ענפים בעולם: שיאי מהירות

מה זה?

שיא המהירות לאופנוע הוא המהירות היבשתית הגבוהה ביותר המתועדת. המהירות נמדדת על פני שני יעפים בכיוונים מנוגדים, במסלול שטוח ומוגדר, ומחשבת את הממוצע ביניהם.

שיאי מהירות מתועדים החלו בתחילת המאה ה-20. כבר ב-1903 השיג גלן קרטיס האמריקאי מהירות של 103 קמ"ש על גבי אופנוע עם מנוע בתצורת וי-טווין. ארבע שנים לאחר מכן, עם מנוע V8, הוא כבר גירד 220 קמ"ש.

ב-1920 תחום זה התבסס ונכנס לתוך פורטפוליו המרוצים של ה-FIM, עם תחרויות מסודרות, אבל עברו 10 שנים נוספות עד שנשבר שיאו קרטיס.

עד לתחילת מלחמת העולם השנייה השיאים נשברו בהתמדה. ב-1937 נקבע השיא על-ידי ב.מ.וו, עם מהירות ממוצעת שנקבעה על 279.51 קמ"ש. השיא הזה החזיק 11 שנים.

תקופת החימוש החלה בשנות ה-60, שם שיאי המהירות החלו לעלות ולעלות. נקודת ייחוס הגיעה 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1990, עם הארלי-דיווידסון שקבעו מהירות של 518.45 קמ"ש! מהירות מטורפת שהחזיקה מעמד בפסגה 16 שנים. ב-2006 אופנוע מבוסס על מנוע סוזוקי היאבוסה קבע 551.7 קמ"ש, ב-2010 כבר נחצה גבול ה 600 קמ"ש (605.697 למען הדיוק), וב-2013 עמד השיא על 634.217 קמ"ש, אך מהירות זו נקבעה רק בכיוון אחד כך שהשיא של 2010 עדיין עומד בעינו. נציין שקיימות קטגוריות רבות, כולל לאופנועים בייצור סדרתי.

מפלצת 

השיא המוזכר נקבע על ידי קבוצת ACK Attack עם ספק אופנוע ספק טיל קרקע, מונע על-ידי שני מנועי סוזוקי היאבוסה ומגדש טורבו אחד, המספקים כ-1,000 כ"ס. בסיס הגלגלים של האופנוע הוא 3.7 מטרים, אורכו הוא 6.2 מטר וגובהו 810 מ"מ בלבד. משקל הטיל הזה הוא 733 ק"ג יבשים ו-910 ק"ג מלא כולל רוכב.

צפו בסרטון שבירת השיא:

מסלול

משנות ה-50 המסלול העיקרי הוא אגם המלח בבונוויל, יוטה, שבארה"ב. אורכו של המסלול (לכל כיוון) הוא 14 ק"מ, והוא שטוח לחלוטין. למעשה, התקנות מגדירות מסלול כתקני במידה ושינויי הגובה נמדדים בפחות מ-1%.

אוסטרליה

בשבוע שעבר נערכה אליפות העולם של ה-FIM בפעם הראשונה באוסטרליה. האירוע התקיים במשך שלושה ימים, ונקודת השיא הייתה קביעת שיא מהירות לרוכב עיוור. רגע, מה? כן, רוכב עיוור! אוסטרלי בשם בן פלטן (על הקוואסאקי ZX10R הירוק) שחצה את קו ה-251 קמ"ש על גבי קוואסאקי ZX10R. הוא נעזר ברוכב נוסף, שרכב בסמוך אליו והנחה אותו בקשר לגבי הכיוון הנכון. ראו עוד עליו באתר שלו.

עוד ידיעה מהאירוע באוסטרליה, שפורסמה בהרחבה במדיות השונות, הייתה התאונה הספקטקולרית של ולרי תומסון – רוכבת אמריקאית שאיבדה שליטה במהירות של 553.1 קמ"ש. שברי האופנוע התפזרו על פני שני קילומטרים, אך דווח שהרוכבת יצאה בפציעות קלות בלבד.