דף הבית / גריד / רויאל אנפילד קונטיננטל GT במבחן דרכים – מסע בזמן
image056

רויאל אנפילד קונטיננטל GT במבחן דרכים – מסע בזמן

זה לא רטרו, זה הדבר האמיתי; אם סטייל רומנטיקה או ייחודיות חשובים לכם יותר משימושיות או ביצועים - הקונטיננטל GT מחפש אתכם

צילום: אסף רחמים

פסים על מעבר חצייה

אם אתם רוכבים עכשיו על ג'וימקס לבן או משהו דומה, כזה שגם אתם לא מצליחים לזהות ביציאה מיד אליהו – תמכרו אותו. אם גם לכם נמאס לעמוד ברמזור עם קטנוע זהה לזה שמימינכם וגם לזה שמשמאלכם, וכולכם נראים דומים כמו פסי מעבר החצייה מתחתיכם, יש לנו פתרון שיהפוך אתכם לייחודים. ייחודיות במחיר של קטנוע 400 סמ"ק.

עוד לא מכרתם? אנחנו מקווים שעד סוף הטקסט יהיו לכם מספיק סיבות לעשות את זה.

רויאל אנפילד קונטיננטל GT
רויאל אנפילד קונטיננטל GT

אם רטרו זה הקטע שלכם, אז אנפילד הוא ממש לא בשבילכם. כאן לא מדובר ברטרו מפונק דמוי W800 או R nine T. כאן מדובר על הדבר האמיתי. אופנוע חדש בן 50 שנה. מודל 1964 שנת ייצור 2015. האנפילד הוא לא רק פוזה, אלא הארד-קור למכורים. אנפילד מייצרת בראש ובראשונה עבור הקהל ההודי המקומי – חקלאים, בעלי מלאכה זעירה המשתכרים כ-5$ ליום וזקוקים לתחבורה בסיסית. בסיסית במונחים של העולם השלישי ולא של סטודנט באוניברסיטת ת"א. כאן זה מועדון הקיטקט של עולם הרטרו. האם אתם מסוגלים לזה?

הכתר המלכותי

הסיפור של אנפילד מתחיל באנגליה בימים בהם בריטניה הייתה 'האימפריה בה השמש לא שוקעת לעולם'. אנפילד התחילה כיצרנית נשק ב-1812, משם עברה לייצר אופניים, ובהמשך הייתה לאחת מראשונות יצרניות האופנועים בעולם. ב-1901 הציגה את האופנוע הראשון מתוצרתה. אגב, התואר המלכותי הצמוד לשמה הוא תואר רשמי שהתקבל מהכתר הבריטי.

בשנת 1955 זוכה חברת רויאל אנפילד במכרז של הממשלה ההודית לספק אופנועים לכוחות המזוינים. תנאי במכרז היה שהאופנוע יורכב בהודו, ולכן האופנועים המפורקים נשלחים להודו, שם הם מורכבים. במהלך העשור שלאחר מכן נמכרים גם קווי הייצור עד כי ההודים יכולים לייצר את האופנוע בעצמם.

במקביל, רויאל אנפילד הבריטית, כמו כל תעשיית האופנועים הבריטית, צועדת לעבר האבדון. המשבר בתעשיות המסורתיות בבריטניה, יחסי עבודה בלתי אפשריים והתחרות עם יפן, כל אלו שולחים את רויאל אנפילד אל סופה, ובשנת 1970 סוגר היצרן את שעריו. בינתיים בהודו ממשיכים לייצר את האופנוע על בסיס המנוע והטכנולוגיה הישנה. לשוק ההודי הזקוק לתחבורה זולה, בסיסית ואמינה, כזו שניתן לתחזק גם בכפר ההררי בצפון המרוחק, אין כל סיבה לעדכן או לשנות את המתכון הבסיסי. כל שינוי רק ייקר את המוצר, יפגע באמינות וייצור מורכבות נוספת. ככל שחולפות השנים המוצר המקורי מתאים יותר ויותר לשוק המקומי.

לא רטרו, הדבר האמיתי
לא רטרו, הדבר האמיתי

בשנת 1985, בטוויסט שרק ההיסטוריה יכולה להמציא, מתחילה היצרנית ההודית לייצא את האופנועים לבריטניה. סוג של סגירת מעגל. לשם כך נדרשות מספר התאמת לרגולציה האירופאית, וכן שינויים המאפשרים שיווק גם לשאר העולם ובעיקר לארה"ב. כמובן שהאופנועים המיועדים לייצוא יקרים בהרבה מהתוצרת המקומית. ב-1995 נרכשות גם הזכויות לשימוש בשם המקורי, על מנת לחזק את השיווק בשווקי הייצוא. השם המלכותי 'רויאל אנפילד' חוזר לעטר את מיכל הדלק.

דם ענבים

הקונטיננטל המקורי הוצג לפני 50 שנה. הנוכחי הוא ניסיון להציע קפה רייסר ספורטיבי המשחזר את תהילת העבר, או בעצם מציע לכם את העבר עצמו.

רויאל אנפילד מתגאה במרכיבים המודרניים של הקונטיננטל GT. המנוע, שהוגדל מ-500 ל-535 סמ"ק, הוא האנפילד החזק ביותר בייצור (נקודה שעוד נחזור אליה). במקום השלדה הסטנדרטית של הבולט תקבלו כאן שלדה ספורטיבית של הריס (אם השם הריס אומר לכם משהו כנראה שנולדתם לפני 1970, ואם נולדתם אחרי אתם בטח יודעים לשאול את גוגל), דיסק קדמי יחיד עם קליפר כפול בוכנות! (הגאווה במקור) של ברמבו, ובולמים אחוריים בעלי שיכוך מתכוונן של פאיולי. אני יכול לחשוב על כמה יצרנים אירופאים שהיו מתגאים ברשימה הזו, אי-שם בשנות השבעים. בימינו התוצאה היא קפה רייסר אותנטי, מהסוג שהיו בונים בבריטניה אי-שם בשנות השישים.

1964 ב-2015
1964 ב-2015

כאן ועכשיו

על המדרכה ברח' המסגר הקונטי נראה נפלא. כל כך רטרו, עד שלרגע אפשר לשכוח שמדובר בדבר האמיתי. הצילינדר האנך לבלוק משחזר את ימי הסינגלים הבריטיים, מיכל פח אמיתי מעל המנוע, פנס עגול עם צמד שעוני מהירות וסל"ד, שניהם מכאניים, אגזוז כרום נמוך וארוך וידיות כידון המשוכות לאחור. רק הצהוב הבוהק בו צבועים הבולמים האחוריים הוא הרמז היחיד שהשנה היא 2015. כיסוי מושב אחורי משלים את מראה הרייסר ואפשר לצאת לדרך.

בעולם בו אופנועים נעים על חשמל, הקונטי הוא מאובן פרה-היסטורי חי. היציאה לדרך מידית. לא תבזבזו זמן על התאמת מצבי מצערת, אין הספק שצריך לבחור, לא כוונון של בקרת החלקה, על אלקטרוניקה במתלים אין מה לדבר, ואין חשש לווילי לא רצוני גם ללא מערכת בקרת זינוק. כן יש מתנע חשמלי, לצד רגלית התנעה לגיבוי.

לחיצה על המתנע שולחת את הבוכנה היחידה לדרכה הארוכה. ארוכה מאוד. מהלך הבוכנה של המנוע בן 535 הסמ"ק זהה למהלך הבוכנה של מנוע ה-800 של הסוזוקי ביג, הסינגל הגדול שיוצר אי-פעם. בסל"ד סרק נדמה שהאופנוע עומד להיכבות, אבל הבוכנה שרק יצאה לדרכה מפגינה נחישות מרשימה. היא עושה את דרכה מטה בסבלנות, ומשם תחזור, תעלה למעלה, ושוב תרד עד שתעלה שוב אל הניצוץ שיפיח רוח חיים בתערובת. אם אתם רגילים לאופנוע מודרני, סביר שתישברו קודם ותוסיפו גז אינסטינקטיבי למנוע מהמנוע להיכבות.

לוקח ת'זמן, כמו בהודו
לוקח ת'זמן, כמו בהודו

ישיבה על האופנוע מבהירה מיד שני דברים. השני נוכח מאוד, מטריד ואפילו מציק, אבל נתחיל בראשון. האופנוע קטן ונמוך, הרגליים מוצאות את הרצפה בקלות יתרה, ויחד עם המשקל הקליל האופנוע יהיה בן לוויה נאמן לרוכבים מתחילים או לרוכבות מתחילות. תנוחת הישיבה לקוחה מעידן אחר. הרגליות ממוקמות תחת המושב, אך מראש ההיגוי המרוחק נמתח כידון משוך אחורה בחדות, כך שפשוט תצטרכו להישען על המיכל.

הדבר השני הוא נוכחות המנוע. אי אפשר להתעלם ממנו. האגזוז היחיד משמיע צליל צרוד נעים לאוזן. גם בעמידה במקום האופנוע משדר ויברציה קלה המזכירה את קיומו, תדר העובר דרך הרגליות, הידיות ואפילו המושב, מרעיד קלות את גופכם.

מסע בזמן

הקלישאה החבוטה 'מסע בזמן' מקבלת כאן משמעות אחרת, מילולית ממש. כל נסיעה תדרוש מכם זמן. אם תלחצו חזק, האופנוע יתאמץ ויצליח להביא את המחוג ל-140 קמ"ש. האופנוע כן – אתם לא. בסל"ד גבוה האופנוע הזה ישקשק את עצמותיכם, הרעידות יטפסו דרך הרגליות עד לבית החזה ויהפכו את ריאותיכם לתיבת תהודה, מהידיות יטפסו ויברציות שיעשו מהצוואר שלכם מטולטלת, והמושב ישמש כבלנדר לאיבריכם הפנימיים. ב-120 הרעידות מורגשות, נוכחות ונסבלות לפרקי זמן קצרים. ב-90 אתם והוויברציות תסתדרו.

חפשו את הווייב, לא את הביצועים
חפשו את הווייב, לא את הביצועים

29 סוסים בסך הכול מספק המנוע. 29.1 אם לדייק. תוספת של 7 סוסים שלמים בהשוואה למנוע הבולט ממנו צמח הקונטי. כוח לא תמצאו כאן, וכדי להאיץ תצטרכו לעבוד קשה על תיבת ההילוכים. עקיפה דורשת תכנון, ומשב רוח אקראי של אוטובוס יכול לקזז 5-7 קמ"ש מהמהירות שטרחתם לאסוף. המאבק לאסוף ולשמור מהירות מהנה, ולפעמים אף מתגמל בעקיפה של איסוזו D-MAX המושכת אחריה ענן שחור.

אפשרות אחרת היא לזרום עם האופי של האנפילד. לתת לחיים המודרניים להתנהל במרוץ המטורף של המסלול המהיר, להישאר בכביש הישן ולקחת את הזמן לעצמכם. להאט מעט, ליהנות מהמבטים הנשלחים לעברכם, לחייך בחזרה לעבר בוהן מונפת. לגלות שכולם מגיעים לרמזור בדיוק באותו זמן, רק שאתם פשוט תעשו את הכניסה שלכם ביותר סטייל. אם תרצו לרכב מהר תצטרכו את עזרת התיבה. מעבר ל-4,000 סל"ד המנוע ממשיך למשוך, אבל יותר ויותר קשה לצבור מהירות.

אם תבחרו באופציה המהירה תמצאו לשמאלכם תיבת הילוכים נוחה ומדויקת לתפעול. העברת ההילוכים ארוכה, אבל מלבד זאת מדובר בתיבה נוחה לתפעול. אם לא הייתי חושש לזרות מלח על פצעי עבר הייתי משתמש בתואר 'יפנית', כמעט. ההילוך השישי יכול לשמש כפלס – כאשר תגיעו לשיפוע, גם כזה הנסתר מהעין, תרגישו אותו היטב.

ים של סטייל
ים של סטייל

כמיטב מסורת שנות השישים המוקדמות, החישוקים מגיעים בקוטר אחיד – "18 מלפנים ומאחור. קוטר המעדיף יציבות על פני זריזות. האופנוע יעניק ביטחון בקו ישר ובפניות ארוכות, אבל היגוי במצמוץ זה לא הקטע של האופנוע הזה. כל עוד מבינים את המגבלות (והאספלט טוב), האופנוע ישתף פעולה ויזרום גם בכבישים מקורזלים, יזהיר כאשר מתקרבים למגבלות, והמתלים ישדרו סימני דאגה מדודים כאשר תתחילו ללחוץ את האופנוע למגבלותיו. ניתן להוציא ביצועים טובים מהאופנוע כל עוד דואגים לשמור על זרימה וקצב, אבל אל תסמכו על המנוע – הוא לא יוציא אתכם מפניות, וגם הבלם הקדמי לא ישתול אתכם במקום, אבל הניהוג הקליל והמדויק ועזרו לכם לשמור על קצב ולזרום, כל עוד תשמרו על מומנטום.

אנפילד גאים בבולם האחורי בעל שליטה על עומס הקפיץ, אבל אנחנו פחות הבנו למה. כל עוד האספלט איכותי המתלה מצליח להצמיד את הגלגל לכביש ולשמור אותו במקומו. הוא עושה זאת בעיקר בזכות קשיחות מובנית. אבל כאשר מתקדמים ועוברים לדרגת קושי 'מע"צ למתקדמים', הבולם מתקשה לשמור על הצמדה לכביש, בעיקר בשל אותה קשיחות. במעבר על מהמורות, שפות אספלט חדות ושאר מוקשים, האופנוע יתנתק מהאספלט ויבעט ברוכב. אם תרכבו עם פה פתוח יש סיכוי שתאבדו את הלשון.

נו, פרסמתם כבר את הג'וימקס ביד 2?
נו, פרסמתם כבר את הג'וימקס ביד 2?

כשאנשים היו מברזל

אם הגעתם עד לכאן מבלי להכניס את האיקסמקס שלכם ליד 2, אולי הפסקה הבאה תשכנע אתכם. הקונטיננטל GT יקבל בראש גם מ-ER500 חבוט, אבל לאופנוע הזה שתי תכונות שקשה מאוד למצוא. הראשונה נדירה בכל היבט ואת השנייה אי אפשר למצוא ב-40 אלף שקל. לאופנוע הזה אוקיינוס של אופי ותועפות של סטייל.

בימים בהם אופנועים מתוכננים על ידי מחשב, אופי היא תכונה הולכת ונעלמת (לפחות עד שיתכנתו אופי). לאופנוע הזה יש צדדים מרגיזים, מלהיבים, משמחים ומתסכלים, אבל אפשר לנהל איתו מערכת יחסים. אפשר להתחנן אליו, להתחנף אליו, לדבר איתו ולכעוס עליו, כל מה שלא תמצאו את עצמכם עושים עם אופנוע מודרני.

אודות סקוטרמן

סנילי, מתבלבל בין הגז לקלאץ' ובין ההילוכים לבלם. אם רק היה זוכר את הדרך הביתה היה מפסיק לרכוב...

עשוי לעניין אותך

Triumph-Rocket-III-TFC-001

טריומף: הרוקט 3 אזל מהמלאי

הפאוור קרוזר המפלצתי של טריומף - הרוקט 3 TFC בנפח 2,500 סמ"ק - רק החל להימכר וכבר הביקוש עולה על ההיצע; אנחנו מבינים גם למה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Single Sign On provided by vBSSO