יותר את טענת ההתרשלות של הרשות.

טענה נוספת שאוהבת הרשויות להתגונן מאחוריה היא שהמפגע אינו קיצוני, ועובדה היא שרכבים או הולכי רגל אחרים לא ניזוקו. אלא שבתי המשפט הבהירו לא אחת כי הדבר משול לזאב בעור של כבש, ודווקא מפגע קיצוני עשוי היה להזהיר את התובעת ואת עוברי הדרך מפניו ואילו מפגע לכאורה קטן שאינו בולט למרחק עלול בהחלט לשם מכשול בפני הנהגים והולכי הרגל שאינם צופים את קיומו.

הקטנוע שלי הוצף במים וניזוק. כיצד עלי לפעול?

בעל אופנוע שיש ברשותו ביטוח מקיף זכאי לפנות לחברת הביטוח שמבטחת אותו. אם יוכח שההצפה נגרמה בשל רשלנות של רשות מקומית, הוא יכול להגיש כנגדה תביעה על מלוא סכום הנזק, או לחילופין לממש את זכאותו לתבוע את המבטחת שלו ולאחר מכן להגיש תביעה כנגד הרשות אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לו, כלומר ההשתתפות העצמית אותה שילם לה וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה.

האופנוע שלי נפל כתוצאה מהרוח וניזוק. האם מדובר על אירוע ביטוחי שמכוסה בפוליסת מקיף?

כן. ביטוח מקיף לאופנוע מקנה הגנה ביטוחית מפני מגוון רחב של מקרי נזק, ביניהם שריפה, פגיעת ברק, התפוצצות, התלקחות, התנגשות, התהפכות, תאונה מכל סוג, גניבה ונזק שנגרם תוך כדי ניסיון הגניבה, מעשה זדון, ונזקי טבע כגון שיטפון וסערה.

רכב פגע בי במהלך נסיעה. לטענתו, הוא לא הבחין בי בגלל תנאי ראות לקויים ביותר ולפיכך אינו אשם.

בעלי הרכב יכול לטעון כאוות נפשו, אולם הצדק בצידו של הרוכב. לשון הפסיקה מצפה מבעל רכב להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך, ואם אינו יכול לנהוג בבטחה – עליו לעצור את הרכב בצידי הכביש עד להתבהרות מזג האוויר. למעשה, בתי המשפט קבעו לא פעם שמצופה מכלל המשתמשים בכביש לפעול ביתר זהירות בתנאי מזג אוויר קשים.

האם קיים קשר בין תנאי מזג האוויר לבין היכולת של מכשירי מדידת מהירות לספק תוצאות מדויקות?

התשובה נחלקת לכמה חלקים: ראשית, מכשירי ממל"ז אסורים לשימוש בעת גשם  או שלג – כך על-פי הוראות השימוש של היצרנית. בהוראות ההפעלה של מכשיר הדבורה BEE III לא מצוין שימוש בגשם, אולם פסיקה של בית המשפט קבעה כי אסור למשטרה למדוד מהירות בעזרת דבורה בתנאי גשם או שלג, כך שדו"ח מהירות שניתן בזמן גשם, כשהרוכב יכול להיכוח שהיה גשום, ייפסל בבית המשפט. לעומת אלו, מכשירי הגאטסו (פרויקט א'3), שמוודדים מהירות בעזרת פסים מגנטיים במרווחים קבועים על הכביש – ניתנים לשימוש בכל מזג אוויר – גם בגשם ובשלג.

האם יכולת המדידה של מכשיר הינשוף מושפעת מתנאי מזג האוויר?

בכל הנוגע להשפעת גשם על מסוגלות מדידתו הרי שאין קשר בין השניים, אולם תנאי לחות קיצוניים יכולים בהחלט לעוות את תוצאות בדיקתו. לצורך ביסוס הנחת העבודה כי תוצאת המדידה הושפעה מתנאי לחות, על הנהג להצטייד בחוות דעת מטאורולוגית.

בשל הצפת הכביש לא התאפשר לי להגיע לדיון וניתן פסק דין בהיעדרי. האם אני זכאי להגיש בקשה לביטול הפסיקה?

אם קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבות והדבר ניתן לאימות באמצעות אסמכתאות אשר יצורפו לבקשה, ייתכן שבית המשפט יסכים לבטל את פסק הדין ולתת לנהג אפשרות נוספת לדון בתיקו. בכל מקרה הדבר מצריך כתיבת בקשה מסודרת ומפורטת לבית המשפט, שיבחן את הנושא בהתאם לחריגות תנאי מזג האוויר והאופן בו הוא השפיע על התנועה בכביש.

רכבו בזהירות, בהתאם לחוק ובעיקר בהתאם לתנאי הדרך, הגדילו מרווחי בטיחות וחזרו הביתה בשלום.