מה זה?
בהשקה העולמית של הק.ט.מ דיוק 790, בה השתתף עורך פול גז, אביעד אברהמי, העיתונאים בחנו את האופנוע גם במסלול ג'ימקאנה צפוף. למי ששאל, מדובר על מסלול מלאכותי, מסומן בקונוסים, שמשורטט במגרש חניה רחב. התחרות היא נגד השעון, כלומר המנצח הוא זה שסיים בזמן המהיר ביותר. המסלול מכיל מכשולים שונים שיוצרים שינויי כיוון חדים ובוחנים את יכולתו של הרוכב להתמודד איתם במהירויות נמוכות. הרוכב צריך להימנע מזמן עונשין שיכול להתווסף כתוצאה מנגיעה בקונוס, הורדת רגל או יציאה מהקווים המוגדרים.
תחום תחרויות זה התפתח ביפן לפני כיובל, ומצא את דרכו למועדונים מסודרים ברחבי העולם. מה שמושך בתחום הוא העממיות שלו. האופנועים נדרשים להיות עם רישוי כביש, כל אופנוע יכול להשתתף, ובגדול אין כל כך יתרון לאופנוע גדול, חזק ויקר. אם כבר אז להפך. רוכב טוב על דו-שימושי פשוט יכול לקבוע זמנים מהירים יותר לעומת אחד על אופנוע סופרספורט אקזוטי. אין צורך בשטח מיוחד. קחו מגרש חניה, סמנו איכשהו, ותנו בגז.
המסלול מורכב מפניות שונות – °90, °180 ואף °360, שמיניות, שיקיינים, סלאלומים ונקודות בהן הרוכב נדרש להגיע לעצירה מלאה ללא הורדת רגל ולהאיץ בחזרה.
כל אחד יכול?
בגדול כן. אבל לא לחינם מסלולים דומים נפוצים בקורסים של רכיבה מתקדמת. הרוכב נדרש ליכולת שליטה גבוהה באופנוע, שבאה לידי ביטוי במהירויות של הילוך ראשון ושני, ויש חשיבות גבוהה לאיזון ולשיווי משקל, לשליטה במצערת ובמצמד, לשימוש נכון בשני הבלמים, לשחרור הגוף ולשימוש נכון במבט, שצריך כבר להתמקד במכשול הבא והבא אחריו. זה אולי קל למדי בזמן הוצאת רישיון נהיגה, אבל כשאתה מנסה לזכות במדליה השכונתית הריכוז הנדרש לכך מעייף כמו ביום רכיבה על מסלול. הסתכלו על האינטנסיביות של הרוכב בסרטון המצורף ותבינו.
משחק הצבעים
בתחרויות ג'ימקאנה לצבעי הקונוסים יש משמעות:
- אדום – פנייה ימינה
- כחול – פנייה שמאלה
- אדום עם פס צהוב – פנייה ימנית גדולה יותר מ-°270
- כחול עם פס צהוב – פנייה שמאלית גדולה יותר מ-°270
- צהובים מקבילים – לרכוב ביניהם
- צהובים מקבילים עם פס לבן ביניהם – הגלגל הקדמי חייב לגעת בפס
בישראל
הענף היה נפוץ אצלנו בעיקר בתחילת שנות ה-90, גם בתצורה של אספלט וגם בשטח עם מכשולים בסיסיים (אבי אבות האנדורוקרוס, אם תרצו), אך משום מה לא התפתח מאז ונעלם לגמרי. לדעתנו זה בהחלט תחום שיכול לייצר אדרנלין לרוכב עם האופנוע היומיומי שלו, בלי הטרחה של רישוי אפור, רישיון מרוצים וכו'.
עיינו באתר העמותה האמריקאית לג'ימקאנה או מקביליהם באנגליה, ותבינו כמה קל וכמה כיף לייצר תחום תחרויות נוסף בישראל.
יפה, קורא ונהנה מסדרת הכתבות על ענפי הספורט בעולם.