רוכבים ללא ביטוח חובה

דצמבר 2020, צומת הולץ – רוכב קטנוע מאבד שליטה, עף מהמושב ופוגש את האספלט. למזלו התאונה הסתיימה עם רגל שבורה 'בלבד'. אך מזל זה דבר יחסי שכן אופייה של הפציעה דורש החלמה בת כחצי שנה, במהלכה לא יתאפשר לו לעבוד. מי יכלכל אותו? אף אחד, מפני שכמו רבים אחרים, גם הוא קרס תחת עול המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה והחליט לפני כשלושה חודשים שלא לחדש את פוליסת ביטוח החובה. התאונה אינה מוגדרת כתאונת עבודה ואין לו כל מטרייה ביטוחית אחרת שתאפשר לו לצלוח את החודשים הבאים.

סוגיית עלות ביטוח החובה בישראל נחשבת לאחת מהסוגיות הכואבות והמטרידות ביותר את רוכבי הדו-גלגלי, שעוד טרום ימות הקורונה, שיעורים ניכרים מהם נאלצו לרכב ללא ביטוח. במציאות בה עלות הפוליסה נוסקת לטווחי פרמיות שנעות סביב 5,000 ש"ח בשנה, ובמקרים מסוימים אף צפונה משם, הנתון על פיו כ-49% בלבד מצטיידים בביטוח חובה – אינו מפתיע. הפעם האחרונה בה נבחנה הסוגייה באופן מעמיק הייתה בשנת 2016, אז במסגרת דו"ח מבקר המדינה צוין אותו שיעור שמתבסס על ניתוח נתוני קרנית, על פיו מדובר על לא פחות מ-60 אלף רוכבים מחוסרי הגנה ביטוחית.

אמנם מחקר נוסף ומעמיק לא נערך בשנים האחרונות, קל וחומר לאחר פרוץ משבר הקורונה, אולם על פי שיחות שקיימנו עם קשת של גורמים בכירים בענף הביטוח וארגוני העצמאיים, שיעור המבוטחים צלל במרוצת השנה האחרונה והפך את הכביש בישראל למלכודת פיננסית מסוכנת הרבה יותר.

"אני למעלה מ-20 שנה בתחום נזקי הגוף והרכוש, ומעולם לא נתקלתי בצבר משמעותי כל כך של מקרים בהם מתברר כי הרוכב שנפגע בתאונה היה מחוסר ביטוח כפי שאני נתקל בהם במרוצת השנה שחלפה", אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני הביטוח. לדבריו, "מה שמעניין ומטריד מאוד הוא כי אם טרום הקורונה מרבית מחוסרי הביטוח היו צעירים רווקים עד גיל 30, הרי שבחודשים האחרונים אנו רואים יותר ויותר רוכבים בעלי משפחות, בגילים של 35 ומעלה, שהתקשו לאתר מימון לרכישת פוליסה ומצאו את עצמם נאלצים לספוג מכיסם את ההשלכות של שיקום מתאונה ללא ביטוח. כפועל יוצא של מגמה זו, בכוונתנו לפנות לאגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר לצורך העלאת הנושא לסדר היום ובחינה מדוקדקת של היקפו והשלכותיו על קהילת הרוכבים והציבור הישראלי".

גם מכיוון לשכת סוכני הביטוח קמה צעקה נוכח העלייה בשיעור הבלתי מבוטחים: "אין ספק כי הנתון האמור של כ-49% מקרב בעלי הדו-גלגלי שאינם מבטחים את הכלי זינק במרוצת חודשי הקורונה למחוזות מטרידים ביותר, כפועל יוצא של העלות המכבידה שכרוכה בתשלום הפרמיה ביחס לעלויות אחזקת האופנוע", אומר גיל סופר, סגן יו"ר הועדה האלמנטרית בלשכת סוכני הביטוח.

אחת מהבעיות עימן מתמודדים בעלי הדו-גלגלי היא הדרישה לתשלום פרמיה גבוהה במקרה בו הכלי משמשם לצרכים עסקיים, גם אם הם רוכבים עליו לעתים רחוקות ביותר לצורך ביצוע מטלות עבודה. במקרה כזה, בהתאם להוראות 'הפול', עליהם להצהיר על כך ולשלם פרמיה נוספת שעלולה להגיע גם ל-2,000 ש"ח בשנה. במרוצת החודשים האחרונים עלו ברשת לא מעט פוסטים בהם ביטאו בעלי האופנועים והקטנועים את המצוקה הכלכלית אליה נקלעו. "למה הגזל הזה", כותב בעל אופנוע על רקע הדרישה לתשלום פרמיה גבוהה אותה נתבקש לשלם בגין השימוש העסקי המועט, והוסיף: "אני לא חברת שליחויות ואני נוסע עם האופנוע לעבודה בקושי פעם בשבוע".

הטרוניה של בעלי הדו-גלגלי והמגמה בירידת שיעור המבוטחים בפוליסת חובה בגלל משבר הקורונה מדירה שינה מעיני לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל. רועי כהן, נשיא הלשכה, מציין כי "עצם זה שעצמאי בוחר לא לבטח את עצמו ובוחר לסכן את חייו ואת חיי הסביבה כי אין לו את האמצעים – זה אמור להדליק נורה אדומה גדולה מאוד. זה בלתי נתפס שהעצמאים עושים הכל בשביל לשרוד, ובתוך כך נדרשים לעשות סלטות באוויר ובכללן גם  לסכן את עתידם באופן מוחשי כל כך. אדם כזה שיעבור אירוע ביטוחי ללא ביטוח, ימצא את עצמו בסיטואציה מאוד בעייתית".