רכיבה ראשונה: אינדיאן סקאוט

צילום: אסף רחמים

• יתרונות: עיצוב, מראה ורוח, תנוחת רכיבה, מנוע, התנהגות, בלמים, אביזרים ותוספות
• חסרונות: לא נוח לרכיבות ארוכות, חום לרגליים מהצילינדר האחורי
• שורה תחתונה: קרוזר קלאסי שמביא איתו כל רוח הקרוזינג, אבל באופן מודרני וקל
• מחיר: 106-99 אלף ש"ח
• מתחרים: הארלי-דיווידסון ספורטסטר 1200
• נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 1,133 סמ"ק, 100 כ"ס, 9.95 קג"מ, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, קירור נוזל, 6 הילוכים, בולמים קדמיים טלסקופיים עם קארטרידג', מהלך 120 מ"מ, צמד בולמים אחוריים, מהלך 76 מ"מ, דיסק קדמי 298 מ"מ עם קליפר כפול בוכנות, דיסק אחורי 298 מ"מ עם קליפר בוכנה בודדת, מערכת ABS, אורך 2,311 מ"מ, בסיס גלגלים 1,562 מ"מ, גובה מושב 643 מ"מ, מיכל דלק 12.5 ל', משקל 249 ק"ג, צמיגים 130/90-16, 150/80-16

מה זה?

חברת אינדיאן היא מהוותיקות בעולם המייצרות אופנועים. היא נוסדה ב-1901, ומאז עברה גלגולים רבים ואפילו נסגרה כמה פעמים. זה לא קל כשהמתחרה הישירה שלך היא הארלי-דיווידסון. ב-2011 רכשה פולאריס הקנדית את הזכויות למותג, במטרה להפוך את אינדיאן למותג מוביל בתחום הקרוזרים הקלאסיים. עברו כמה שנים, ואינדיאן מציגה ליין דגמים חדש לחלוטין, יוקרתי ואיכותי, כשבקצה הליין עומדים דגמי הצ'יף הגדולים, המאובזרים והיקרים. שם עבר, אופנוע חדש.

אבל חוץ מהצ'יף המוכר, באינדיאן הציגו צמד דגמים נוספים – דגמי כניסה אם תרצו – הסקאוט והסקאוט סיקסטי. אלו צמד דגמים 'קטנים' היושבים על פלטפורמה דומה למדי ומגיעים בשני נפחי מנוע: 60 אינצ'ים מעוקבים לסקאוט סיקסטי (983 סמ"ק) ו-1,133 סמ"ק לסקאוט (69 אינצ'ים מעוקבים). פרט לנפח המנוע, צמד הדגמים נבדלים גם במספר ההילוכים (5 לסקאוט סיקסטי, 6 לסקאוט), ברמת הגימור והאבזור, וכמובן במחיר – 86 אלף ש"ח לסקאוט סיקסטי ו-106-99 אלף ש"ח לסקאוט, בהתאם לרמת הגימור והצביעה.

הסקאוט שבמבחן הוא הגרסה היקרה יותר של הסקאוט הגדול, והוא עולה כאמור 106 אלף ש"ח. בבסיסו מנוע וי-טווין מודרני המפיק 100 כ"ס וכ-10 קג"מ. הוא מקורר נוזל, ועל אף המראה הקלאסי הוא טכנולוגי למדי ומציע מצערות חשמליות, מערכת ABS, התנעה חכמה ולוח שעונים דיגיטלי.

הייבוא לישראל, אגב, מתאפשר בשל העובדה שד.ל.ב מוטוספורט היא בעלת הזיכיון למותג פולאריס, וכך באופן טבעי נסללה הדרך לייבוא אינדיאן לישראל.

איך זה מרגיש?

כאן בדרך כלל מגיע סעיף הביצועים, אבל במקרה של הסקאוט יותר חשוב לספר איך הוא מרגיש. ובכן, במשפט אחד – הסקאוט הוא אופנוע שנראה קלאסי, עם תנוחת רכיבה של קרוזר, אבל הוא מודרני לחלוטין וכפועל יוצא קל ואינטואיטיבי לרכיבה ולא מיועד רק לרוכבי הארד-קור.

עכשיו תרשו לנו להיות רומנטיים לרגע: הסקאוט הוא מסוג האופנועים שמכניסים אותך לאווירה של לרכב לעבר השקיעה, וכמה שיותר. הוא פשוט אופנוע 'גוד וייב', כזה שגורם לך לקחת קסדת 3/4 ולשייט על סביב 110 קמ"ש בכבישים ארוכים, כשאתה נהנה מפמפומי המנוע האיטיים והבשרניים – ושיתפוצץ העולם.

תנוחת הרכיבה זורקת את הרגליים הרחק לפנים, וגם הידיים נשלחות קדימה ונפרשות לצדדים בגלל הכידון הרחב. כשכל זה מגיע עם מושב סופר-נמוך, זה כאמור מכניס את הרוכב לאווירה מגניבה, כזאת שלא ממהרת לשום מקום. אם כי בשל התנוחה נוצר לאורך זמן לחץ על החלק האחורי של הישבן, וזה עלול להציק

המנוע מפמפם בנחת בסל"ד נמוך. נכון שאפשר למשוך אותו גבוה ולסחוט ממנו את 100 כוחות הסוס שהוא מציע, אבל זה לגמרי לא העניין בסקאוט. הרבה יותר נעים לשבת על גלי המומנט, שמגיעים כבר משחרור קלאץ' בסל"ד רצפה, וליהנות מפמפומי המנוע האיטיים והבשרניים. על 110 קמ"ש המנוע מסתובב סביב 3,300 סל"ד, וזה פשוט תענוג. במיוחד עם הסאונד הבאסי של מערכת הפליטה החליפית שהותקנה באופנוע ההדגמה.

בהרכבה הוא לא משהו, גם אם למורכבת שלכם יש ישבן ממש קטן, וזאת בשל מושב המורכב הצר במיוחד שמגיע על הסקאוט. גם רכיבה עירונית היא לא כוס התה של הסקאוט. הוא מסתדר לא רע במרחב האורבני, אבל הוא לגמרי מעדיף את הכבישים הפתוחים ואת המרחבים, אפילו אם יש בדרך כמה פיתולים. בעמידה, אגב, ירך שמאל נוגעת בראש המנוע האחורי, וזה חם מאוד. גם המורכבת שלנו התלוננה על מגע של רגל ימין עם האגזוז הרותח כשעצרנו.

הוא גם בנוי טוב ואיכותי, הסקאוט, ובתוך האריזה הקלאסית מתגלה אופנוע מודרני לחלוטין, שהוא בעיקר קל מאוד לרכיבה וסופר-ידידותי, ועם איכות חומרים וגימור גבוהה למדי.

אפשר לסכם ולהגיד שהאינדיאן סקאוט הוא אופנוע 'וייב', רוח, ושהערך המוסף שלו הוא שהוא לא מיועד רק להאד-קוריסטים, אלא ממש פונה לקהל יעד רחב שתמיד חלם על אופנוע קלאסי.

ביצועים

כן, גם זה חשוב, במיוחד מפני שהוא משלים את הסעיף הקודם. למה? משום שמעבר לעיצוב הקלאסי, הסקאוט מספק ביצועים לא רעים בכלל, בטח בהשוואטה לקרוזרים קלאסיים כאלה.

המנוע, כאמור, חזק וגמיש, ואפשר בקלות להגיע ל-180 קמ"ש ואף יותר. אבל זה לחלוטין לא הקטע שלו. התאוצות, אם לוחצים אותו, חזקות ומהירות. אבל שוב – הקטע פה הוא לרכב על גלי המומנט בסל"ד נמוך.

אבל הסקאוט הוא לא רק מנוע. התכנון המודרני מייצר אופנוע טוב גם בשאר סעיפי ההתנהגות. הבלמים למשל, חזקים ובעלי רגש, ויש מערכת ABS לגיבוי. ההיגוי מצוין וניטרלי, היציבות גבוהה מאוד ואפשר להשכיב עד הרגליות, ורק טווח העבודה של הבולמים מוגבל בשל המבנה הקרוזרי והמהלך הקצר. הם יעבדו טוב, יספגו וישמרו על יציבות גבוהה כל עוד הכביש ברמה טובה עד סבירה, אבל על אספלט שבור עם מהמורות הם ייצאו מדעתם מוקדם, וזה בסדר גמור כשמדובר בקרוזר בעל מבנה קלאסי.

אז גם בסעיף הביצועים הסקאוט טוב מאוד, כך שאחרי הכל מדובר כאן על אופנוע שנראה קלאסי, אבל הוא מודרני לחלוטין והיכולות בהתאם.

עלויות וסיכום

האינדיאן סקאוט הפתיע אותנו מאוד. הוא לא רק נראה טוב, אלא גם נוסע ומתנהג טוב, מכניס את הרוכב לאווירה הנכונה ועושה את כל זה בנחת ושלווה שנובעים מתכנון הנדסי מודרני ואיכותי. כפועל יוצא, הוא כאמור מתאים למגוון רחב מאוד של רוכבים ולא רק לרוכבי הארד-קור. אם בשביל הארלי-דיווידסון אתה צריך להיות הארליסט, הרי שבשביל אינדיאן סקאוט אתה לא צריך להיות אינדיאניסט. זו הגדולה שלו בעינינו.

במחיר של 99 אלף ש"ח לגרסה בעלת הצביעה הבסיסית ו-106 אלף ש"ח לגרסת הצביעה המיוחדת – כמו זו שבמבחן – האינדיאן סקאוט הוא לא אופנוע זול. יחד עם זאת, הוא מציע חוויית רכיבה מאוד מיוחדת, ומי שיכול להרשות לעצמו להוציא מאה אלף ש"ח על רוח – בטוח ייהנה מאוד. אנחנו נהנינו.