ימים ספורים אחרי הדיווח השני על הקימקו דאונטאון 350i שנמצא אצלנו במבחן ארוך טווח אירע מקרה לא נעים – הח"מ נפצע ברגלו והושבת מכל פעילות, כולל רכיבה. כך נותר הדאונטאון מיותם, עומד בחניה שליד הבית וממתין לחזור ולצבור קילומטרים.
אחרי החזרה לרכיבה המשכנו לצבור קילומטרים ואפילו הגברנו את הקצב, כך שבארבעת החודשים האחרונים צברנו יותר מ-5,000 ק"מ, כולל רכיבות ארוכות, ובהרכבה.
כמעט יפני
אחרי שדיברנו על הנוחות והיעילות של הדאונטאון, זה הזמן לדבר על איכות המכלולים, ההרכבה והגימור. הדאונטאון מסמל עבורנו את ההתקדמות האדירה שעשו היצרניות הטייוואניות בעשור האחרון בתחומים הללו.
מבחינת איכות מכלולי הינע, כמו מנוע ווריאטור, וגם שלדה ומכלולי שלדה כמו בולמים ובלמים – הדאונטאון עומד בשורה אחת עם הקטנועים היפנים או האירופאים שנמכרים כאן. יחידת ההנעה מצוינת – חלקה, חזקה ונעימה לשימוש, תצרוכת הדלק נמוכה, ובאופן כללי היא מאוד יעילה.
גם השלדה ומכלוליה ברמה גבוהה, והם מאפשרים שילוב של נוחות עם ביצועים דינמיים טובים יחסית. הבלמים, שכבר עברו ממזמן את פרק ההרצה, טובים וחזקים, ומערכת ה-ABS מצוינת – אם כי נכנסת לפעולה מעט מוקדם מדי בגלגל האחורי, במיוחד על כבישים עירוניים חלקים. לדעתנו, אגב, מערכת ABS היא חובה בקטנועי מנהלים שכאלו.
הבולמים בסך הכל טובים, וכמו שכבר כתבנו – הם עברו ריכוך משמעותי מהדגם הקודם – הדאונטאון 300, שהיה קשיח וספורטיבי הרבה יותר. לנוחות וספיגה זה מצוין, וסביר להניח שזה מה שרוב רוכשי הקטנועים מחפשים. לרכיבה ספורטיבית – פחות, מכיוון שהוא יותר נוטה להתנדנד על המתלים. בקרוב נטפל גם בנושא הזה. יש לנו תכנית מסודרת, אולם היא התעכבה בגלל הפציעה.
גם איכות החומרים, ההרכבה והגימור השתפרו משמעותית בעשור האחרון, אבל כאן יש לטייוואנים עוד דרך לעבור, וזה בא לידי ביטוי גם בדאונטאון. הפלסטיקה בסך הכל איכותית, אבל יש נפילות קטנות ומעצבנות. זוכרים שבדיווח הקודם סיפרנו לכם על הדלת של תא הכפפות השמאלי שנוטה להיפתח בנסיעה כשמכניסים לתוכה טלפון סלולרי? אז התופעה הלכה והחמירה עד כדי שבכל נסיעה היא נפתחת בכל עלייה על מהמורה או רכיבה של יותר מ-120 קמ"ש, מהרוח, גם אם אין בתוכה טלפון סלולרי. בטיפול 10,000 ק"מ הוחלף הקפיץ הקטן שמחזיק את הנועל במקום, והבעיה נפתרה לחלוטין.
עוד עניין הוא גומיית העצר שמונעת מרגלית האמצע לגעת בבלוק המנוע. זו התבלתה עם הזמן, וקצת לקראת 10,000 ק"מ הרגלית החלה להשמיע רעשים מעצבנים. גם הגומייה הזו הוחלפה (2 דקות עבודה), ומאז חזר השקט. שתי הבעיות האלו הן קטנות וחסרות משמעות, אולם הם מצביעות על הדרך הלא ארוכה שנשארה לטייוואנים כדי ליישר קו עם חזית הקטנועים היפנים והאירופאים, ועדיין לדעתנו מדובר בקטנוע טוב ואיכותי, למרות הבעיות הקטנות.
נחזור לרגע לעניין הנוחות של הדאונטאון ונספר שבתקופה האחרונה יצא לנו לרכב הרבה בהרכבה. המורכבת מדווחת על איכות חיים גבוהה מאחור – המושב רחב, נוח ותומך ויש מקום לרגליים, כך שמבחינתה אפשר לרכב ולרכב. אימצנו.
טיפול 10,000 ק"מ
הפעם לא איחרנו לטיפול והגענו ב-10,060 ק"מ – הכי מדויק שאנחנו יכולים. אבל גם הפעם לא תיאמנו טיפול מראש ופשוט הגענו בשעת בוקר למוסך המרכזי של עופר-אבניר. הבוחן קיבל את פנינו בסבר פנים יפות והקטנוע נכנס לטיפול 10,000 ק"מ – טיפול 'גדול' ראשון, כשב-20,000 הטיפול מעט מקיף יותר.
הטיפול כולל החלפת שמן מנוע (5W40 סינתטי מלא – 1.3 ל', 110 ש"ח) ומסנן שמן (65 ש"ח), שמן גיר (12 ש"ח), מסנן אוויר (88 ש"ח), פלאג (62 ש"ח), משולשים ומשקולות בווריאטור (64 ו-116 ש"ח בהתאמה), וסדרת בדיקות כללית לקטנוע. רצועת וריאטור נבדקה והיא תוחלף ב-20,000 ק"מ. זמן העבודה לפי שעתון יצרן – 1.9 שעות שהם 368 ש"ח. על הכל תוסיפו מע"מ ותקבלו 1,060 ש"ח – בהתאם למחירון הטיפולים של קימקו.
מבחינת בלאי, המצב טוב מאוד. בצמיג האחורי המקורי של KENDA יש עוד כ-40% של 'בשר' על המדרס, והצמיג הקדמי נראה עדיין כמעט חדש. רפידות הבלמים גם הן כמעט חדשות, וזאת בעיקר בשל אופי הרכיבה שלנו, הכולל בעיקר נסיעות בינעירוניות.
לאחור הטיפול המנוע נשטף, ובשורה התחתונה הטיפול היה מהיר והשירות היה טוב. שום דבר יוצא דופן.
יאללה פנצ'ר
כמה ימים אחרי הטיפול חוויתי פנצ'ר בצמיג האחורי בגלל מסמר קטן שנכנס לצמיג, נתקע בו וגרם לבריחה איטית של אוויר. אני חייב להפסיק לרכב בשוליים. מילאתי אוויר ונסעתי למוסך, אולם המוסך של עופר-אבניר היה סגור (בימי שלישי אחה"צ בחודשים יולי ואוגוסט סוגרים את המוסך ב-13:00) אז פניתי לפנצ'ריה. התלבטתי עם הצמיגאי אם להחליף את הצמיג או למשוך איתו עוד כמה קילומטרים, ובסוף הוחלט על תיקון בפטרייה עד להחלפת צמיגים. מחיר התיקון, כולל איזון לגלגל אחרי ההרכבה – 200 ש"ח כולל מע"מ. לא זול, אבל מדובר בשעה שלמה של עבודה כך שביחס לזמן העבודה המחיר בהחלט סביר.
מה הלאה?
התכנון היה לסיים את המבחן אחרי 6 חודשים, אולם בשל הפציעה שהשביתה את הרכיבה אנחנו ממשיכים את המבחן עוד קצת זמן, וזאת משום שיש לנו חשבון פתוח איתו – לבדוק כיצד ניתן לשפר את ההתנהגות הספורטיבית שלו בעזרת כמה אמצעים פשוטים יחסית. נכון, רוב הרוכבים לא יצטרכו ולא ירצו לוותר על הנוחות בשביל עוד קצת יכולות ספורטיביות, אבל אנחנו זוכרים את הדאונטאון 300 וההתנהגות שלו, ורוצים כזו. חוץ מזה, נעדכן על השינויים בדיווח הבא, ואז גם ניתן סיכום כללי שיסיים את המבחן.
סטטיסטיקה – 3 חודשים ראשונים
- 10,500 ק"מ
- 390 ליטר דלק
- 37 תדלוקים
- 10.5 ל' בכל תדלוק בממוצע
- כ-290 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
- 26.9 ק"מ/ל' בממוצע
כמה כסף עד עכשיו?
- דלק – 2,250 ש"ח
- טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח
- טיפול 5,000 ק"מ – 653 ש"ח
- טיפול 10,000 ק"מ – 1,060 ש"ח
מה אהבנו?
- נוחות ותנוחת רכיבה
- מושב
- מנוע חלק ונעים
- וריאטור מצוין
- מתלים סופגים
- תצרוכת דלק
- נפח מתחת למושב
- גימור ואיכות כללית
מה פחות אהבנו?
- קשה להכניס 2 קסדות שלמות מתחת למושב
- מיגון רוח לא מושלם
- ירכתיים רחבים
- חסרה לנו יכולת ספורטיבית, אבל אנחנו על זה!