רכב עם רישיון זר – יפוצה ב-5 מיליון ש"ח מהפול

חברת 'הפול' תיאלץ להיפרד מסכום של כ-5 מיליון שקלים, לאחר שבית המשפט חייב אותה לשלם פיצוי למבוטח שהיה מעורב בתאונת דרכים והחזיק ברישיון נהיגה אמריקאי בלבד. התיק התגלגל עד לבית המשפט העליון לאחר שהמבטחת נעמדה על רגליה האחוריות וסירבה לפצותו בטענה להיעדר רישיון בתוקף, אך כאמור, בסופו של דבר היא חויבה לשלם לו סכום עתק.

מדובר בישראלי שהתגורר בארה"ב והחזיק ברישיון נהיגה אמריקאי. לימים הוא שב ארצה ורכש אופנוע, וכן ביטוח חובה לחצי שנה מתאגיד הפול. כעבור כחצי שנה, עם סיום תוקף הפוליסה הקודמת, הוא רכש פוליסה נוספת, גם היא לפרק זמן של חצי שנה. רצה הגורל וזמן קצר לאחר מכן הוא היה מעורב בתאונת דרכים קשה, שבעקבותיה הוא אושפז לפרק זמן ארוך.

בתום אשפוזו הגיש הרוכב תביעה כנגד הפול בדרישה לפצותו בגין נזקיו הפיזיים, אך זו האחרונה סירבה והבהירה לו כי אינו זכאי כלל לפיצוי. לטענת הפול, תנאי מוקדם לכיסוי ביטוחי הוא קיומו של רישיון נהיגה ישראלי בתוקף, המתיר לו לנהוג בישראל. לאחר דין ודברים קבע בית המשפט כי על אף שלא החזיק ברישיון ישראלי, יהיה על הפול לפצות את הרוכב מפני שלא הבהירה ולא העמידה אותו על מורכבות הדין הישראלי שמחייבו להצטייד ברישיון נהיגה ישראלי. לצד זאת, בכל הנוגע לגובה הפיצוי, נקבע כי הנכות הקבועה של הנפגע עומדת על 31.4%, ולפיכך הפיצוי על 3,867,000 ש"ח, בצירוף שכר טרחה בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט.

באופן חריג, שני הצדדים הגישו ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי. חברת הפול טענה כי החלטת בית המשפט המחוזי בשאלת האחריות סותרת את הפסיקה שקבעה כי על הנהג מוטלת החובה לוודא שרישיון הנהיגה שברשותו מתאים לנהיגה בישראל. מנגד, הרוכב, באמצעות באי כוחו עו"ד בארי קפלן ועו"ד אלי לוי, טען כי אופן חישוב גובה הנזק שנגרם לו לוקה בחסר, וכי נעשה לו עוול. נחסוך את כלל הטענות המשפטיות שהועלו ואת הפלפולים שכרוכים בהם, אולם בשורה התחתונה – הוא דרש לקבל מיליוני שקלים נוספים.

התיק נדון בפני כב' השופט יצחק עמית מבית משפט העליון, שמתח ביקורת של ממש על התנהלותה של הפול. לדבריו, "לנוכח פערי הידע ופערי הכוחות בין המבוטח למבטח, ניתן היה לצפות כי הפול תמשוך בשרוולו של המערער ותסב את תשומת ליבו כי הכיסוי הביטוחי שרכש אצלה פעמיים בכסף מלא (בכל פעם לחצי שנה), אינו שווה את הנייר שעליו הודפס". אי לכך, בנסיבות אלה קבע השופט שיש לתת תוקף לכיסוי הביטוחי, או במילים אחרות – שתתכבד הפול לפתוח את ארנקה ולפצות את הרוכב על מלוא נזקיו.

בכל הנוגע לערעורו של המבוטח על גובה הפיצוי, פסק השופט כי גם בהקשר זה, הצדק עם התובע ומן הראוי כי הפיצוי שישולם לו ישקף את מלוא נזקיו, ולא באופן חלקי. סוף דבר: נפסק כי הוא יקבל כ-621,000 שקלים בנוסף על 3.8 מיליון שקלים שנפסקו לטובתו בבית המשפט המחוזי. בתוספת הוצאות המשפט בשני ההליכים, עומד הפיצוי על יותר מ-5 מיליון ש"ח.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומבכירי עוה"ד בישראל בתחום הביטוח, מסביר: בית המשפט אמר את דברו וקבע כי הפול, כמבטחת מקצועית שברשותה הידע והניסיון בתחום הביטוח, הציבה אפוא מכשול בפני עיוור. הפול מכרה למערער פוליסה על סמך רישיון נהיגה זר, מבלי שעשתה את המינימום הנדרש כדי להסב את תשומת ליבו כי נהיגה עם רישיון זר עלולה לעורר בעיות. נהג הרוכש פוליסת ביטוח מחברת ביטוח מצפה כי סוכני הביטוח או נציגי המבטח יציגו בפניו את מלוא המידע הרלוונטי הנוגע לפוליסה המוצעת, ובכלל זה את תנאי תקפותה.

למעשה, מבהיר בית המשפט כי הפול הסכימה לבטח את המערער (פעמיים) בהסתמך על רישיון הנהיגה הזר שהוצג לה לפני רכישת הפוליסה, תוך הפרת חובת היידוע. משלא עמדה הפול בחובת הגילוי והיידוע היא אף יצרה מצג שווא בפני המערער, שכאשר יצא מדלת חברת הביטוח ועלה על אופנועו האמין כי פוליסת הביטוח שרכש זה עתה – בהסתמך על רישיון הנהיגה הזר שהציג לפול – היא פוליסה תקפה שמעניקה לו כיסוי ביטוחי מפני תאונה. הפול, שגבתה את הפרמיה על הפוליסה, מנועה בנסיבות אלה מלכפור בתוקף הכיסוי הביטוחי אותו מכרה למערער.

• פסק הדין המלא – בקישור