FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
היום זה כבר ברור למדי – בעוד כעשור או אולי קצת יותר כולנו כבר נרכוב על אופנועים חשמליים. אבל מה הבעיה שמונעת מהטכנולוגיה הזו לזלוג בצורה מסיבית אל הכביש כבר עכשיו? ובכן, התשובה היא כמובן טווח הרכיבה המוגבל בין טעינה לטעינה.
כעת נראה שמסתמנת פריצת דרך טכנולוגית גם בתחום הזה: סוללה עם טכנולוגיה חדשה שמאפשרת טווח רכיבה של עד 600 ק"מ למחזור טעינה. האם זאת הסוללה שחיכינו לה?
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת ווטרלו שבקנדה יכול להוביל לפיתוח של סוללות חדשות שמשלשות את טווח הרכיבה בכלים חשמליים. המחקר מצא כי שינוי החומר באלקטרודות השליליות מגביר את קיבול הסוללה פי 3. סוללה שכזו תאפשר למשל לזירו S טווח מציאותי של כמעט 600 ק"מ בין טעינה לטעינה.
למרות השיפור המשמעותי, החוקרים טוענים כי השינוי הוא פשוט יחסית. הסוללות החדשות משתמשות באלקטרודות ליתיום שהן מאוד נדיפות ועלולות לגרום לשריפת הסוללה. הנדיפות הגבוהה נגרמת בין היתר בשל הרגישות הגבוהה לקורוזיה, אך החוקרים טוענים שגם לזה מצאו פתרון – הוספת גופרית וזרחן לנוזל האלקטרוני של הסוללה.
אנחנו רק יכולים לקוות שהמחקר הזה יוביל לפיתוח חדש של סוללות לאופנועים חשמליים, אשר יגדיל משמעותית את טווח הרכיבה שלהם, מה שכאמור יפתור את הבעיה המהותית ביותר של כלים חשמליים נכון להיום ויהפוך אותם לשימושיים הרבה יותר ולמגוון צרכים. נמשיך לעדכן.
הבעיה היותר גדולה היא שאין תשתית ציבורית להטענה. גם לאופנועי בנזין אין טווח של 600 ק"מ אבל יש תחנות תדלוק. זה מה שקשה יותר על התפתחות השוק החשמלי בארץ
בהנחה שאתה רוכב ממוצע, מתי נסעת יותר מ150 ק"מ ביום באופן יומיומי?
לסוללות החשמליות יש בעיות, בעיות, ורק עוד בעיות:
מה שעובד היום עבור צרכנים אלקטרוניים דלי הספק(וזרם), לא עובד עבור צרכנים עתירי הספק כגון מנועים חשמליים!
1. הטווח – דווקא זאת נראית כרגע הבעיה הקטנה ביותר.
2. זמן הטענה – נכון להיום נמדד בשעות. הפתרון המוצע נכון להיום הוא תחנות להחלפת סוללות. אחד תמורת אחד(דורש מנגנון פרוק מהיר, גם זאת לא הבעיה). הפתרון הנ"ל חלקי בלבד כי הוא לא יעיל בעבור כמות גדולה של משתמשים. הרי בסוף גם הסוללה הריקה שחזרה לתחנה צריכה חמש שעות הטענה, ובחמש שעות חולפים בתחנת ה"דלק" אלפי משתמשים, קיצר, לא פתרון ראלי. אם לסכם:
זמן הטענה ארוך זאת בעיה לא פתורה.
3. מחיר יקר של הכלים(ושל הסוללות) לא פרופרוציונאלי בעליל. לא ברור לי מי הטמבל שקונה היום אופנוע ב 30,000ש"ח, אופנוע המוגבל ל 100 ק"מ, ואז הוא מושבת לשעות רבות של הטענה חוזרת.
4. הסוללות, בניגוד לפרסומים, הם מזהמות בטרוף. הסוללות עצמם עשויות מחומרים בלתי מתכלים, רעילים מאוד, גם בלתי ניתנים למחזור. אורך חיי סוללה חשמלית כ – 500 מחזורי טעינה ואחר כך היא הולכת לפח הזבל, ויוצרת שם זיהום אדיר. כרגע גם הבעיה הזאת בלתי פתורה.
המכוניות האיברידיות זה סתם גימיק, לא ירוק ולא נעלים.
יש פתרון, הוא כבר ממש וותיק: הפעלת מנועי בעירה פנימית בגז.
ההסבה לא ממש מסובכת, אבל התאגידים עדיין לא מוותרים על רווחי העתק שיש להם מהטכנולוגיה הישנה והמזהמת.
1. יש לי אופנוע זירו SR שנרכש יד 2 ב70,000 ש"ח ואני לא טמבל.
2. רוב מוחלט של האופנוענים לא עובר את ה130 ק"מ ביום.
3. כמעט כל רוכב צריך לישון 8 שעות ביממה.-זמן טעינה רגילה לאופנוע חשמלי גדול. אם נשאר 20% מקיבולת הסוללה.
4. רוב משקי הבית שיש בהם דו גלגלי מחזיקים גם רכב.
5. עלות האחזקה של אופנוע חשמלי היא אפסית ביחס לעלויות אופנוע בנזין.
אז במקרה של נסיעה ארוכה במיוחד -מקרים לא נפוצים- לוקחים את הרכב מהאשה או משכירים רכב באופן חד פעמי.
יותר כלכלי מלהחזיק אופנוע כבד רק כדי ש"אם יבוא לי דודא לרכוב לאילת אז אני לא מוגבל". חשיבה בוגרת נחוצה כאן.
שאלתי לקוח שלי, שמייבא מלגזות חשמליות ודיזל, מה יותר כלכלי להחזיק, או, על איזה סוג מלגזה הוא מרויח יותר?
התשובה ההחלטית שלו היתה שיותר כלכלי ללקוח להחזיק מלגזה חשמלית ויותר רווחי בשביל ביבואן למכור את הדיזל. באופן משמעותי.