צילום: אסף רחמים
- יתרונות: מנוע, עיצוב, אווירה, קטלוג חלקים ואפשרויות קאסטומיזציה
- חסרונות: מחיר, חישוקים יצוקים, מושב לא נוח
- שורה תחתונה: הגרסה הפחות יקרה של ה-R nine T עדיין מגניבה לא פחות מהמקור
- מחיר: 119,000 ש"ח
- מתחרים: הארלי-דיווידסון ספורטסטר או סטריט-בוב, דוקאטי סקרמבלר 800
- נתונים טכניים: מנוע בוקסר טווין 1,170 סמ"ק, 8 שסתומים, 110 כ"ס, 11.82 קג"מ, 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, בקרת החלקה, מזלג טלסקופי 43 מ"מ מהלך 125 מ"מ, מתלה אחורי פרהלבר מהלך 140 מ"מ, בלמים קדמיים צמד דיסקים 320 מ"מ, אחורי דיסק 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,175 מ"מ, בסיס גלגלים 1,527 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, משקל מלא 220 ק"ג, מיכל דלק 17 ל', צמיגים 120/70ZR19, 170/60ZR19
מה זה?
גרסת הסקרמבלר של הב.מ.וו R nine T הוצגה השנה, כשלוש שנים אחרי הצגתו של הנינט המקורי ובעקבות ההצלחה האדירה לה זכה הדגם בעולם (כמעט 10,000 יחידות נמכרו ב-2015 לבדה!). הבסיס הוא ה-R nine T, אולם כמה חלקים הוחלפו או שונמכו על מנת לקבל תצורת סקרמבלר עם נטיית שטח, למשל גלגל "19 מלפנים (לעומת "17 בנינט המקורי) – המאפיין העיקרי של הסקרמבלרים, ועל הדרך כדי להוריד עלויות.
כך למשל הפרונט ההפוך הוחלף, יחד עם המשולשים, באחד קונבנציונלי הכולל גם 'גרמושקות', חישוקי השפיצים של ה-R nine T המקורי הוחלפו ליצוקים (כאמור, "19 קדמי), לוח השעונים שונמך לשעון אחד עגול, והקליפרים הקדמיים כבר לא רדיאליים אלא בעלי גשר קבוע רגיל. גם יחידת הזנב שונתה, לכזו עם אוריינטציית סקרמבלר, וכך גם המושב השטוח והצר, מיכל הדלק, ומערכת הפליטה עם צמד הדודים שעולים אל מתחת למושב – כמו בסקרמבלרים של פעם. השינויים הללו אפשרו לסקרמבלר להיות זול יותר ב-16,000 ש"ח כאן בארץ מהנינט המקורי. אגב, בעתיד צפויות לצאת גרסאות נוספות על בסיס ה-R nine T.
ה-R nine T הוא אופנוע רטרו של ב.מ.וו שיוצר בתחילה לציון 90 שנה למנוע הבוקסר המיתולוגי. בבסיסו מנוע הבוקסר מקורר האוויר האחרון שיוצר על-ידי ב.מ.וו, כלומר זה ששכן ב-R1200GS עד 2012. הוא מפיק 110 כ"ס ומספק ערימות של מומנט. סביב המנוע שלדת צינורות שבה המנוע הוא גורם נושא עומס מרכזי, וכל השאר זה עבודת הגוף.
וזה למעשה הקטע העיקרי ב-R nine T – המקורי וגם הסקרמבלר. האפשרות לקסטם אותו ולהפוך אותו לאישי על-ידי שימוש בחלקים רבים שב.מ.וו מציעה בקטלוג החלקים העשיר שלה.
ביצועים
רוב הרוכשים של הנינט, בעיקר בגרסת הסקרמבלר, פחות יתעניינו בסעיף הביצועים, אבל בכל זאת כמה מילים, ונתחיל במנוע. אנחנו פשוט אוהבים את המנוע הזה, והוא הזכיר לנו כמה אהבנו אותו ב-R1200GS לפני שעבר לקירור נוזל (אגב, גם את מקורר הנוזל אנחנו אוהבים לא פחות). העניין פה הוא לא ההספק, כאמור 110 כ"ס, אלא שני דברים אחרים. הראשון הוא המומנט, והשפע שיש ממנו בכל נקודה, והשני הוא הווייב, התחושה, או מכלול התחושות המיוחד שהמנוע הזה יודע לייצר. הוויברציות העדינות האלו עם התחושה הכל כך מיוחדת של הבוקסר טווין של ב.מ.וו. תוסיפו לזה סאונד בשרני ממערכת פליטה שמרגישה משוחררת למדי – בניגוד לכל היורו 4, ותקבלו מנוע סופר-מהנה לכל החושים. לא פעם מצאנו את עצמנו עומדים ברמזור ומפמפמים את הגז בקטנה, ככה בשביל לשמוע את המנוע מעלה מעט את הסל"ד מסרק. תענוג.
ההתנהגות הדינמית על כבישים מעט פחות מדויקת מאשר הנינט המקורי כשזה מגיע לכבישים מפותלים, בעיקר בגלל ה-"19 הקדמי. יחד עם זאת, אחיזה יש בשפע, גם כי קיבלנו את הסקרמבלר עם צמיגי 100% כביש לעומת צמיגי הדו"ש שאיתם הוא מגיע במקור. אנחנו בסדר עם זה כי בכל מקרה לא תכננו לרדת איתו לשטח, וגם אם כן – לא משהו שבו הצמיגים יהוו בעיה.
איך זה מרגיש?
בתכלס זה הסעיף החשוב, ובמילה אחת נענה על השאלה בתשובה – נהדר!
הסקרמבלר הוא כיף של אופנוע שמשרה על הרוכב אווירת נינוחות נעימה. שוב, ביצועים זה לגמרי לא הקטע שלו (למרות שהוא לא פראייר), אלא הווייב. הרכיבה הנינוחה והכיפית. הבוקסר מפמפם מתחתיך, אתה רכון מעט קדימה אל הכידון הרחב שנראה שנלקח מ-R1200GS, אין שום מיגון רוח, והתחושה הכללית היא ששלפו אותך ואת האופנוע מסרט של שנות ה-60. עד שאתה מוריד את הראש ורואה שאתה על אופנוע מודרני של שנת 2016.
הסקרמבלר משייט בנינוחות על 130-140. למנוע יש הרבה יותר, ואם תאמצו את שרירי הצוואר תראו גם יותר מ-200 קמ"ש על השעון, אבל זה לגמרי לא הקטע שלו. למרות השם – סקרמבלר – שמביא איתו אוריינטציית שטח, לנו הוא דווקא הביא חשק להסתובב בתל-אביב בין בתי קפה וברים לסיבובי דאווין.
כמות המבטים, תשומת הלב והתגובות שהסקרמבלר שאב הן המדד לכמה אנשים אוהבים את האופנוע, ואת הסקרמבלר אהבו. זה לא מפליא, שכן יש לו שילוב יפהפה של רטרו ומודרני. המושב למשל, נראה לגמרי שנות ה-60 (וגם לא נוח לרוכב ועוד יותר למורכבת האומללה), אבל האלומיניום שסביבו נראה הייטק לגמרי. אותו הדבר מיכל האלומיניום, שבתצורה הכללית שלו מזכיר את פעם, אבל בירידה לפרטים, כמו למשל גימור הצביעה או שילוב הצבעים, רואים כמה 2016 הוא, ועוד אחד איכותי. וככה זה בכל האופנוע – בלוח השעונים, בכידון ובבתי המתגים, בפנס. הבנתם. בכל מקום.
אחד האלמנטים שמקלקלים מאוד את העיצוב הנפלא של הסקרמבלר הוא החישוקים היצוקים. סקרמבלר צריך חישוקי שפיצים אותנטיים. למזלם של רוכשי האופנוע, בב.מ.וו מציעים סט חישוקי שפיצים מקורי, כשאפשר להזמין אותם ישירות עם האופנוע. אנחנו לא היינו חושבים פעמיים.
סיכום ועלויות
ה-R nine T לקח את קונספט הנינט לכיוון הסקרמבלר, והתוצאה מגניבה לגמרי. הוא נראה מעולה, הביצועים טובים למדי, הווייב כיפי לגמרי, וכמובן יש את האפשרויות האינסופיות לקסטומיזציה. ואחרי הכל צריך לזכור שרק האריזה היא בכאילו רטרו. בפנים מדובר על אופנוע מודרני לחלוטין, כולל בקרות אלקטרוניות – ABS ובקרת החלקה.
מחירו של הסקרמבלר נקבע בארץ על 119 אלף ש"ח, לעומת 135 אלף ש"ח לנינט הרגיל. הפער מהמתחרים הישירים, למשל דוקאטי סקרמבלר בגרסה היקרה שלו, עומד על יותר מ-35 אלף ש"ח, אבל בפועל הב.מ.וו מציע מכלול תחושות שלא תמצאו אצל המתחרים, כשאפשר לאהוב את זה או לא. אפשר לסכם בכך שה-R nine T סקרמבלר הוא אופנוע אווירה, והוא עושה את זה מצוין. רק המחיר…
בעתיד, אגב, תהיינה גרסאות נוספות ל-R nine T. מעניין נהיה בגזרה.