תנועת נשים על אופנועים ברצועת עזה נאסרה על-ידי משטרת התנועה המקומית. כך פורסם בשבועות האחרונים באתרי חדשות פלסטיניים. משטרת התנועה העזתית טוענת שהסיבה הרשמית לאיסור – שכולל אגב לא רק רכיבה של נשים אלא גם הרכבה של נשים על אופנועים – היא אחות בית-חולים שמצאה את מותה בתאונת אופנוע לפני שבועות אחדים. בהמשך אמר דובר משטרת התנועה העזתית כי אישה שתיתפס ברכיבה על אופנוע תישא באחריות החוקית וכי היא תורד מהכלי.
הטענה הזו תמוהה, בעיקר משום שמרבית הנפגעים בתאונות דרכים ברצועת עזה – במכוניות ועל אופנועים – הם גברים, ויש גם לא מעט ילדים. אנחנו תוהים אם לא עומד משהו אחר, גדול יותר מדאגה לשלומן של הנשים העזתיות, מאחורי ההחלטה.
אופנועים בעזה משמשים ככלי תחבורה פשוט וזול – לא רק לאנשי השלטון המקומי אלא גם ובעיקר לפשוטי העם, והאיסור על רכיבת נשים על דו-גלגלי מגביל את התנועה דווקא לאנשים הפשוטים והעניים יותר. חלק נכבד מהכלים הדו-גלגליים הם אופנועים סיניים פשוטים ואף נחותים, שכאמור משמשים ככלי התניידות בסיסי.
ברשתות החברתיות הפלסטיניות התקיימו לא מעט דיונים סביב הנושא בתקופה האחרונה, מאז פורסמה ההחלטה. המצודדים בהחלטה טוענים כי יש צורך לדאוג לשלומן של נשות עזה ולבטיחותן, וכן לשפר את הבטיחות בדרכים. מאידך, המתנגדים להחלטה טוענים שלפני שבאים לטפל בבעיה שולית, ראוי קודם לטפל בבעיות מרכזיות יותר כמו תאונות דרכים של גברים עזתיים, ובטיחות בדרכים כמו שיפור תשתיות והקפדה על רכיבה ונהיגה עם רישיון נהיגה ועם ציוד בטיחות לאופנוע כמו קסדה. בנוסף, טוענים המתנגדים כי זהו לא החוק הראשון המפלה בין גברים לנשים, וכי מה שעומד מאחוריו הוא לא דאגה לשלומן של הנשים אלא הקפדה על חוקי דת פונדמנטליסטיים. מעניין בעזה.
תודה למערכת עולם הרכב של ערוץ הספורט על העזרה בהכנת הידיעה.
באמת רק הצרות של עזה מעניינות אותי…